אני לא מכיר איש המאמין שבכוחה של איזושהי ממשלה למנוע בכל רגע ורגע פגיעה כלפי אזרחים, לסגור את גבולותיה באופן הרמטי בפני איומים ביטחוניים ולהבטיח לכל אזרח ואזרחית הגנה מושלמת מפני המוות.
אבל אינני מאמין שיהיו מי שיחלקו עלי, כי היא מחויבת לחתור ולפעול בכל דרך להגנה על חיינו, האזרחים. ראש-הממשלה, בחוסר המעש שלו במניעת ירי הקסאמים על עירי, שדרות, מנער מעליו את האחריות על חיי כאשר האויב מבקש להרוג אותי.
ראש-הממשלה מתנהג כמי שלא קיבל לידיו את הגה השלטון. במדיניות ההבלגה שבה הוא נוקט, על חשבון חיי ובמחיר אפשרי של מותי מפגיעת קסאם הוא עושה בדיוק את ההיפך ממה שנדרש ממנו: הוא אינו מפעיל את הצבא הסר למרותו, כמפקד העליון של הצבא, ואם לא די בכך הוא אף שותל ייאוש בלבבות תושבי שדרות ותושבי ישראל, כאשר הוא מפגין אדישות וטוען כי אין פתרון לירי הקסאם.
אבל פתרונות יש, אדוני ראש-הממשלה, והם נעים מהתחום הצבאי ועד לתחום המדיני. אם רק תטרח להתייעץ בכמה מומחים הם יגלו גם יגלו לך את הסוד הגדול: פתרונות אינם חסרים. מה שחסר הוא מחויבות מלאה מצידך לפעול ולחתור בכל דרך להגן על עיר ואם בישראל וחיי אלפי תושביה, בניה, זקניה וילדיה.
אלא שראש הממשלה אינו טיפש. הוא יודע כי דבר אחד בלבד מאפשר לו להתנהג כאחרון המנהיגים ולהתחמק מאחריותו לחיינו כאן. ראש הממשלה יודע כי תושבי שדרות לא ינטשו את עירם. לא רק שלא ינטשו, אלא אף יתחזקו בהדיוטות מסוגי, העוברים להתגורר בעיר במטרה לחזקה ולהפגין באופן ברור את אמונתנו בזכותנו לשבת בתחומי ישראל, לבנות אותה ולשגשג בה. כן, ראש הממשלה נהנה כאן מהאופציה להיות חסר אג'נדה, חסר חזון וחסר אחריות רק משום שמי שאת חייהם הוא מפקיר בידי הטרור, הם אזרחים גאים שידבקו באדמתם עוד זמן רב.
אין אבסורד גדול מזה: מחד, אנו תובעים מראש הממשלה לפעול בכל דרך להפסיק את ירי הקסאמים ההורג ופצע בנו ומאידך איננו מפעילים כל איום עליו. שלא כתושבי גוש דן שברחו בהמוניהם בזמן מלחמת המפרץ הראשונה ותושבי הצפון הרבים שנטשו את בתיהם מפחד ירי הקטיושות במלחמת לבנון השנייה, בשדרות ממשיכים אזרחים גאים לשמש כברווזים במטווח.
אנו לכודים במלכודת מוות בשעה שמנהיג ישראל אינו עושה דבר. לא רק שאינו עושה דבר, הוא "מבליג". בעצם מדיניות ההבלגה המגוחכת, הוא אף מעודד את המחבלים להכות בנו ולהרוג אותנו. שהרי מהי ה"הבלגה"? ההבלגה אינה אלא אין-אונות מהסוג הגרוע ביותר, כניעה בלתי נסבלת בפני המאיימים להשמידנו והימור במספרי המתים.
אין לראש הממשלה - לא זה ולא אחר - המנדט לסחור בחיי. אין לו המנדט לשקוע בחוסר מעש. אין לו המנדט לקבוע "מחיר" להפסקת ההבלגה. אם הוא אינו מבין זאת, נותרה לנו רק דרך אחת לשנות המציאות ולהעירו מתוך התרדמת... סליחה, ההבלגה... שבה שקע.
על כל תושבי שדרות - ללא יוצא מן הכלל - לנטוש את העיר ולעבור להתגורר בערי אוהלים ומחנות פליטים; להשאיר מאחוריהם עיר רפאים; להביך את ממשלת ישראל ולהעמיד אותה בפני מציאות שאף ממשלה לא נאלצה להתמודד עמה: שבירת הערך הבסיסי של הציונות, של האמונה בזכותנו להתקיים ולקיים חיים בטוחים במדינת ישראל.
אפילו הקיצונים שבימנים הגורסים מאבק על כל שעל ואף השמאליים ביותר המאשימים את הכיבוש במצבנו לא יוכלו להתנגד לצעד זה ואף יתמכו בו: אחרי ככלות הכל, כאשר המנהיג אינו מקדש את זכותנו לחיות כאן בביטחון, ומשדר כלפינו חוסר יכולת וענין במצבנו, אין לנו כל סיבה להמשיך ולחיות כבני ערובה בידיו.
