13.9.2006, חודשיים מתחילת מלחמת לבנון השנייה, כחודש מסיומה המביש של אותה מלחמה, כאשר ברור היה כי מרבית הבטיה של המלחמה היו חרבון אחד גדול, כי מטרות המלחמה היו מטרות דמה, כי הליך קבלת ההחלטות בממשלה היה חסר אחריות, וכאשר ודאי היה ברור מי אחראי לפחות מיניסטריאלית לכל אלה, פנתה התנועה לאיכות השלטון למ"מ שר המשפטים דאז, מר מאיר שטרית בדרישה להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית.
ומה כותבת התנועה (בין השאר): "... כי מנדט ועדת החקירה הממלכתית יהיה ברור ומקיף.....עוד נדרש כי מנדט הוועדה ידגיש את הבטי הבדיקה, הפקת הלקחים ויישומם לגבי מנגנונים בצבא ובעורף, ולאו דווקא את ההיבטים האישיים. הדגש יושם על "את מה לתקן" ולא "מי אשם"...."
עברו מספר חודשים, הגיע ה-30.4.2007 ועדת וינוגרד עשתה עבודתה נאמנה, שחטה פרות קדושות לרוב, ותגובת התנועה לאיכות השלטון כפי שמתפרסם באתר האינטרנט שלה היא: "תגובת התנועה לאיכות השלטון לדוח וינוגרד לאור הדוח החמור והחריף שבו נאמר כי אולמרט ופרץ כשלו בצורה חמורה, קוראת להם התנועה לאיכות השלטון להתפטר ומגנה את ועדת וינוגרד שלא הסיקה מסקנות אישיות נגד אישים אלו".
ובכן מה קרה בחודשים שעברו בין ספטמבר אשתקד ובין אפריל השתא? מדוע יש לגנות את ועדת וינוגרד, כאשר התשתית למינוי הוועדה הממלכתית, לפי הצעת התנועה, היה שלא לשים דגש דווקא על הנושא הפרסונאלי.
איך זה שמהמלצה למסקנות לא פרסונאליות, הגענו חיש חל לגינוי הוועדה על כי לא המליצה המלצות כאלה. חשבתי וחשבתי ואלה מסקנותי:
1) הכל פרסונאלי.
2) מאותם ימים שבהם דן מרגלית כיכב באתר האינטרנט של התנועה עם "שחיתות, שחיתות" אשר הקבילו לימים בהם המליץ דן מרגלית על עו"ד אליעד שרגא לתפקיד שר המשפטים (ואהוד החליט אחרת) הידרדרו היחסים עד שעבר חתול שחור בין השניים ובין ידידנו אהוד אולמרט וזאת באופן מאוד מאוד פרסונאלי.
3) עו"ד אליעד שרגא לא חשב שמכתבו לשר המשפטים יגיע לידי פרסום (וזאת על אף העובדה שהמכתב הועבר אלי כדת וכדין על-ידי התנועה, ועל כך אני מוריד בפניה את כובעי).
4) התנועה לאיכות השלטון, בראשות עו"ד אליעד שרגא, הזדקנה, התקרנפה, ובמקום להוביל היא מובלת, במקום לקבוע מסמרות בחברה הישראלית היא נגררת אחרי דעת הקהל.
5) מסקנת האיפכא מסתברא, עו"ד אליעד שרגא ממשיך להגן בחירוף נפש על אולמרט. טרם פרסום דוח הביניים, כאשר הובן שוינוגרד לא נולד אתמול, התחיל הלחץ על מסקנות אישיות, כאשר הלוחצים יודעים שמסקנות אישיות היו מפוררות את הוועדה (בשל מחלוקות עקרוניות בתוכה בעניין זה), והיו מאריכות משמעותית (חודשים רבים) משך ההתקשקשות עד הוצאת דוח הביניים (בשל הצורך לאפשר לנפגעים להתגונן).
אבל וינוגרד וועדתו לא נפלו בפח. "מתנגדיו" של אולמרט ימשיכו ללחוץ על מסקנות אישיות, כי מסקנות אישיות יאריכו בחודשים רבים את משך הזמן עד הוצאת הדוח הסופי, יסכנו את יציבותה של הוועדה, וייתכן שיסכלו את כל המאמץ האדיר שהיא משקיעה ועם ישראל משקיע, עקב אפשרות ביטול המלצותיה האישיות על-ידי בג"צ (ופסילת קצה הצ'ופצ'יק של החלטות הוועדה יסכן את כל עבודתה).
כן, ידידי עו"ד אליעד שרגא, העסק מאוד מאוד עצוב, אבל זה המצב. אז עו"ד אליעד שרגא, לך לךָ לדרך חדשה, תקים חברה, את חברת "כישלונרים בע"מ" יחד עם אולמרט ופרץ ודן מרגלית - ונרגיש כולנו טוב יותר, ואל תשכחו לקחת עמכם את ח"כ שלי יחימוביץ', זו המסתירה לעדותה ולהבנתי פרטים מביכים לכאורה על מועמד לנשיאות, תוך ניסיון לסחוט ממנו לכאורה את הסרת מועמדותו, במקום להביא את הגילויים האלה בפני רשויות החוק.
