אני מבקש להזכיר לכם: אך לפני כחודשיים ימים, אולי פחות, חשף את הפרשה החמורה בה עסקינן, לא אחר מאשר כב' השופט גלעד נויטל [בימ"ש שלום - ת"א] בתיק אחר - פרשת מקסימוב.
כב' השופט האמיץ, חשף כי משטרת ישראל, ימ"ר ת"א, משטרת מחוז ת"א, זייפה פרוטוקולים של בית משפט על-מנת לדובב חשודים ולהציל הודאה מפיהם.
משטרת ישראל, תוך ביצוע של עבירות פליליות, מן החמורות בספר החוקים, מנצלת לרעה את דוקטרינת "פרי העץ המורעל", אשר מותרת [עדיין...] במשפט הישראלי. והנה, השבוע, עולה שוב כי השיטה הנלוזה הזו, הנפסדת, שבה וחוזרת.
הפעם מדובר בפרשה אחרת לגמרי, פרשת זאב [פפה] רוטשטיין, וזאת תוך שרבוב שמותיהם של שני עורכי דין [עו"ד ועורכת דין]. לית מאן דפליג, כי בעבירה פלילית עניין לנו, החוזרת ונשנית כחוט השני.
אמור מעתה: "קרדום לחפור בו". נדמה, כי שיטות חקירה פסולות כגון דא, אינן עוד "בשימוש", אפילו לא במשטרים האפלים ביותר.
בשיטות נלוזות כגון דא הרי ניתן להפליל אף יועץ משפטי לממשלה, זה העוצם עין בפרשות חמורות אלו ממש, או כל בעל משרה בכירה, אם תרצה גם "אדם מן הישוב", ללא כחל וסרק.
השיטה הנ"ל, הפסולה, הבזוייה, הנפסדת, לא זו בלבד שאינה עולה עם כללי הצדק הטבעי, אלא שהיא נוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולחוקים רבים אחרים מספר החוקים שאני מכיר.
לא זו אף זו: שיטה נפסדת ובזויה זו נוגדת גם פסיקה רחבה. הפסיקה אמנם מכירה במתן לגיטימציה למשטרה לבצע שיטות חקירה "מתוחכמות" ב"תחבולות חקירה" במטרה "להציל הודאה" [כך ממש זה נקרא בשפה המשפטית] מפיו של חשוד, אלא שהיא [הפסיקה] לא העלתה כלל על דעתה כי שיטות פליליות [כך ממש] תשתרשנה במשטרת ישראל, כדי זיוף של פרוטוקולים, של בית משפט, כאילו באו מטעם בית המשפט הנכבד.
יודגש; שיטות חקירה עברייניות אלו הינן מבית מדרשם של חוקרי מע"צ, חוקרי חוקרי ברנס ועוד. הנה כי כן: הלקח - לא נלמד.
יודגש עוד: שיטות חקירה עברייניות אלו הינן מבית מדרשו של סנ"צ [כדרגתו דאז] דני מרוז - אשר הודה בראיון עיתונאי, כי בתקופתו "השחיתו דור שלם של חוקרים". הלקח - לא נלמד. יוק.
לא זו אף זו: למי אשר שכח, אצל אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, על שולחנו, מצד ימין, שם, מעלה רחוב צאלח א-דין 29, ירושלים, בקומה הראשונה [מייד מול המדרגות] מונח לו איזה תיק "קטן", ["תיקונצ'יק"] "תיק מזרחי" שמו [ע"ש ניצב משה מזרחי - ראש אח"ק], אשר עניינו ציתותים לאישים שונים, מבלי [כמובן] שנתקבל צו מתאים המתיר [מטעם בית המשפט ... שאת הפרוטוקולים שלו מזייפים... ] ביצוע האזנת סתר.
חוק אמרנו. צחוק התכוונו.
ב"דיני ראיות" עסקנו. בבעיות בהבנת הנקרא - עניין לנו - "דיני הרעיות" ...
מורי המלומד, כב' השופט י' קדמי, המומחה, בהא הידיעה, במדינת ישראל, בתחום "דיני הראיות", לא היה מעלה על דעתו [גם לא על דל שפתיו] שיטות חקירה כגון דא. אינני זוכר אותו, בשיעוריו המאלפים, בהרביצו תורה זו, מרמז על שיטות חקירה כגון דא.
הוא היה כזכור, ראש אח"ק של משטרת ישראל. הוא היה גם פרקליט מחוז, הוא היה אף שופט בית משפט מחוזי, הוא היה מנהל בתי המשפט. הוא היה גם שופט בית המשפט העליון. עתיר ניסיון וידע. הוא כתב את הספר "על הראיות" - ה"אורים והתומים" בתחום בו עסקינן - על 3 הכרכים [בצבע ירוק - כריכתם...].
לא מצאתי אצלו - רמיזא דקה על שיטות חקירה כגון דא.
אני מניח כי הוא עצמו לא העלה בדמיונו אפשרות שכזו. לבטח, במהדורה הבאה של ספריו, נמצא את הפרשה החמורה הזו, לה ראוי יהיה להקדיש פרק מיוחד... להרחבת הידע של הסטודנטים.
ההיפך בדיוק הוא הנכון. בספרו "על הראיות" חלק ראשון, עמוד 54, תוכלו למצוא על ה"תחבולה הבלתי הוגנת" המתאפיינת ביסוד של מרמה - כבמקרה כאן ממש.
"מרמה אינה מתיישבת עם הגינות", כותב כבוד השופט קדמי - מרמה כזו היא "אמצעי פסול" אומר כב' השופט המלומד, בספרו המאלף.
ועוד אומר השופט בעמוד 58: "פיתוי והשאה במשמעות האמורה מהווים אמצעים פסולים" [למשל שיטות של איומים או הבטחות סרק]. וכך כותב השופט קדמי המלומד: "פיתוי והשאה פוגמים בחופשיות הרצון ומקימים מעצם טבעם חשש ממשי למסירת הודיה כוזבת"
הנה כי כן, נדמה, כי מאות, אולי אף יותר, חפים מפשע יושבים מאחורי סורג ובריח, תוצאי שיטות חקירה פסולות, נפסדות, בזויות כגון דא.
הדעת אינה סובלת כי הפרקליטות - היא פרקליטות המדינה - יחד עם היועץ המשפטי לממשלה, ישבו להם כעת - עם חשיפת הפרשות החמורות הללו - בחיבוק ידיים - יצפו מן הצד - ולא יורו - על אתר - ללא שיהוי - על פתיחת חקירה - לרבות מיצוי הדין עם כל האחראים, הממונים, המנחים, היועצים, למיניהם.
יזניחו לרגע את עיסוקם העיקרי - המרוץ אחר כס של כבוד בבית המשפט העליון - ויעסקו באחת מן הפרשיות היותר חמורות שידעה מדינת ישראל, מאז בא לעולם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר כפי שהנשיא ברק אומר הביא עימו את ה"מהפיכה החוקתית".
"מהפיכה חוקתית" אמר? - שמא בהפיכה חוקתית עניין לנו?
אגב: היכן מבקר המדינה?
היכן מבקר המשרד לביטחון פנים?
היכן מנהל בתי המשפט?
היכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה? - כבר שאלנו...
הלו! - שומעים אותי?... . "ההיית או חלמתי חלום"...?
אם תשבו בצד, ולא תזעקו השמיימה, מחר זה יקרה גם לכם. בשיטות חקירה כגון דא, אני מבטיחכם נאמנה כי גם ברצח ארלוזרוב תודו.
"אם יש צדק - יופע - מייד! - אך אם אחרי השמדי מתחת רקיע - הצדק יופיע - ימוגר נא כסאו לעד" [ח.נ. ביאליק].
ואם צדק הזכרנו - אזי איך לא נזכיר שוב כי "צדק" אינו אלא רק שם של כוכב... הנה, שוב צידוק לתיזה שלי.
________________
הכותב: משפטן, כלכלן, מוסמך במנהל עסקים
