נטע לי בינשטוק, נמרוד בוסו ושלומית צור תבעו את חברת הדקה התשעים בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב, בסכום של 15,480 שקל, לאחר ששבו במפח נפש מחופשה בברלין.
לטענתם, הזמינו הסעה מנמל התעופה למלון ובחזרה, ובפועל נאלצו להסתדר בקושי בכוחות עצמם ונגרמו להם הוצאות. הגרוע מכל אירע כשהגיעו למלון וגילו שאין הזמנה על שמם. התובעים האשימו את הנתבעת ברשלנות כשהזמינה מקומות במלון לחודש נובמבר 2008 במקום לחודש אוקטובר (אותה שנה) והם נאלצו לכתת רגליים לשלושה בתי מלון. בסופו של דבר, שהו השלושה במלון ליכטברג שהיה לדבריהם, נחות וברמה נמוכה ונגרמה להם עוגמת נפש.
"מעבר להוצאות הנסיעה בסך 60 אירו, הרי שחופשתנו בת החמישה הימים נהרסה. ביומיים הראשונים היינו עסוקים במעברים בין בתי מלון ובמגעים עם הנתבעת. בשלושת הימים שנותרו שהינו במלון שלא התאים להזמנה", טענו השלושה.
התובעים הוסיפו שסירבו לפיצוי בסך של 100 דולר לכל אחד מהם לאחר שכל אחד מהם שילם עבור החופשה סך של 3,160 שקל.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שבשל טעות אנוש, שנגרמה בתום לב, הוזמן האירוח לתאריך אחר. "ידענו על הטעות רק כשהתובעים שהו בברלין והיא תוקנה כעבור מספר שעות, והצענו לתובעים מלונות חלופיים". הנתבעת הוסיפה שהסעה למלון לא נכללה בהזמנה שנעשית תמורת תשלום מיוחד. "אם נגרמה לתובעים אי-נוחות הרי שהיא נמשכה שעות ספורות בלבד". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
חלק ניכר מן החופשה נוצל על-ידי התובעים השופט
אילן דפדי שוכנע שהתובעים סבלו מעוגמת נפש בעקבות הטעות של הנתבעת. "הם נאלצו לבזבז זמן רב מתוך חופשתם הקצרה במעברים בין בתי מלון ובהתקשרויות עם הנתבעת", אמר.
לדבריו, אין מקום לפיצוי בגובה עלות החופשה, שכן התובעים ניצלו את כרטיסי הטיסה והשתכנו בבתי מלון - "חלק ניכר מחופשתם נוצל על ידם".
כמו-כן נפסק שהנתבעת ניסתה לסייע לתובעים במציאת מלון חלופי במגבלות שעמדו לרשותה. בסופו של דבר, הנתבעת חויבה להשיב לתובעים את עלויות הנסיעה בין המלונות השונים בתוספת 25% מעלות החופשה בסך 790 שקל לכל אחד והוצאות משפט.
