שלב נוסף בשיבוש המערכות החמור שהביאה עלינו המשפטיזציה המוחלטת של חיינו, בלווית האקטיביזם השיפוטי, חסר הרסן, של ביהמ"ש העליון, הגיע השבוע.
ועדת וינוגרד נאלצה, תחת איומים של "זילות בית משפט" ו"בזיון בית משפט", לפרסם את הפרוטוקולים החשאיים של הדיונים שנתקיימו בפניה, בעקבות החלטת בג"צ מיום 6.2.07, בעתירה שהגישה זהבה גלאון. הנימוק להחלטה היה כי "על עיקרון פומביות הדיון, החל על דיוני הוועדה, להגשים את עיקרון חופש המידע והגילוי", וכי "החלת העיקרון האמור תעמיד את דיוניה של הוועדה לביקורת ציבורית חשובה, ותבטיח את אמון הציבור בהתנהלותה, וכן בהחלטותיה ובמסקנותיה."
בדרך זו נחשפו בין השאר, השבוע, פרוטוקולים חשאיים של עדויות שמעון פרס, האלוף עמוס מלכא, ואחרים, אשר העידו בפני הוועדה בגילוי לב, על העניינים העדינים ביותר הנוגעים לבטחון המדינה, מתוך ציפייה והבטחה שעדותם תישאר חסויה. קשה להבין כיצד נוצר כאן תקדים שלא התקיים מעולם בעבר, לא בוועדת אגרנט לחקירת מלחמת יום כיפור, לא בוועדת קאהן שעסקה במלחמת לבנון, ולא בשום ועדת חקירה אחרת שעסקה בענייני ביטחון.
כל סודותיה הביטחוניים של מדינת ישראל נחשפים לעיני כל אויביה, כחיה פצועה, המתרוצצת בג'ונגל שותתת דם, בעוד שלפנינו, אליבא המומחים, מלחמה חדשה בפתח, עם החיזבאללה, אולי עם סוריה, וגם סכנת עימות גרעיני עם אירן, סכנה שאף מדינה עלי אדמות לא ניצבת בפניה. מדהימה העובדה כי במדינה שבה מעניק החוק חסיון לרופאים על תחקיריהם הפנימיים בבתי החולים בשל מקרי רשלנות, חסיון על תחקירי הצבא על פעולות מבצעיות - החסיון החשוב מכל, היורד לשורש קיומנו, העוסק בביטחון האישי של כל אזרח, נשלל למעשה ע"י ביהמ"ש, באופן שמחד יגרום לאנשים לפחוד לדבר, ומאידך חברי הוועדה יאלצו לשקול שבע פעמים את מסקנותיהם. מטרת החסיונות שהוטלו בחוק לרופאים וללוחמים בתחקירים צבאיים, היתה לאפשר בירור האמת ללא חשש מהליכים משפטיים. כאן, באצטלה של "חופש מידע" ו"דאגה לאמון הציבור" נגרם נזק חסר תקדים לבטחון המדינה.
כל אויבינו באשר הם, מקרוב ומרחוק, יזכו בשל "חופש המידע והגילוי" לאחוז את בטניהם בצחוק, וללמוד על מצבה האסטרטגי של ישראל מפי קברניטי המדינה והצבא, באופן מפורט ושיטתי, שאפילו גדולי המרגלים לא היו מצליחים לספק.
קשה להשתחרר מן הרושם שלעליון חשבון לא מובן עם ועדת וינוגרד, שאיננו נוגע כלל לעניין. תחילה כמעט החליט בג"צ על ביטול הקמתה, ורק בהרכב מורחב ובפסק דין של 120 עמודים, ברוב של 4 נגד 3, נמנעה התערבות חסרת תקדים בחיים הפוליטיים במדינת ישראל.
עתה, משהוקמה הוועדה והחלה סוף סוף בעבודתה באופן אינטנסיבי, גורם בג"צ לטרפוד האפקטיביות של עבודתה, ע"י פתיחת הדיונים החסויים בה לעיני כל. דומה כי בית המשפט העליון לא השלים עם העובדה כי בוועדה מכהנים משפטנים שאינם שייכים ל"מיליה" שלו, כמו פרופסור רות גביזון והשופט אליהו וינוגרד, וביהמ"ש נותן ביטוי לחוסר הנחת שלו בהחלטותיו בנוגע לפומביות הדיון. כך ייחשפו כל סודות המדינה הכמוסים ביותר מחד, ומאידך תעוררנה המסקנות ויכוח ציבורי, שלא לומר פוליטי, כך שלא ניתן יהיה אפילו להסיק את הלקחים המתבקשים מהפיאסקו שעברנו בקיץ.
אכן, "מהנדסי המשפט" תרמו עוד תרומה מכרעת, בדרכה של ישראל לשפוט את עצמה לדעת.
