"אני עקבתי אחרי סיפור הסויטה של ברק. שר ביטחון מגיע לפאריס. יש שם אירוע שחשוב מאד לתעשיה הישראלית. הוא צריך לקיים פגישות עם קונים. אתם רוצים שהוא יעשה את זה בבאר? המקרה של הסויטה זו בדיחה מגוחכת. אני באמת מאמין שעשיתם מזה עניין כשלא היה מקום לעשות מזה עניין. איפה אתם רוצים שהוא ידון בבטחון המדינה?" - כך אמר הערב איש העסקים
חיים סבן בראיון לתוכנית "פגוש את העיתונות".
סבן התייחס לסוגיית התרומות לפוליטיקאים (סבן הוא מגדולי התורמים למפלגה הדמוקרית בארה"ב) באומרו: "אצלנו בישראל אם מישהו נותן דולר יותר ממה שצריך יש ועדת חקירה. בארה"ב נגישות תלויה בתרומות או בשליטה במדיה. הנגישות הזאת היא לגמרי בסדר.
"אירחתי בביתי את ראש הסנאט. קיבלתי הודעה שהוא לא הסכים לחתום על מכתב תמיכה בישראל ל
ברק אובמה שנכתב לפני נאום אובמה בקהיר. שאלתי אותו: 'למה לא חתמת?' והוא אמר שבתור מוביל הוא לא חותם על יוזמות של אחרים. אז אמרתי לו: 'שלח מכתב שלך'. הוא שלח. זה חשוב לתרום חזרה לחברה. בתור ישראלי-אמריקני חשוב לי לא ליהנות מסיר הבשר באופן לגמרי אגוצנטרי.
אני לא אגיד לך שאף אחד לא מנצל את הקירבה הזאת לרעה. אני פעיל בעולם הפוליטי האמריקני למעלה מ-15 שנה - מעולם לא ניצלתי את זה לרעה.
על נשיא ארה"ב אמר סבן כי "אובמה הוא איש שונה ממשפחת קלינטון. אופרה וינפרי הייתה אחד הגורמים העיקריים שהביאו אותו לבית הלבן. בנאום הניצחון היא לא הייתה איתו על הבמה. היא עמדה עם הקהל הרחב בקור. הוא שומר על אנשים במרחק ממנו.
על ההסברה הישראלית אמר כי "המרקטינג שלנו הוא לא טוב מספיק והסחורה שיש לנו למכור (הכיבוש) - קשה מאד למסחר אותה. העולם כולו נגד הכיבוש. העולם לא מוכן לקבל אותנו ככובשים. בלתי אפשרי להסביר את זה.
סבן התייחס בקצרה לעסקת בזק באומרו כי "עסקת בזק סגורה אבל לא הושלמה ואני מרוצה". לשאלה איך ההפרטה של בזק בכלל והעסקה הזאת בפרט הועילה לישראל ענה סבן: "אחד השותפים שלי מגרמניה התקשר אלי וסיפר לי שהוא בתל אביב. הוא רוצה להשקיע מיליארד וחצי דולר בעסקה בעילום שם. הוא רצה לדעת אם אני דאגתי בהשקעות שלי פה מנושא הטרור, האם אני מודאג מאירן ולשמוע את דעתי על הכלכלה הישראלית. הרגעתי אותו בכל הפרמטרים והוספתי כי הכלכלה הישראלית חזקה יותר מהרבה כלכלות באירופה. אמרתי לו שעשיתי פה הרבה עסקות מצוינות. משקיע חוץ מסתכל עלי ועל שותפיי בבזק ומסיק מסקנות".
על "סוד ההצלחה" שלו אמר סבן כי הוא "לא יודע מה זה החוש-חש הזה. אני לא יודע להסביר חוש-חש. אתה מסתכל על הזדמנות ואתה מרגיש. יש קריאטיביות בעסקים, כמו שלומי שבן או פאבלו רוזנברג שהשירים שלהם יוצאים יפים ויש גיטריסטים אחרים עם שירים לא יפים. אתה לא יכול ללכת רק לפי הבטן, אני מקשיב גם ליועציי, אבל החוש-חש מנצח את כל החוקים הכלכליים.
העסקה שהשאירה עליו את החותם הכי גדול, לדבריו, הייתה כשהודיעו לו על הזכייה במכרז על תחנות הטלוויזיה הגרמניות: "עמדתי באמצע דכאו. זו סגירת מעגל שהשאירה בי צמרמורת. גם היום אני מצטמרר מזה. יהודי-ישראלי שולט במדיה הכי גדולה בגרמניה. חווייה חסרת תקדים".
