|
|
לא מתמודדים עם לחץ [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
פרופ' שגיא: יש צורך בתוכניות התערבות בגיל צעיר [צילום: תומאס וון מארטנס]
|
|
|
|
|
בני נוער, יהודים ובדואים, באזור הדרום, סבלו מחרדה גבוהה יותר ומרמות יחסית מתונות של סימפטומים פסיכוסומטיים, במבצע עופרת יצוקה לעומת אלה ששררו באזור הצפון במהלך מלחמת לבנון השנייה. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון.
המחקר נערך במהלך מבצע עופרת יצוקה על-ידי פרופ' שפרה שגיא וד"ר ארנה לבינסון, מהתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון.
המחקר נערך בקרב 222 מתבגרים בגילאי 18-12, מתוכם 138 יהודים ו-84 בדואים מרהט. המחקר בחן את תגובות הלחץ ודפוסי ההתמודדות של בני הנוער בזמן נפילות טילים.
הבדואים כועסים יותר
מהממצאים עולה, כי אומנם נמצא דמיון בין יהודים לבדואים ברמת החרדה, אך בתגובות הכעס נמצא שוני: תגובות הכעס של הבדואים נמצאו גבוהות יותר מאשר אצל יהודים. רמות הכעס הגבוהות היו על-רקע תסכול, בלבול, מבוכה וחוסר אמון בממסד אותן חוו תושבי הנגב הבדואים באותה תקופה, על-רקע המצב בו קרוביהם בעזה מותקפים על-ידי הצבא הישראלי.
הבדואים אינם מתמודדים עם בעיות
מתוצאות המחקר עוד עולה, כי בקרב הנוער הבדואי, תחושת הקוהרנטיות נמוכה באופן משמעותי מזו של בני הנוער היהודים הגרים בשכנותם. כלומר, הבדואים תופסים את עולמם כיותר אנדרלמוסי, פחות ניתן לניהול ומבטאים פחות מוטיבציה להתמודד עם הבעיות שהם נתקלים בהן.
כמו-כן, נמצא כי בקרב הנוער היהודי נמצאו רמות גבוהות יותר, אך היו גם הבדלים ברמות תחושת הקוהרנטיות על-רקע מקום המגורים, למשל: להבים לעומת אופקים, רמת ההשכלה והסטטוס הסוציו-אקונומי של ההורים. על-פי הממצאים, נמצא כי ככל שההורים עשירים ומשכילים יותר, הילדים היו חרדים פחות.
לדעת החוקרות, "נראה כי תנאי החיים והמצוקה בקרב האוכלוסיות החלשות בנגב (יהודיות וערביות) גורמים להתפתחות חלשה של גורם חיסון חשוב בהתמודדות עם לחץ כמו תחושת קוהרנטיות".
במחקרים של פרופ' שגיא ואחרים נמצא, כי תחושת קוהרנטיות חזקה משמעותית מאוד בהתמודדות טובה, בעיקר במצבים כרוניים של לחץ (למשל, המצב בשדרות ובעוקף-עזה). נער/ה בעל/ת תחושת קוהרנטיות חלשה, תופס/ת את העולם כאנדרלמוסי, חסר משמעות וחסר משאבים ולכן יתקשה להתמודד כראוי, כשהתוצאות הן ביטויים של כעס, חרדה וניכור כלפי החברה.
בעקבות ממצאים אלו מסיקות החוקרות, כי יש צורך בתוכניות התערבות בגיל צעיר, בעיקר במקומות ובקהילות יהודיות וערביות בהם יש מצוקה כלכלית וחברתית קשה, על-מנת לטפח ולחזק בקרב ילדים ונוער תחושת קוהרנטיות חזקה. התערבות מכוונת ברמה קהילתית היא אפשרית ונוסתה במקומות שונים בארץ ובעולם, והיא חיונית ביותר בכדי למנוע תופעות כרוניות של כעס, תסכול וניכור כלפי החברה.
