חצי שעה עם צייד היהודים

אחת הדמויות הבולטות, אם לא הבולטת ביותר בסרטו החדש של טרנטינו, "ממזרים חסרי כבוד", דמותו של קולונל האנס לנדה, המכונה "צייד היהודים", דמות מצמררת אשר בוודאי תתמקם באחד המקומות הגבוהים בסקרי "הנבלים הגדולים בתולדות הקולנוע".

לאחר צפייה בסרט, שהוא ללא ספק אחד הטובים של הבמאי השערורייתי, קשה לדמיין את הדמות המורכבת הזו מגולמת על-ידי שחקן אחר במקומו של כריסטוף וואלץ האוסטרי שהוא ללא ספק משב רוח רענן בקולנוע של השנה האחרונה, אין פלא שהוא זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן 2009 ומומחים רבים סוברים כי שמו יצוץ גם בטקס האוסקר.

וואלץ בן ה-52 (בתחילת אוקטובר ימלאו לו 53), יושב נינוח בכורסא במלון דן בתל אביב, מחייך מאוזן לאוזן. הוא אדם רגוע, מנומס (כיאה משחקן אירופאי) סבלן, מאוד אינטליגנט ופילוסוף בנשמתו. הוא אוהב משחקי מילים, פתגמים ומטאפורות. אחרי יותר משלושים שנות קריירה בקולנוע ובטלוויזיה הוא זוכה לעדנה.

"אני שמח שזה קורה עכשיו" הוא אומר, "לו הייתי בן עשרים ומשהו, לא בטוח שהייתי יכול להתמודד עם ההצלחה הפתאומית הזו. תסתכל על רשימה עצומה של שחקנים שצצו והפכו לכוכבים של סרט אחד שלא הצליחו לעמוד בלחצי התהילה. עכשיו, כשאני מבוגר יותר, אני יכול לקבל פרופורציות נכונות. לוקח את הזמן ולא ממהר לשום מקום".

ואכן, מאז הוקרן הסרט בפסטיבל קאן החלו לזרום לשולחנו של וואלץ תסריטים רבים. הוא קרא, בחן, ורק כחצי שעה לפני שנערך הראיון איתו הותר לפרסום כי הוא ישחק לצד קמרון דיאז וסת' רוגן בסרטו החדש של מישל גונדרי ("שמש ניצחית בראש צלול"), "הצרעה הירוקה" (תרגום חופשי ל-Green Hornet) המבוסס על חוברת קומיקס מצליחה וסדרת טלוויזיה משנות השישים שהציגה לעולם את ברוס לי. וואלץ, כצפוי, יגלם את האיש הרע.

וואלץ, שמנסה לשמור על איפוק ולא לתת לביקורו בארץ חשיבות יתרה, בעיקר בגלל הנושא הטעון, אומר שכדי להבין את דמותו ואת הסרט צריך להסיר את כל הדעות הקדומות שיש לנו כלפי נאצים. "אני לא חושב שהוא בן אדם רע, ואני גם לא שיחקתי בן אדם רע, אני אפילו לא שיחקתי נאצי, המדים שלבשתי בסרט עשו את העבודה בשבילי. המדים והסימנים הללו מביאים איתם כל-כך הרבה משקעים, שאני רק שיחקתי אדם שמתמודד עם מציאות קיימת".

ומה עם האחריות על שימור זיכרון השואה? כאן זורק וואלץ "פצצה" עיתונאית. "לבן שלי, שאגב לומד כאן בירושלים ועומד להפוך לרב, היה ויכוח לא מזמן עם מישהו, והוא אמר, בצדק, שזה אינו סרט שואה, זהו סרט שמתרחש במלחמת העולם השנייה".

"הסרט של טרנטינו הוא פנטסיה, הוא הרפתקאה, זו הסיבה שהסרט מתחיל במשפט 'היו היה פעם' כמו שמתחילות אגדות. המשפט הזה לא אומר שצריך לזלזל בסרט, אלא שלא צריך לקחת אותו כמסמך היסטורי. טרנטינו יצר סוג של מציאות אלטרנטיבית לעולם שאנחנו מכירים, מעין מימד חדש ובו הוא ממקם את הסיפור".

וואלץ הגיע לאודישן ממש במקרה. הסוכן שלו התקשר ואמר שמלהקים שחקנים גרמנים לסרט החדש של טרנטינו. הוא הלך וקרא את התפקיד של קולונל לנדה, אולם היה בטוח שהוא נבחן לתפקיד אחר, קטן בהרבה. טרנטינו התלהב וליהק אותו. מה שוואלץ לא ידע בזמנו, זה שבאותו יום, טרנטינו כמעט וביטל את כל הפקת הסרט מכיוון שלא מצא את השחקן הנכון לתפקיד המרכזי הזה.

מייד אחרי שהוא קיבל את הטלפון שאישר את ליהוקו הוא החל לעשות "תחקיר", אולם, לא כמקובל בסרטים כאלו (הוא לא הסתובב במחנות ריכוז או קרא ספרי היסטוריה) אלא ראה שוב את כל סרטי טרנטינו (שהחביב מביניהם, לפני "ממזרים" היה "ג'קי בראון") ולמד אותם, ניתח אותם ואת דרך עבודתו של הבמאי.

"הוא לא מכוון את השחקנים, אנחנו מדברים על הדמות והסיטואציה והוא יותר מהווה כהשראה, אתה בוחן בעצמך את הדמות ובסופו של דבר אתה מעניק לו את מה שהוא רוצה". וואלץ מספר כי טרנטינו אינו מתפשר. "הייתה סצינה שהיינו צריכים לסיים ביום אחד, אבל טרנטינו הרגיש שהוא לא קיבל את הכל והפך אותה לסצנה של שלושה ימים, ככה בהחלטה של רגע הוא שלח 300 ניצבים הביתה וביקש שיחזור בעוד יומיים".

וואלץ, שמודע לרגישות הנושא בארץ מבקש מהצופים להגיע לסרט עם ראש פתוח, בלי דעות מוקדמות ולנסות לקבל את הסרט כמות שהוא, לא כמסמך היסטורי, אלא כסרט הרפתקאות שמתרחש ביקום שהוא דומה, אך שונה ממה שאנו מכירים.