להקים לגיון זרים ישראלי

דברים אלו נכתבים בלב כבד ובטרם הוברר הקף המפלה האסטרטגית שנחלנו בכל הנוגע לחטיפת החייל שליט, אף שברור שנחלנו מפלה ביטחונית ומוסרית חמורה. הגיע הזמן שנודה בעובדות החיים. צה"ל היום אינו מסוגל לנצח במלחמות. צבא שלגביו נפילת חייל הנה אסון וחטיפת חייל היא מפלה אסטרטגית ממש, עקב המחיר "שחייבים" לשלם עבור החזרתו, אינו צבא היכול לנצח במלחמה. הצבא אינו יכול לנצח במלחמות שהעם אינו מוכן להילחם בהו והעם הזה אינו מוכן להילחם יותר על דבר.

צבא שיש בכוחן של ארבע אמהות, שלושה אבות שתי ועדות וזהבה גלאון אחת לגרום לו להסס מאוד בטרם ינסה כוחו בפעולה כלשהי, אינו עשוי לנצח גם במלחמה הבאה. ח"כ גלאון היא עדיין דוגמא חיובית מאחר שבנה התגייס ושירת ביחידה קרבית. רוב נותני הטון כיום בחברה הישראלית נמנעים ככול הניתן מלשלוח את ילדיהם היקרים ליחידות מסוכנות. העילית הישראלית אינה מוכנה שבניה ייטלו על עצמם סיכון כלשהו והצבא נראה בהתאם. אין פלא שרובם המכריע של הנופלים באפיזודה האחרונה היו מהפריפריה. בקרוב בוודאי ניתן יהיה לקבל פטור משירות צבאי בכלל תמורת כופר הולם ו"תרומה" אחרת לחברה.

חברה המקדשת את הפרט, הגשמתו האישית וזכותו העליונה לחיים ועושר אינה יכולה להקים צבא מנצח ובוודאי שלא כנגד אויב הבז למוות והרואה ב"שאהיד" את סמלו המוסרי. הגיעה העת להודות בשבירת מיתוס נוסף. האויב טוב מאיתנו, נחוש מאיתנו ובעל מוטיבציה הרבה יותר גבוהה להילחם על מטרותיו. כל מה שיש לנו הוא עדיפות בכוח האש ועוצמה אווירית.

אנו מהווים חברה שאימצה באופן מובהק ערכים דמוקרטיים ליברלים, עד כדי שלילת כל סמכות מהכלל לתבוע מהפרט הקרבה כלשהי. חברה שאינה מסוגלת לתבוע הקרבה מהפרט היא, לדעת רבים, חברה צודקת ונאורה אבל היא חברה שאינה מסוגלת לנצח בעימות צבאי. אי יכולתה לנצח בעימות זה היא המבטיחה יותר מכל שעימות דמים נוסף בו נובס הוא עובדה מוגמרת.

אמנם יכולים טרחנים לדבר על השלום כאופציה האסטרטגית היחידה, אבל אם זו האופציה האסטרטגית היחידה שלנו, היא תהיה האופציה הפחות מועדפת על אויבינו שכבר הריחו דם והיודעים כי תבוסתנו היא אפשרות ודאית. לקח הכישלון החמור בקיץ נלמד היטב בכל המזרח התיכון ובעולם כולו. גם ועדת וינוגרד וכל ועדה אחרת לא יועילו במקום שבו הויכוח הוא מוסרי. איני מכיר ועדה שיכולה לשלוח צבא לנצח במלחמה.

הצעתי שלהלן תקומם רבים מאד ואף אני מעלה אותה בחירוק שיניים ומתוך אי אימון ביכולתו וברצונו של עם ישראל להילחם על קיומו. הדרך היחידה של ישראל לשרוד הנה הקמת צבא שכיר ובמסגרתו יש לנסות להקים את לגיון הזרים הישראלי. עלינו לגייס חיילים שסיכון חיים הוא מקצועם המוכנים להילחם ושהם, או הוריהם, לא ייצאו להפגנות וידרשו ועדת חקירה כל אימת שפעולה צבאית השתבשה ונפלו קורבנות או נחטפו חיילים. כך גם לא נצטרך להחליף ממשלה או להקים ועדה בשל כל מחדל צבאי כלשהו.

אם אנו מצליחים להשיג פועלים חקלאיים במחיר של 500 דולר לחודש נוכל, אולי, לגייס חיילים סבירים במחיר של 1,000 דולר לחודש עם הצעת התאזרחות בעתיד. אם נקים שש חטיבות זרות לוחמות אפשר יהיה אולי לוותר על חטיבות גולני, צנחנים וגבעתי גם יחד כולל ועד ההורים הנלווה להן. ממילא אף אחד לא ישתמש ביחידות אלו בעתיד ללחימה אמיתית. האמהות לא ירשו, המנהיגות תחשוש מוועדות חקירה וזהבה ושרגא יעתרו לבג"צ. נוכל אולי לייעד את ילדנו למשימות עורפיות, כאלו הדורשות תחכום טכנולוגי כמו יחידות מודיעין, מחשבים וכיו"ב וכך להעניק להם הכשרה נוספת לחיים.

אין צורך, בשלב הראשון, להגזים במספר המגויסים הנדרש למשימות קרביות. ממילא הצבא ברובו הוא צבא העורף ואין עדיין צורך לגייס זרים לשירות בקריה, בגלי צה"ל, במודיעין וביחידות קצין העיר. סביר שהמצב ישתנה לאחר הקמת עיר הבה"דים בנגב, כי קשה לראות את חיילי העילית הללו עוזבים את צומת גלילות ומדרימים מעבר לחולון.

בניגוד למיתוסים, דמוקרטיה אינה בעלת סיכוי טוב יותר לנצח במלחמה, אלא אם היא נהנית מעדיפות כוח עצומה וגם אז לא בהכרח [ראה ארצות הברית במלחמות קוריאה וויאטנם] לא הדמוקרטיות ניצחו את הגרמנים, אלא הצבא הרוסי. רוסיה כזכור לא היתה דמוקרטיה במלחמת העולם השנייה ושם ירו בחיילים שלא הסתערו על האויב. חיילים רוסיים שנפלו בשבי נשלחו עם שחרורם בחרפה למחנות עבודה. לו היו הדמוקרטיות מתמודדות לבדן עם הגרמנים, הן היו מפסידות במערכה למרות עדיפותן באמצעים וכוח אדם. הדמוקרטיות מנצחות בשלום ולא במלחמה וכאשר השלום אינו אפשרי הן מפסידות.

מאז ומעולם צבאות שכירים הם אלו שלחמו במלחמות. האימפריה הרומאית החזיקה מאות שנים מעמד בהתבסס על חילות שכירים וכך גם אימפריות נוספות. אם איני טועה, רעיון צבא העם הוא חידוש של המהפכה הצרפתית. הצבא האמריקני והבריטי בנויים זה מכבר על צבא שכירים מתנדב. אנחנו יכולים לבסס לפחות את היחידות המסתערות שלנו על צבא כזה. המשך ההסתמכות על הגנת ילדנו עלול להתגלות כהימור מסוכן מדי.

אני מודע לכך שהצעתי מהווה שבר גמור בכל מה שחונכנו להאמין בו וכמובן קיים ספק רב כמה זמן תוכל ישראל להתקיים בהסתמכות על צבא שכיר, מאידך סיכויינו הנשענים על צה"ל ממילא אינם מזהירים במיוחד.