כרגיל במחוזותינו, הקונספציה שוררת. "נצא מהבוץ הלבנוני", הם אמרו, יצאנו ואכן טוב שכך, אך יצאנו בכאוס עם זנב בין הרגלים וחטפנו את האינתיפדה השניה. "לא ניכנס שוב לבוץ הלבנוני", הם אמרו. לא ניכנסנו במשולב עם פעולה קרקעית ואוירית עם פרוץ המלחמה, ואכן חטפנו סנוקרת: 4000 טילי הקטיושה על צפון ישראל. "לא ניכנס שוב לבוץ העזתי", הם אומרים, ואנו נחטוף ללא כל ספק את סנוקרת טילי החמס לרוויה על דרום ישראל, כולל פינוי חלקי וודאי של דרום מערב ישראל (במוקדם אם במאוחר).
איבדנו את יכולת היזמות שלנו והננו אך מגיבים על תימרוני החמאס (שלוואי והיה בנו שמץ מתיחכומם), תמיד באיחור ותמיד התוצאות נוטות לרעתנו משום כך.
ללא כל ספק, טובים אנחנו בתסמונת בת-היענה ונטיתה לטמון ראשה בחול. איננו מסוגלים להפנים עובדות פשוטות כי טילים סמי-אישיים (כטילי הקסאם) הנורים ע"י נושאי עקרונות הזרים לתרבות המערבית-יהודית, מתוך אוכלוסיה אזרחית המוגנת ע"י עקרונות הדמוקרטיה הישראלית, לא יודברו ע"י פעולות אויריות.
וכך, "מנהיגינו" מפטמים את מוחנו בשטויות בדבר "הפעולות החכמות ומושכלות" נגועות השיקולים "הגבוהים" אשר אנו פשוטי העם והמשכל לא נוכל להבינם. לא היפנמנו כי איננו יכולים להרוג יתושים (קסאמים) באמצעות עדר פילים (חיל האויר). יתושים יחוסלו ע"י יתושים עוקצניים יותר... נקודה.
מאידך, פעולה קרקעית גורפת נגד רצועת עזה מגלמת בתוכה סכנות ואפשרות לכשלונות אשר לא רק "זה אשר בראש הממשלה" אינו יכול להרשות לעצמו (מסיבות חיזבלוניות), גם עם ישראל מנוע מלחוותם צמד שנים ברצף.
ובאים לא זה וגם לא זה, מה כן?
ברוך בואנו להיסטוריה. מצבים מעין אלו כבר קרו, ממש כאן אצלנו ובמעורבותנו. לא נעים ואף עצוב להיזכר, אך עלינו ללמוד כיצד דיכאו וחיסלו הרומאים את מרד בר-כוכבא אשר ניהל מלחמת יתושים מתוחכמת בעיקרה (גרילה) נגדם. הרומאים חילקו את הגליל של אז לתאי שטח, אטמו אותם נגד הגעת תיגבורות פנימה ובריחת מורדים החוצה ובפעולה איטית וסבלנית עברו לאיטם וחיסלו כל מורד ומתנגד, בעוד אשר חסו על תושבים הנאמנים להם בעליל. תחכום לא היה שם, אך היעילות, לדאבוננו, לעילא ולעילא. משסיימו לטהר תא שטח אחד, הותירו חיל מצב קטן, עברו לאחר וחוזר חלילה... והארץ שקטה למאות שנים. כמעט שכחתי לציין... הרומאים היו נחושים וחסרי רחמים בנוגע לאויביהם, אנו.
בהתנשאותנו, אנו נוהגים ללטף את האגו שלנו בצייננו עד כמה מתוחכמים הדורות האחרונים (היי-טק ושאר ירקות) לעומת החשוכים האלו מלפני מאות ואלפי שנים. ראוי לאותם מתנשאים ללמוד מקצת מההיסטוריה העולמית-הצבאית אשר דומה כי לאור התנהלותם העכשווית גנרלינו ואדמירלינו היזניחו עיונם בבוז. ראוי היה להם ללמוד את חוכמת המלחמה המדהימה בתיחכומה של הסינים הקדמונים ("אמנות המלחמה", ספרו של סון טסו), העיברים הקדמונים... יהושוע ("התנ"ך", ספר הספרים), זוכרים? מצביאי הרומאים וכישוריהם המרשימים, מצביאי קרטגו, ג'ינגיס חאן וטמוג'ן המונגולים (דלגו על החשכה של "חשכת ימי הבינים"), מצביאי נפולאון בונפרטה, הורציו נלסון וקרבותיו הימיים ועד פון קלאוזוביץ' ו"אמנות המלחמה" שלו ועוד רבים אחרים.
עלינו לחלק את רצועת עזה לתאי שטח (מספר קילומטרים רבועים כל אחד) בשיטת "הסלמי", כאשר צה"ל אוטם את הגישה הקרקעית לישראל בצורה הרמטית ממזרח. הצבא יחל הטיהור מצפון מזרח הרצועה ו"ינקה" את תא השטח המיועד ובפרט את "החוות" החפורות בו של החמאס. כל המזוהה כלוחם חאמס יחוסל (מילה גסה אך יעילה בעליל), לוחמי פת"ח ינוטרלו (אך לא יחוסלו). כל מבנה או מתקן המשרת החאמס יהרס (יגולח). בו-זמנית, יבודד חיל האוויר את אזור הפעולה באש מהאוויר וחיל הים מאזור החוף, כאשר כל אדם או רכב (או אפילו צל עובר) יחוסלו עם התקרבם לאזור המתוחם והמוכרז. כוחות שריון תותחנים ומטל"רים יבצעו את פעולת בידוד תא השטח בהתאמה מהקרקע. בו-זמנית יושאר מיסדרון פתוח דרומה לאזור מעבר רפיח וכוחות חמאס אשר אינם מעוניינים להילחם יוכלו לנוע למצרים והחוצה ממנה (סוף-סוף יוכלו המצרים להפגין יעילות ולא רק מס שפתים. ולא, שייהנו). הספקת המים והחשמל לכל תא שטח מותקף תנוטרל ותנותק. כוחות הנדסה המצוידים במיכשור (יעיל לשם שינוי) לאיתור מנהרות יוצב באזור הפעולה בכלל בגבולות התוחמים תא השטח בפרט. תאי השטח באזור עירוני צפוף יהיו קטנים יותר בהתאמה (הפעלה מסיבית של צלפים וכוחות קטנים המצויידים בעוצמות נפץ גדולות נידרשת כאן). ניתן להמשיך כאן בתכנון מפורט אך זה לא יהיה נאות. גם רשימת היתרונות הגלומים בשיטת פעולה זו לא יפורטו כאן. היתרונות אמורים להיות ברורים, והמבין יבין.
מוערך כי עד להתמוטטות מערך החאמס ברצועת עזה יידרשו לצה"ל בין חודש לחודשיים לפחות; מוערך כי יידרשו לצבא כשישה חודשים להכין ולאמן היחידות לפעולה כזו. אין להחפז, ותכנון מדוקדק מפאת שילוב כל זרועות צה"ל הנידרש בקרבות מעין אלו חייב להעשות בהשתתפות טובי המתכננים. לוחמי החמאס ינסו, כמובן, להעלם ולהיטמע באוכלוסיה (על-מנת לצוץ ללא פגע בזמן ומקום אחרים, כולל מתוך מנהרות ולפגע בחיילינו), ולכן יידרש מאמץ מודיעיני עליון כהכנה לפעולה באיתורם המוקדם. בנוסף, תנוהל פעילות ענפה של הפרד ומשול ביו החמאס לפת"ח ושוב אין זאת רצוי להרחיב בנושא.
תושבי הנגב המערבי חייבים להיות ממוגנים למופת ואספקת מוצרי קיום נחוצים (כולל פינויי התרעננות מחזוריים וקיום כלכלי לנצרכים) מובטחת לפני הכניסה למבצע. צפוי כי השבועים הראשונים למבצע יהיו מלווים בירי רקטות מסיבי על העורף וההערכות לקראתם תהייה כנידרש. יש לצפות לניסיונות לוחמת אב"ך מצד החמאס עם החמיר מצבם ולהערך בחזית ובעורף בהתאם.
העלות? ובכן נידרשים עוד 10 כדוגמת ירון זליכה לעצור את ההתנהלות השערוריתית של משרדי ממשלה מסוימים על-מנת לממן פעולה מעין זו. וכן להיפטר "ממנהיגים" המחלקים את הרזרבות הלאומיות האחרונות לכל דיכפין, על-מנת לקנות עוד מספר חודשי חסד על כסא רעוע. ואיך לא? הרוצים אנו את כישלונות לבנון המוכחים לנהל מבצע מסובך כמתואר לעיל? וזו אינה בדיחה.
למרות ששיטת פעולה זו מקלה על ההסברה הישראלית, יידרש מסע הסברה חובק עולם אשר יימשך כשישה חודשים לפני המבצע ועוד שישה חודשים תוך ולאחר המבצע. ושוב, ככל שנמעט בפרטים כך ייטב.
ומה בינתים? ובכן בינתיים נתיר לגנרלינו ו"מנהיגנו" להרעיף עלינו את הרושם כי הינם עושים משהו עבורנו ע"י ירי לשטחים פתוחים (רחמנות על עכברי השדה...), הפרחת ציפורים מהעצים בבומים על-קוליים וחיסולם של אלו שיש למנהיגי הפת"ח חשבון ישן לסגור עמם עקב ריב בסטות בשוק עזה.
חסרון ההכנות שהיו חייבות להעשות לאחר מלחמת לבנון ולא נעשו, מכבירים עלינו שנית תחושת ד'ה-ז'וו. האין אנו שוב חשים כי על-מנת להסתיר את מישגיהם מוכנים "מנהיגינו" שוב ושוב להקריב אותנו ואת קיומנו?
האא, יאנפף "המתוחכם". ומה הלאה? ובכן ה"הלאה" יחזיר אותנו למצב פרה-הפינוי. אנו צריכים זאת, העזתים כמהים לכך. פינוי או הסדר נוסף? כאשר יכתתו את חרבותיהם למזמרות. ואז בבקשה, הכל פתוח. המזרח התיכון והעולם המוסלמי אינם בשלים עדיין לשלום עם ישראל. אנו איננו בשלים עדיין לשלום איתם.