|
|
ביניש, מסרבת למסור התוצאות
|
|
|
|
|
|
רמון וזוגתו, בבית המשפט
|
|
|
|
|
השופטת כוחן, "ידידת המשפחה"
|
|
|
|
|
מזוז. החליט שלא לחקור
|
|
|
|
|
חשיפה: נבדק חשד לשחיתות במשפטו של רמון. נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בחנה באחרונה מידע שהובא לידיעתה, המעלה חשד לפיו ערב הכרעת הדין במשפטו של השר לשעבר, חיים רמון, נעשו, לכאורה, מהלכים בלתי חוקיים לתיאום גזר הדין, לרבות סוגיית הקלון, בין השופטת חיותה כוחן, ששימשה אב בית הדין במשפט, לבין רמון. בשלב זה לא ברור האם מדובר במידע מוצק או במידע מרושע נטול יסוד. מה שברור הוא: ביניש בחנה מידע מטריד זה.
נודע, כי המידע הועבר לאחר מכן גם אל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וזה החליט כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית. הנימוק העיקרי להחלטת מזוז: המתלונן אינו חושף את זהותו ומקורותיו.
המידע הובא לידיעת ביניש במכתב מיום 18.03.07, זמן קצר לאחר הכרעת הדין החמורה - שבה הוצג רמון בקלונו, אך לפני מתן גזר הדין, שבסופו נקבע, באופן מפתיע, שאין קלון במעשיו. הפער בין חומרת הכרעת הדין, לבין גזר הדין, נותר גם עתה בגדר חידה בלתי פתורה, לפחות מבחינתה של השופטת כוחן. על המכתב חתם: "אזרח מודאג", שנמנע מכתיבת שמו. "אני מתנצל על-כך שהמכתב נכתב בעילום שם", כתב, "אך אין לי ברירה אלא לעשות כן, על-מנת שלא להיפגע. כל העובדות ניתנות לבדיקה, לפחות בכל הנוגע לשיחות הטלפון המקבילות בין כל המעורבים", הדגיש.
הערה שלי (י.י.): מטעמים ברורים לא נפרסם כאן את זהותו של עורך הדין, שאותו נכנה להלן: X.
נקדים כאן ונאמר, ביניש מאשרת את דבר קיומו של מכתב התלונה ואת תוכנו. יחד עם זאת, היא מסרבת, בשלב זה, לגלות כיצד פעלה ומה תוצאות בדיקתה. כל שהסכימה למסור, בתגובה לפנייתנו, הוא: "התלונה שהגיעה לידי נשיאת בית המשפט העליון נבחנה בשים לב, בין היתר, לעיתוי בו הוגשה ולהיותה תלונה אנונימית וכן ניתנה הדעת לתוכן המידע שהובא בה".
במכתב הפניה אל ביניש נאמר, כי "לאחר הכרעת הדין בעניין השר לשעבר חיים רמון, אירעו דברים חמורים ביותר, שאי אפשר להחריש ביחס אליהם. מדובר במהלכים בהם היתה מעורבת השופטת חיותה כוחן, ביחד עם עורך דין פרטי בשם X [שמו שמור בידי מערכת Nfc], וביחד עם השר לשעבר בעצמו, בין אם ישירות ובין אם באמצעות חברתו לחיים. אותם מהלכים, הינם לא פחות ולא יותר מאשר שחיתות והטיית משפט".
על-פי המידע האמור, כבר במהלך המשפט עצמו נכח עורך הדין בחלק מהדיונים, "בהיותו חבר קרוב מאוד של השופטת כוחן. כשניתנה הכרעת הדין וקמה זעקה ציבורית ביחס לתוכן פסק הדין, נבהלה השופטת כוחן ממעשה ידיה וביקשה למצוא דרך למזער את הנזק, בין היתר על-מנת להבטיח את בחירתה בעתיד לבית המשפט המחוזי. היא נועצה בעורך הדין X, שבשלב ראשון ייעץ לה לשלוח את ילדיה להתראיין, הוא זה שעיצב את התכנים והמסרים שיימסרו הילדים באותם ראיונות".
לדברי אותו מתלונן, שמסר את המידע, השופטת חיותה כוחן, יחד עם עורך הדין, חיפשו פתרון שיאפשר לשופטת "לרדת מהעץ", בלי להיראות כמי שחזרה בה מקביעותיה. "לשם כך, אף נפגשו השניים בבית קפה וניהלו שיחות טלפוניות. כך נרקם בסופו של דבר המהלך המתואם במסגרתו יופנה השר לשעבר לשרות המבחן. במקביל לשיחות עם השופטת, ניהל עורך הדין X שיחות עם חברתו של השר לשעבר ובהמשך עם השר עצמו, שהתייעץ איתו במספר הזדמנויות".
נוצר אם כן מצב, הוא מתריע, "בו פניית השר לשעבר לשרות המבחן היתה בתיאום מלא בין השופטת הדנה בתיק, הנאשם ועורך הדין X".; "איני יודע איך יסתיים ההליך", כתב אותו מתלונן - כאמור, ערב מתן גזר הדין, "אך נראה שכבר עתה את חייבת להתערב, מאחר ומדובר במהלך מושחת ביותר, שאסור לקבל אותו".
העולה מהדברים הנ"ל: אם אכן בחנה ביניש את המידע, כפי שהשיבה לשאלות Nfc, הרי שהיה עליה לפנות, לאחר שקיבלה את התלונה, אל השופטת כוחן, זמן קצר לפני מתן גזר הדין, ולברר עימה חשד חמור שכזה, או לחילופין, להפנות נושא זה לידי היועץ המשפטי לממשלה, כדי שייבחן זאת ויחליט האם יש מקום למהלכי בדיקה או חקירה - אם במישור המודיעיני ואם בחקירה גלויה. מבדיקה שערכתי עולה, כי לפחות עד יום 30.04.07 שום גורם חקירה לא פנה אל עורך הדין בשאלות. הדעת נותנת, כי דבר זה אמור להיבדק באופן רציני או להיחקר (ואולי, מי יודע, הנושא כולו כבר מצוי בחקירה ממש בימים אלה. האזנות סתר אפשרויות כבר אמרנו?...).
ביום 30.04.07 פניתי אל עורך הדין האמור. ביקשתי לברר עמו: האם אכן עשה את המיוחס לו. עורך הדין אמר, כי השופטת כוחן הינה "ידידת המשפחה". "בתקופת משפט רמון דיברתי איתה", הדגיש, אך לא בענייני המשפט. "מעולם לא דיברנו על נושא המשפט", אמר.
באשר לשיחותיו עם בת זוגו של רמון, היא שרון ריבלין, אישר עורך הדין כי הוא שוחח גם עימה. "בת זוגו של רמון היא מכרה מן העבר. שוחחתי איתה מספר פעמים בשנים האחרונות, כולל בתקופת המשפט". ובעניין זה הוסיף: "זוגתו של רמון, בעבר היתה ידידה שלי, בשנות התשעים. היה לי איתה קשר מקצועי כשהיתה כתבת גלובס לעניינים מקצועיים. וכשהיה המשפט, כעניין של סימפטיה, דיברתי איתה. למיטב זכרוני לא דיברנו בארבע עיניים. דיברנו על תחושות ורגשות שלה במשפט. דיברנו. היו כמה שיחות, שיחות ספורות".
עורך הדין הדגיש שוב. באותה שיחה, כי השופטת כוחן לא דיברה איתו על ענייני המשפט. "השופטת חיותה כוחן מקפידה לא לדבר על נושאים מקצועיים", אמר. "היא לא דיברה איתי. הכללים מאוד ברורים".
