בית המשפט העליון, בהרכב של 7 שופטים, חייב היום (12.1.01) את היועץ המשפטי לממשלה, להשיב על שורה של שאלות בדבר סמכותה של הממשלה להמשיך לנהל מו"מ ולחתום על הסכם עם הפלשתינים - ערב הבחירות לראשות הממשלה, ובדבר סמכותו של בית המשפט העליון להתערב בנושאים אלה.
הדיון נקטע בסמוך לכניסת השבת, והוא נדחה להמשך דיון באמצע השבוע הבא.
החלטת בית המשפט גרמה למבוכה קשה אצל ראש הממשלה, שכן - אהוד ברק ניסה בימים האחרונים להטיל את כל כובד משקלו - תוך ויתורים מפליגים לפלשתינים - במטרה להגיע להסכם. דבר זה עשוי להגדיל את התמיכה בו בבחירות לראשות הממשלה. בתגובה להחלטת בית המשפט, החלו כמה משרי הממשלה לפזר בתקשורת ידיעות, המזהירות מהתערבות בלתי תקינה לכאורה של בית המשפט העליון, בפעולות הממשלה.
יצויין, כי היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הוא שכפר מלכתחילה בסמכותה של הממשלה לנהל מו"מ בעניין כה גורלי ערב הבחירות. נוכח עמדתו - כפי שהציגה בפני הממשלה ובתזכיר ששיגר לראש הממשלה, הוא הותקף על-ידי חלק ניכר משרי הממשלה (עמדת רובינשטיין: ראה הקישור שלהלן).
נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק אמר בדיון, שהתקיים במשך כ-4 שעות, כי משמעות ההחלטה כמוה כהוצאת צו על תנאי. המדובר בצו משמעותי ביותר, המוצא עתה בנסיבות מיוחדות. צו זה עשוי למעשה לקטוע את מהלכי המו"מ שמקיימת הממשלה בראשות אהוד ברק, עם הפלשתינים.
בראש ההרכב ישב הנשיא אהרן ברק. בדיון השתתפו המשנה לנשיא שלמה לוין, והשופטים: תאודור אור, אליהו מצא, יצחק זמיר, יצחק אנגלרד ויעקב טירקל.
בסיכומו של הדיון הורה בית המשפט לעו"ד מנדל אסנת, שייצגה את הממשלה ואת היועץ המשפטי לממשלה, לתת תשובות בכתב לכמה שאלות, בהן: האם היועץ המשפטי לממשלה מסכים שיש לבית המשפט סמכות לדון בעניין; האם הוא סבור שבית המשפט מוסמך לבחון האם הממשלה פועלת בזהירות ראויה; האם הממשלה תסכים שבהסכם שייחתם בראשי תיבות, אם יחתם, יכלל סעיף שיישומו כפוף לאישור הכנסת; והאם היועץ המשפטי לממשלה ייתן גושפנקא להסכם שייחתם, אם יחתם.
הדיון התקיים בחמש עתירות שהוגש, בשאלה: האם רשאי ראש ממשלה שאיבד את אמון הכנסת, ועתה לאחר שהתפטר מכהונתו כראש ממשלה והוא מעמיד עצמו לבחירה מחודשת, האם רשאי הוא לחייב את המדינה בהסכמים חדשים, בעניינים גורליים הנוגעים למדינה ואזרחיה.
העתירה הראשונה בנושא זה הוגשה לפני כחמישה חודשים על-ידי עו"ד חיים משגב, בשם לקוחותיו: פרופ' הלל וייס (מאוניברסיטת בר-אילן) ומשה פייגלין, ממנהיגי תנועת זו ארצנו.
באותה עת ניהל ברק מו"מ במסגרת קמפ-דיויד; העתירה הוגשה בזמנו כדי לעצור מהלך זה, שנרקם בקמפ-דיויד. לפני מס' שבועות, לאחר שברק התפטר מתפקידו כראש הממשלה, ולאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הוציא חוות דעת לפיה אין זה ראוי מצד הממשלה לנהל עתה מו"מ בעניינים גורליים - ערב הבחירות, תוקנה העתירה בהתאם. עתירה נוספת הוגשה על-ידי עו"ד יורם שפטל.
במקביל לשתי העתירות המוזכרות, הוגשה גם עתירה מטעם "שומרי ירושלים" - קבוצת תושבי העיר העתיקה בירושלים, שפעלה ופועלת מאז הקיץ. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד שמואל לביא. היא כוללת טיעון נוסף - חשש לעבירה על חוק ירושלים, האוסר למסור חלקי ירושלים לשלטון זר, אלא ברוב של 61 בכנסת. עתירה רביעית הוגשה על-ידי יעקב אליאס, שבה פרופ' שמעון שיטרית היה אחד המשיבים בה. העתירה החמישית הוגשה על-ידי עו"ד עקיבא נוף, שגם ייצג את עצמו.
במהלך הדיון צוטטו כמה פעמים דבריו של שר המשפטים יוסי ביילין, שאמר בוועדת החוקה חוק ומשפט כי הממשלה פועלת עתה במטרה "לסנדל" את הממשלה הבאה. כמו כן צוטטו דברים שאמר ביילין, מהם עולה כי הממשלה בראשות ברק תוכל גם לאחר הבחירות - במשך 45 יום נוספים (עד החלפת השלטון) - להמשיך ולנהל מו"מ ואף לחתום על הסכמים. ביילין ציין בוועדה כי יכול שיהא מצב שייטען כנגד הממשלה שהדבר אינו מוסרי, אך הממשלה רשאית בכל זאת לפעול כמבוקשה. הדברים הובאו כדי להסביר לשופטי העליון, כי הממשלה הנוכחית מנסה למעשה לכפות את דרכי על הממשלה הבאה.
השופט טירקל שאל במהלך הדיון, האם אין די בהודעת אריאל שרון לפיה אם ייבחר, הממשלה בראשותו לא תכבד את ההסכם שייחתם. על כך השיבו לו העותרים, כי להודעתו של שרון אין נפקות משפטית, כיוון שההסכם מחייב, אם יחתם, יחייב את מדינת ישראל ולכן ראש הממשלה הבא לא יוכל להתנער מהחלטת הממשלה הבאה.
במהלך הדיון הועלו פעמים מספר מאמריהם ועמדותיהם של כמה פרופסורים במשפט חוקתי, בהם: פרופ' זאב סגל, פרופ' שלמה אבינרי ופרופ' שמעון שיטרית, שכפרו בזכות הממשלה להנהל מו"מ גורלי ערב הבחירות. כמו כן התברר במהלך הדיון, כי בעולם הרחב לא נמצא אפילו פסק דין אחד בסוגיה זו, והעניין הקרוב ביותר לסוגיה זו מקורו בניו-זילנד. משמעות הדבר: פסק הדין שיינתן בסוגיה זו יהפוך לתקדים עולמי.
