|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
באופן תמוה, פגיעה בעבודה הגורמת לבקע מפשעתי, אינה מוכרת על-ידי הביטוח הלאומי כפגיעה בעבודה, אלא אם כן מתקיימים מספר תנאים
|
|
קליר, מתי יוכר בקע מפשעתי
|
|
|
|
|
אברהם סארוגאטי עבד בעבודות עפר. באחד מימי הקיץ החמים, הרים סארוגאטי מכסה כבד של ביוב. למחרת, במהלך ביצוע חפירה של תעלה באדמה קשה, הרגיש כאב חד במפשעה. הרופאים אבחנו כי סארוגאטי סובל מבקע מפשעתי.
באופן תמוה, פגיעה בעבודה הגורמת לבקע מפשעתי, אינה מוכרת על-ידי הביטוח הלאומי כפגיעה בעבודה, אלא אם כן מתקיימים מספר תנאים. כדי שיוכר, יש לבקש מהבקע כי יופיע תוך כדי העבודה. כמו כן, בקע שנגרם ממאמץ שגרתי בעבודה, אין בו די. הבקע מוכר רק אם הוא העובד השקיע בעבודה מאמץ לא רגיל.
לא זו אף זו: על העובד להקפיד להפסיק מייד את עבודתו, לקבל טיפול רפואי תוך 72 שעות ולהודיע למוסד או למעביד על התקף כאבים תוך 72 שעות מהופעת הכאבים.
הקורא הנבון יכול כבר להבין כי אלה תנאים מכשילים, קשים מנשוא. הוסף לזה שופט דקדקן ואין כל סיכוי לכך שהבקע יקבל הכרה כבקע שנגרם עקב פגיעה בעבודה למרות שבפועל הוא נגרם כתוצאה מפגיעה בעבודה.
נחזור לבקע של סארוגאטי אשר ביקש מהמוסד כי יכיר בו כנפגע עבודה. כצפוי, המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו. סארוגאטי פנה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
התנאי הראשון לכך שבקע יוכר כנגרם עקב תאונת עבודה, מזכיר השופט אילן איטח, הוא שהבקע יופיע תוך כדי עבודה. במקרה שלנו, סארוגאטי הרגיש בנפיחות של הבקע רק למחרת, כאשר התקלח לפני כניסת השבת.
אכן, מודה השופט, בקע יכול להיחשב כמופיע בזמן העבודה גם אם בא לידי ביטוי בכאב בלבד, אפילו הוא לא נראה לעין. אולם סארוגאטי לא ייחס כאבים מיוחדים ליום בו ביצע את חפירת התעלה. גם בביקורו אצל הרופא אין איזכורים מיוחדים לכאבים מיוחדים ביום האירוע. למרות כל אלה, השופט מוכן להגיע למסקנה, כי סארוגאטי הוכיח שביום האירוע הוא חש כאב (רגיל) "תוך כדי העבודה".
התנאי השני הוא מאמץ בלתי רגיל. סארוגאטי טען כי היה זה יום קיץ חם והוא נדרש לחפור תעלה באורך של 2.5 מטר ועומק של חצי מטר באדמה קשה. הייתה זו עבודה פיזית קשה באמצעות מכוש, את חפירה וטוריה. במהלך העבודה אף נדרש להרים מכסה ביוב יצוק במסגרת טבעת פלדה כבד במיוחד.
עבודה שכזו אין בה די, קובע השופט איטח. דרוש 'מאמץ בלתי רגיל'. עבודת החפירה לא דרשה מסארוגאטי מאמץ לא רגיל. זו הייתה חלק משגרת עבודתו, מאמץ שנהג סארוגאטי לקיים.
התנאי השלישי הוא ש"עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו". סארוגאטי טען כי הכאבים הופיעו בסוף יום העבודה.
אכן, קובע השופט, הפסקת העבודה לא חייבת להיעשות "מיד" לאחר הופעת הבקע. אפילו המשיך העובד את עבודתו עד לתום היום והפסיק לעבוד לאחר מכן, יש בכך כדי לקיים את דרישת התנאי. אלא שסארוגאטי, קבע השופט, לא הביא כל ראייה לכך שחדל לעבוד לאחר האירוע. האישורים הרפואיים שהוגשו לבית הדין מתייחסים לימי מחלה מיום הניתוח ואילך.
בסופו של יום, אם כן, דחה השופט אילן איטח את תביעתו של סארוגאטי לאור העובדה שלא הוכחו התנאי השני והשלישי.
מנקודת המבט של המוסד לביטוח לאומי יש כאן שילוב מנצח: דקדקנות יתר ותנאים קשים מנשוא.
|
| תאריך:
|
19/05/2007
|
|
|
עודכן:
|
19/05/2007
|
|
עו"ד חיים קליר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
הכל הפוך
|
19/05/07 09:39
|
|
כרגיל במחוזותינו, הקונספציה שוררת. "נצא מהבוץ הלבנוני", הם אמרו, יצאנו ואכן טוב שכך, אך יצאנו בכאוס עם זנב בין הרגלים וחטפנו את האינתיפדה השניה. "לא ניכנס שוב לבוץ הלבנוני", הם אמרו. לא ניכנסנו במשולב עם פעולה קרקעית ואוירית עם פרוץ המלחמה, ואכן חטפנו סנוקרת: 4000 טילי הקטיושה על צפון ישראל. "לא ניכנס שוב לבוץ העזתי", הם אומרים, ואנו נחטוף ללא כל ספק את סנוקרת טילי החמס לרוויה על דרום ישראל, כולל פינוי חלקי וודאי של דרום מערב ישראל (במוקדם אם במאוחר).
|
|
|
|
|
לא רק ראש הממשלה, גם שר הביטחון עמיר פרץ תמך בקו הזה. לדעתו, אחד היתרונות הבולטים שלו כשר ביטחון, נובעת מהעובדה שהיה הראשון מזה שש שנים שקרע את המסכה מעל פניה של המדיניות הנהוגה אז, והחליט שיש צורך להפר את המשוואה הקיימת על-ידי פעולה צבאית רחבה. מעל כל במה אומר פרץ כי היה הראשון שהעז. שהעז להגיב. שהעז להעיר את המערכת. לטלטל אותה.
|
|
|
|
|
במדינת ישראל ישנם כמה שדרות על-שמם של מנהיגי הציונות וראשי הממשלות שנפטרו. שדרות רוטישלד, שדרות בגין, שדרות הרצל, ושדרות גולדה מאיר, הם רק חלק קטן מהשדרות ששמם הוא כשם המנהיגים הגדולים שהיו לנו. שמם של הרחובות נועד להוקיר את אותם מנהיגים שמדינת ישראל הייתה בידיהם למשמרת.
|
|
|
|
|
בתקופה ששרתתי עד לפני מספר שנים במוסד ממלכתי בישראל, נתקלתי בתופעות של ביורוקרטיה ארגונית כבדה, שפגעה ביכולת שלי כמנהל מחלקה לקדם פרויקטים בתחום המחקר והכנת פרסומים בתחום בו עסקתי. חוסר מקצועיות של גופים נותני שירותים היה כאבן ריחיים כבדה, שלא איפשרה לי לעמוד במשימות בזמן שנקבע ואף לא באיכות הנדרשת. המצב היה כה מתסכל עד כדי כך שהחלטתי לעשות מעשה. עקפתי את המכשול. הכנתי בעצמי בזמני הפנוי בבית את הנדרש ומימנתי מכספי את ההוצאה לאור. השיטה עבדה ואני התבשמתי בתוצאות.
|
|
|
|
|
בחיוך גדול יצא ח"כ אביגדור יצחקי (קדימה) ממליאת הכנסת לאחר העברת הצעת החוק שלו בקריאה ראשונה המחייבת משאל עם לפני מסירת שטחים כחלק מהסכמי שלום. דבר ראשון, הוא ניגש לקבוצת הפעילים למען הגולן שחיכתה לו בעיניים בורקות ליד היציאה מהמליאה, והחיבוקים ביניהם לא הסתירו את ההתרגשות שהייתה באוויר. "אמרתי לכם שאני אעביר את ההצעה, וכך עשיתי", אמר בתוך המעגל האוהד. מספר דקות לאחר מכן, הגיע לברך ח"כ אורי אריאל (איחוד לאומי-מפד"ל). ללא מילים התקרב, וליטף את פדחתו של יצחקי. לא היה צורך במילים.
|
|
|
|
|
