השופט (בדימ.) וינוגרד ,שני מחנות ודוח אחד מסכם./ציפורה חלפון
בטוחני שהרבה כמוני סוברים שאת המלחמה הזאת נגד החיזבאללה היה צריך לעשות באותו היום בו נחטפו ונהרגו שלושת החיילים בשנת 2000 בהר דוב, אבל אז היה את הגאון מר ברק שעמד בראשות הממשלה ולא רצה חלילה לקלקל את חגיגות הנסיגה מלבנון כי אם אז הוא היה עושה את זה סביר להניח שלא היינו ממתינים למסקנות וועדת וינוגרד, ואולי נאסראללה היה נזהר מלהקים מערך ביצורים בגבול הצפוני.
אבל אז אני בטוחה שלא היו עיתונאים ששאלו את השאלות הנכונות והקשות, כי מה שוועדת וינוגרד הולכת לבדוק ולסכם זה בעיקר למה הסתבכנו במלחמה – ולא למה היה מצב של חוסר תגובה. שיקול הדעת של ראש הממשלה, אהוד אולמרט היה שגוי והרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ זלזל באיום הקטיושות, כך עולה מחלקים מדוח הביניים של ועדת וינוגרד שפורסמו בערב (שישי) בערוץ 10.
מהדיווח עולה כי הוועדה תמתח ביקורת גם על שר הביטחון, עמיר פרץ, אולם זוהי ביקורת פחותה ביחס לביקורת שנמתחת על אולמרט וחלוץ. דוח הביניים של ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה הוגש, ויממה וחצי לפני יצאתי לבדוק את דעת הקהל על מה שיתרחש בדיוק אחרי שיפורסם הדוח ואיך לדעתם צריך אולמרט לנהוג? ופלא - פגשתי אנשים שמאשימים רק את התקשורת, ורובם חושבים שאולמרט כלל לא אשם אף על-פי שהם "מתים" שילך כבר הביתה!
ולכן אני תוהה כל פעם מחדש מה תעזורנה זעקות הכאב למען החטופים, למען ועדת חקירה או דרישת הציבור להתפטרותם של אולמרט פרץ וחלוץ? האם ביבי, יעלון, או כל מנהיג אחר בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל העז להעדיף אסטרטגיה שמציבה אינטרסים ישראלים על פני האובססיה הלאומית להתיפייף בפני אומות העולם? עוד לא קם במדינת ישראל מנהיג בעל חזון וביטחון בבורא עולם מספיק בכדי שיעז לצפצף על לחץ בינלאומי כדי לעשות כל מה שנחוץ להגן על אזרחי ישראל.
במקום לדרוש שחרור החיילים וועדות חקירה, עלינו להתמקד בדרישות ברורות בעד נקיטת צעדים ברורים. ממילא אין סיכוי שוועדת החקירה בראשות שופטים ואוסף בוגדני אחרים יגעו בשורש המחדל שהתחיל, בכלל, עם הבריחה הראשונה מלבנון לפני 6 שנים ושהמשיך עם ההינתקות-גירוש. מה אפשר לצפות משופטים ואישים שהכשירו את הנסיגות? מה אפשר לצפות משופטים שקבעו את הכללים המעוותים של המוסר הישראלי שגרם לכל כך הרבה אבידות בנפש בקרב חיילינו? מי אם לא השופטים פסקו שיש להתחשב בחיי האוכלוסיה העוינת של האויב יותר מחיי חיילנו? משיח יבוא לפני שהשופט וינוגרד או איש אליטה אחר ימליץ לכבוש את לבנון מחדש בלי חשש מתגובות הסביבה.
הדרך היחידה למנוע טיוח בוועדת חקירה היא, קודם כל, לשנות כיוון ולהתמקד בנושאים שיכולים להביא לביצוע משאלות ישראל בנושאים שאכן כואבים לציבור. עלינו לדרוש באופן ברור וחד-משמעי לשחרר את שבויינו, להשמיד את האיום החיזבלוני/אירני, למען ידעו כל אויבינו שאם הם תוקפים את ישראל הם הולכים לתבוסה, כולל את השטח ממנו תקפו. לכן עם זאת, הקולות הגוברים לוועדת חקירה ממלכתית וכן הדרישה להחזיר את חטופינו הביתה, לא חותרים לשום מקום ואפילו מחטיאים את המטרה.
בעולם "האו"ם" "קאסם של מדינת-ישראל", התווספו שני מושגים חדשים והם: "ועדת וינוגרד" ו"חקירה". וכל צעקת סיסמאות ודרישות למען ועדת חקירה בראשות שופטים רק מחטיאה את המטרה ומתעלמת מהשאלה האמיתית. אנחנו לא צריכים ועדת חקירה. בתוך תוכו הציבור הסיק את המסקנות הנכונות במקום להעניק סמכויות לשופטים שהם בעצם חלק מרכזי של הבעיה, הגיע הזמן לתת לעם להכריע באמצעות משאל-עם בר סמכות חקיקתית בשאלות האמיתיות שעל המצפון הלאומי: האם לעשות הכל לשחרור חיילינו ולהסיר את איום הטילים על ישראל, אז עכשיו המחנות כבר התגבשו ונכון שאסור לסדר היום אחרי כל העדויות, ואין לגלגל את האחריות ממקבלי ההחלטות.
המערכת, אולי גם המדינה זקוקה לטלטלה. וכדי להציל את המערכה חובה לשבור את הכלים ולכן לא משחקים. אבל אני באופן אישי אומרת לכם שחוץ ממכתבי אזהרה כלום לא יקרה כאן במדינה אחרי פרסום הדוח. מכתבי האזהרה יגררו תהליך משפטי שיאריך את המשך דיוני הוועדה. כל אלו שקיבלו מכתב ייקחו עו"ד יבואו לחקור את העדים ואולי בינתיים תפרוץ המלחמה הבאה. השאלה הגדולה היא איך יקראו לוועדת החקירה הבאה? ומי מבינכם אוסף כבר עכשיו מסמכים שהיו בבית?!!
