בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הגנן משגע אתכם? ח"כ פינס יחלץ לעזרתכם
|
המפוחים מנקים את הרחובות? אולי, אך בעיקר מזהמים את הסביבה ואפילו מעיפים לאוויר צואת בעלי חיים ● ח"כ פינס מציע להטיל בחוק מגבלות להפעלת מפוחים ● לנשום עמוק
|
מה מסתתר מאחורי הפסטורליה? [צילום: איריס דור-און]
|
|
|
|
|
הבעיה המרכזית, כך למדתי על בשרי, היא כל הירוק הזה מסביב לשכונה. גינות ציבוריות הן דבר בלתי נסבל. אני מתפלא על תושבי השכונה שאינם קמים כאיש אחד ומרימים קול זעקה עד אשר ייעקרו כל העצים, הפרחים והשטחים הירוקים שמאיימים מכל עבר על השלווה והרווחה. המפגע הסביבתי הזה מתחיל באותם גננים שמדי יום באים לנקות את הגינות, לשמור על העצים ולטפח את הפרחים. אוי כמה רעש הם מקימים, הם, כלי הגיזום והמשורים שלהם. מלבד זאת ישנו גם הרעש הנורא של הממטרות שהתחילו להפעיל מדי לילה עם כניסת הקיץ. [סייד קשוע, "כל הירוק הזה", מוסף הארץ, 10.07.09] אם נניח לרגע את העוקץ בטוריו המבריקים של סייד קשוע, ש"התלונן" על השכונה הירוקה בה הוא גר (כאשר שורת המחץ של הטור הייתה, שברגע שלבש בגדי עבודה כדי לתקן את הדרוש תיקון, חזותו הערבית עלתה וצפה על פני השטח והוא נעצר על-ידי שוטר), מסתבר שישנו ח"כ שלקח את ברצינות את המטרד שגנני השכונות הירוקות מייצרים. ב הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון - איסור הפעלת מפוחים רועשים), התשס"ט-2009 מיום 22.06.09, מציע ח"כ אופיר פינס לראות ב'מפוח רועש' מטרד לסביבה, כמשמעותו ב חוק למניעת מפגעים, התשכ"א - 1961. מתברר שהמפוח אינו רק מרעיש אלא גם מזהם. בניגוד לתחושה, שהמפוח אך ורק שואב את הלכלוך, המפוח משיב את הלכלוך בריבית דריבית לסביבה (זה כמו כרטיס אשראי, אשר מקנה אשליה שהתשלומים נדחים ל'אחרית הימים' עד שמגיע 'סוף החודש'), ועל כן הצעת החוק של ח"כ פינס לא זו בלבד שאוסרת על הפעלת המפוח באזורים חוליים (שאז כל החול ישתרך כשובל-סופת-חול אחרי המפוח), אלא גם מחייבת את המפוח להיות מלווה בסנשה פנשה משלו: "רכב טאטוא מכני" אשר על-פי הצעת החוק "חייב להיות מופעל בצמוד למפוח ולנקות אחריו". בדברי ההסבר להצעת החוק מציין ח"כ פינס כי המפוח גורם לזיהום כפול: בתהליך שריפת הדלק של הפעלת המפוח נפלטים לאוויר מזהמים שונים ומשונים - ששמותיהם כגון "בוטדיאן" ו"אלדהידים" אומרים מעט מאד להדיוט, ובתהליך "ניקוי" הרחוב 'עפים' עודפים של פסולת רחוב "לרבות צואת בעלי חיים" החוצה מן המפוח - אל הרחוב. לדברי הצעת החוק, "הנזק שנגרם לציבור מן המפוח שווה ערך לנזק אשר נגרם מ-17 מכוניות פרטיות". להצעת החוק היה שותף גם 'מר סביבה' הידוע, ח"כ דב חנין, והצטרפו אליה הח"כים זאב בילסקי, אורית זוארץ וניצן הורוביץ.
|
|
הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – איסור הפעלת מפוחים רועשים), התשס"ט–2009
|
|
תאריך:
|
15/07/2009
|
|
|
עודכן:
|
15/07/2009
|
|
ענבל בר-און
|
הגנן משגע אתכם? ח"כ פינס יחלץ לעזרתכם
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
גימי-יהודי מיהודה
|
16/07/09 00:26
|
|
יושב-ראש מטה המאבק בחוק הרפורמה בקרקעות, פסח האוספטר, ביקש היום (15.7.09) מהמוסד לבירור עתירות של מפלגת העבודה, להוציא צו מניעה, שיאסור על 13 ח"כי העבודה להצביע בעד החוק, ויחייב אותם להצביע נגדו. הבקשה נשלחה לממלא-מקום יושב-ראש המוסד, גד כרמי.
|
|
|
שלושה פרופסורים החברים בוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב מתייצבים לימין יושב-ראש הוועד, ד"ר ליאורה מרידור, ומצדיקים בפה מלא את האולטימטום שהוצב בפני נשיא האוניברסיטה, פרופ' צבי גליל, אשר הביא להתפטרותו.
|
|
|
הפורום המשפטי פנה (יום ד', 15.7.09) לשר הביטחון אהוד ברק למנוע את הריסת בית אלמנתו ויתומיו של רועי קליין שנהרג במלחמת לבנון השנייה. מדובר בבית במאחז הבלתי-מורשה - היובל - ליד עלי. הפנייה באה בעקבות החלטת בג"צ (יום ג', 14.7.09) כי על המדינה להיערך להרוס כ-20 בתים בהם בית רועי קליין, במסגרת עתירה של שלום עכשיו.
|
|
|
ממשלת בריטניה מינתה (יום ד', 15.7.09) את רבה הראשי, סיר ג'ונתן סאקס, לבית העליון של הפרלמנט, "בית הלורדים". כך דיווח אתר הקונגרס היהודי העולמי. סאקס יקח את מקומו לאחר פגרת הקיץ ויכהן בתפקיד של crossbencher - מי שיושב בפרלמנט אך אינו משתייך לאף אחת מן המפלגות.
|
|
|
נשיא המדינה ערך אחר-הצהריים ביקור בקיבוץ כפר עזה שבמועצה האיזורית שער הנגב כאות הזדהות עם תושבי עוטף עזה. הנשיא התקבל על ידי ילדי הקיבוץ בחצר בית משפחת קדושים, אשר שכלו לפני כשנתיים את אבי המשפחה, ג'ימי, כתוצאה מפגיעה ישירה של פצמ"ר בביתו אשר בקיבוץ. לאחר מכן נפגש הנשיא עם משפחת קדושים, ערך פגישה עם הנהלת הקיבוץ לדון עימם בהשפעת המצב הביטחוני על הקיבוץ ובדרכי ההתמודדות עימו , ולבסוף קיים שיחה פתוחה של שאלות ותשובות עם כ-150 מחברי הקיבוץ.
|
|
|
|