הותר לפרסום: "אנס השחמט" הורשע שוב

בהחלטה מתחו השופטים, ברכה אופיר תום, ישעיהו שנלר ומרים סוקולוב, ביקורת על התנהלות שוורץ בפרשה, כאשר הזמין בדיקת ד.נ.א. יקרה במעבדה בחו"ל, ובעת שהייתה בשלבים מתקדמים ותמורתה, 9,000 דולרים, שולמו, הורה להפסיקה. התנהלות שהובילה ליציאתה של הסניגוריה הציבורית מהפרשה, ושוורץ, שלמד משפטים במהלך 15 שנות מאסרו, ייצג את עצמו.

שוורץ טען כי הפסיק את הבדיקה משום שהחומר שנשלח למעבדה לא היה מקורי. אך השופטים דחו את הטענה, שעולה ממנה האשמה כי "נטוותה נגדו קונספירציה". הפסקת הבדיקות מטעמו מעלות לדבריהם "שאלות קשות", ודומה היא להימנעות מזימון עד חיוני שאמור היה להעיד לטובת המזמין.

עוד קבעו כי בדיקת ד.נ.א. מוכיחה "בסבירות גבוהה ביותר" כי הוא האנס וכי גם אנס שתי ילדות נוספות, אישומים מהם זוכה במשפט המקורי.

שוורץ ריצה כבר 15 שנים מתוך 20 שנות מאסר שנגזרו עליו והוא צפוי להשתחרר ממאסרו בשנת 2011.

השוני בין הניסוחים, הסבירה ד"ר פרוינד, נובע "מחשש כי הנוסח בטיוטא יתפרש כקביעה מוחלטת שאדריאן שוורץ הינו תורם לתערובת. קביעה פוזיטיבית כזו אינה נכונה מכיון שהממצא עליו הסתמכה .. התקבל בערכי קריאה גבוהים העלולים להופעת פיקים (תוצרי לוואי) נוספים שאינם אמיתיים".

שוורץ הגיש חוות דעת נוספות של מומחים מטעמו, פרופ' אדם פרידמן וד"ר אהוד ליפקין, אשר מצאו כי "לא ניתן לזכות פרופיל גנטי השייך לשוורץ באף לא אחת מהאנליזות ד.נ.א. שבוצעו במוצגים מזירת האונס". יתרה מכך, הם מצאו כי "ניתן לזהות ביחס לשני המוצגים שניטלו מהכתם שנמצא על השמיכה- פרופיל גנטי שאינו שייך לשוורץ אלא לזכר אחר".

בקשתו זכתה לבסוף לאוזנו הקשבת של שופט בית משפט העליון אדמונד לוי שהורה לבית משפט המחוזי בתל אביב לקיים משפט חוזר.

למעשה החידוש בעניינו של שוורץ אינו ההחלטה על משפט חוזר, הגם שמדובר בהליך נדיר יחסית, אלא בביסוסה לראשונה על שימוש במימצאי ד.נ.א., בדיקות שלא היו קיימות בתקופה בה הורשע שוורץ.

אלא שבמהלך הדיון בבקשה למשפט חוזר התברר כי ד"ר מיה פרוינד מהמעבדה הביולוגית של המכון הלאומי לרפואה משפטית, עליה התבססה הבקשה, חזרה בה מניסוח "שגוי", כלשונה, של מסקנות בדיקתה. פרוינד בדקה 13 מוצגים בהם "פריטי לבוש של הילדה, משטח רקטאלי ומשטח ואגינאלי ודגימות מדמה" וקבעה כי "בכל המוצגים שנבדקו אותר פרופיל גנטי אחד שמקורו בילדה, ואינו יכול להיות בשוורץ ...ובהתייחס לדגימות הווגינאלית והרקטאלית - בדיקה מיקרוסקופית לאיתור תאי זרע העלתה תוצאה שלילית".

כאמור שוורץ הגיש את הבקשה בסיועה של הסניגוריה הציבורית בהתבסס על חוות דעת זו, אך זמן קצר לאחר מכן חזרה בה ד"ר פרוינד מהניסוח. היא הסבירה לבית המשפט כי "הקביעה לפיה שוורץ 'אינו יכול להיות אחד המקורות לתערובת זו' יסודה בניסוח מוטעה ולמעשה נכון לומר כי 'לא ניתן לחייב או לשלול את אדריאן שוורץ כמקור לתערובת זו'".

בהחלטה לערוך משפט חוזר דחה שופט בית המשפט העליון את טענת ד"ר פרוינד כי "שגתה" בניסוח חוות הדעת. "לד"ר מיה פרוינד ניסיון רב בתחום בדיקות ד.נ.א. וחוות דעת עליהן היא חתומה מוגשות לעיתים קרובות לבתי משפט. לפיכך מותר להניח כי ד"ר פרוינד יודעת היטב את ההבדל בין מינוח השולל עקבות של פרופיל גנטי של חשוד בממצא הנבדק על ידה ... לבין מינוח המותיר שאלה זו פתוחה....לאור זאת התקשיתי לקבל את הסברה של ד"ר פרוינד לפיו מדובר בדרך של ניסוח שגויה, אולם בסופו של יום, לא דרך הניסוח היא העומדת למבחן אלא עמדתה של המדינה בשאלות הפורנזיות עליהן משתית שוורץ את בקשתו למשפט חוזר, עמדה שהובהרה הבהר היטב בשתי חוות דעת נוספות".

הוא הדגיש כי קביעת מהימנות ומשקל חוות דעת מדעית זו או אחרת יכולה להתקיים רק בערכאה דיונית שבה עומדות חוות הדעת במבחן חקירה נגדית ומבחנים אחרים. "לא ניתן להתעלם או לפטור בלא בחינה" את המימצאים בחוות דעת מטעם המבקש."קיומו של משפט חוזר בעניינו של שוורץ מתחייב מהראיות החדשות שהונחו בפני", קבע לוי.

לוי השיב את התיק לבית משפט המחוזי בתל אביב וכאמור, בתום שלוש שנים שבהם נדון התיק, הותירו השופטים את ההרשעה על כנה.