מערכת מס הכנסה בישראל מאופיינת באפליות חמורות - שיעורי המס על שכר עבודה גבוהים מאוד ומנגד רוב ההכנסות מנכסים פיננסיים פטורות ממס. אפליה זו פוגעת במוטיבציה לעבוד ומעניקה למעסיקים העדפה להשקעה בהון על פני שכירת עובדים. מהפטור ממס על הכנסות מהון נהנים בעיקר האזרחים בעשירון העליון, שעל-פי סקר הוצאות המשפחה, 81% מההכנסות מריבית ודיבידנד זורמות לכיסם.
במערכת המס אפליות חמורות גם בין סוגים שונים של הכנסות מהון. לדוגמה רווחים ממניות שלא נסחרות בבורסה חייבים במס של 50%, לעומתם הרווחים ממניות שנסחרות בבורסה פטורים ממס. הריבית על איגרות חוב צמודות חייבת במס של 35%, ואילו הריבית על פיקדונות בבנקים פטורה ממס.
בעיות אלה חייבו רפורמה יעילה שתבטל הן את האפליות בין הון לעבודה והן את האפליות בין סוגים שונים של הון. על הרפורמה להיות גם הוגנת, לקבוע כללי מס פשוטים, אחידים וברורים לכל. וכן עליה להתחשב בשיעורי המס על ההון הקיימים בעולם ובעיקר בארה"ב, על מנת למנוע תנועות הון משיקולי מס.
הרפורמה שאמצה הממשלה בתחילת השנה אינה מקיימת את העקרונות הללו. היא צמצמה רק אפליה אחת וגם זאת באופן חלקי. לזכות קובעי המדיניות יש לאמר כי סוף סוף הוטל מס על ההון וצומצם המס על שכר עבודה. אולם שיעור המס על ההון (15% על ההכנסות הריאליות) הרבה יותר נמוך מהמס על שכר עבודה והרבה יותר נמוך מהמקובל כמעט בכל ארצות העולם. בעלי ההון זכו גם להטבות חדשות, כמו הפחתת מס החברות על מניות שאינן נסחרות בבורסה. כך שהנטל נטו שהושת עליהם קטן יחסית. לכן גם הפחתת המס על שכר עבודה נמוכה מאוד.
הבעיה החמורה ביותר במדיניות החדשה היא החלפת האפליות הקיימות במיסוי נכסים שונים באפליות חדשות. לדוגמה המס על רווח הון ממניות נסחרות בבורסה הוא 15%, בעוד שעל הרווח ממניות לא נסחרות בבורסה הוטל מס של 25%. במערכת העתידית יהיו שישה שיעורי מס שונים על הכנסות מהון, מאפס ועד 36%, ובשנים הקרובות מגוון שיעורי המס יהיה רחב עוד יותר.
קשת רחבה של שיעורים פוגעת ביעילות המערכת הכלכלית, ומעוותת את ההחלטות של הפרטים לגבי הרכב תיק הנכסים הרצוי. היא גם נותנת יתרון להשקעה בנכסים הצמודים למדד על פני השקעה בנכסים שקליים, למרות שכל נגידי בנק ישראל ב-15 השנים האחרונות מדגישים פעם אחר פעם את החשיבות שיש להגדלת הנכסים השקליים לדיכוי האינפלציה.
האפליות המרובות ואינספור הפרצות פותחים גם דלת רחבה לתכנוני מס במטרה לשלם על פי השיעורים הנמוכים ביותר. לכן גם ההכנסות הצפויות ממיסוי ההון הרבה יותר נמוכות מכפי שוועדת רבינוביץ צפתה, ותרומתה להרחבת הגירעון בתקציב השנה הבאה גדולה. מתכנוני המס ייהנו בעיקר בעלי ההכנסות הגבוהות, רואי החשבון ויועצי המס. שכירים, שהחיסכון שלהם קטן, יתקשו לעמוד בתשלומי הייעוץ. זאת ועוד, המדיניות החדשה יצרה מערכת מסורבלת ומסובכת שרק מומחים יכולים להתמצא בה ולנצל אותה לטובתם. האזרח הקטן יעמוד נבוך ומבולבל מול שפע שיעורי המס.
לסיכום, מדיניות המס החדשה הצליחה לראשונה להפעיל מס על ההכנסות מנכסים פיננסים, אבל הרפורמה אינה יעילה, אינה הוגנת, אינה מתחשבת בשיעורי המס על ההון הקיימים בעולם, היא מסובכת מאוד ועתירה בפרצות. על הממשלה החדשה להכניס תיקונים מהותיים במדיניות זו. שיעור מס אחיד בגובה 25% על כל סוגי ההכנסות מהון.
________________
המחבר אמר דברים אלה ברב-שיח שיזמה האוניברסיטה הפתוחה שהתקיים ביום 4.1.03 בבניין "המועצה לישראל יפה" בתל אביב.
