מחיר הסחורות בחו"ל - גורם אינפלציוני משני

שני גורמים מרכזיים הביאו את האינפלציה בשנת 2007 אל סביבת חלקו העליון של היעד: עליית מחירי הסחורות בחו"ל, שתרמה בין רבע למחצית מהאינפלציה, וזעזועים בהיצע המקומי. זאת בניגוד לדעה הרווחת באותה עת, כי עליית מחירי הסחורות בחו"ל הייתה הגורם האינפלציוני העיקרי. מסקנות אלו עולות (יום ד', 24.6.09) ממחקר שערך איל ארגוב עבור חטיבת המחקר בבנק ישראל.

המחבר אמד מחדש את אחד המודלים המקרו-כלכליים המשמשים את חטיבת המחקר באופן שוטף לגיבוש המלצות המדיניות. האמידה החדשה מאמצת שיטה סטטיסטית מתקדמת, המקובלת היום מאוד לאמידת מודלים בבנקים מרכזיים ובאקדמיה, הנקראת השיטה הבייסיאנית.

בעזרת המודל שנאמד ניתן לבחון את המקור לתנודות במשתנים המרכזיים המופיעים בו, ובפרט - באינפלציה במדד המחירים לצרכן. כך נמצא, כי בשנים 1995 ועד 2006 שינויים לא צפויים בשער החליפין של השקל מול הדולר הסבירו כ-67% מהתנודות באינפלציה. גם בניכוי רכיב הדיור של מדד המחירים לצרכן, שהקשר ההיסטורי ההדוק שלו עם שער החליפין מתועד היטב, נמצא כי שער החליפין הסביר כ-50% מהתנודות באינפלציה, וכי שינויים במחירי חו"ל, ובכללם מחירי הנפט, הסבירו כ-5% בלבד מהתנודות בה.

המודל מאפשר גם לבדוק מה היו הגורמים הכלכליים השונים לסטייה של האינפלציה מהיעד בתקופות מוגדרות. כך, למשל, נבדקו השנים 1997 עד 2001, שבהן האינפלציה בפועל הייתה נמוכה, בממוצע, בכ-1.7 נקודות אחוז ממרכז תחום יעד האינפלציה.

שלושה גורמים נמצאו לכך: ירידה של מחירי הייבוא, עקב פתיחת המשק לייבוא ממדינות זולות; ירידה של מרווחי המחירים לצרכן על עלויות הייצור, שיכולים לבטא גידול של תחרותיות באותן שנים, והמדיניות המוניטרית המרסנת של סוף שנות הדיסאינפלציה.

בדומה לכך, נותחה גם עליית האינפלציה אל גבולו העליון של היעד - העומד על 3% - בשנת 2007. מהמודל עולה כי זעזועי היצע מקומיים (המבטאים בעיקר עלייה של מרווחי התמחור) היו הגורמים העיקריים לעליית האינפלציה וחריגתה מהיעד באותה שנה, ואילו עליית המחירים בחו"ל תרמה לאינפלציה 0.7 נקודת אחוז בלבד. תוצאה זו שונה מהתפיסה המקובלת האומרת שעליית האינפלציה ב-2007 נגרמה בישראל, כמו בשאר בעולם, בגלל האמרת מחירי הסחורות, ובפרט הנפט והמזון הגולמי, בשווקים הגלובליים.

יש המשערים שתוצאה זו של המודל נובעת מן הבחירה במדד מחירי ייבוא מוצרי הצריכה (שאינו כולל מזון גולמי ואנרגיה) כמחיר חו"ל המרכזי - בחירה שאינה מתאימה, ואכן, כשחוזרים על מלוא האמידה והניתוח עם שימוש במדד האפקטיבי של המחירים לצרכן בעולם - בשקלול משקל הסחר עם ישראל - כמחיר חו"ל המרכזי טיבה הכללי של האמידה נשמר, ולא רק זאת אלא שהפענוח של האינפלציה הגבוהה ב-2007 משתפר: נמצא כי עליית המחירים בעולם תרמה לאינפלציה 1.6 אחוזים.

מסקנת המחקר, אם כן, היא כי יש לשקול את השימוש במדד זה כמשתנה המרכזי לייצוג מחירי חו"ל במודל.