מסכת דמים

בחג פורים
אנו עוטים מסכות
של מפלצות
שדים
רוחות
רוצים לומר:
בכל שאר
הימים
אין אנו כאלה.

בשושן הבירה
אנו אוחזים בחרבות
מנייר
קרטון
פלסטיק
חולמים על חרב
אמתית
בה נשסף צוואר
יריבנו
נעקור לבו
נציגה בסלון ביתנו
לראווה.

בחג המסכות
אנו מרשים לעצמנו
לשמוח בקול
ברעש
ברעשנים
על תלייתם למות
של עשרה ילדים.

בשאר הימים
אנו יושבים בביתנו
בית המטבחיים
שותים את דם
החפים מפשע
בשקט.

בשאר הימים
אנו יושבים במסעדות
במשחטות
דורכים על דמם
של הקורבנות
ללא מסכות
בדממה.