תל אביבי חילוני, כובש וגאה

40 שנה לשחרור ירושלים, יש"ע והגולן. את שחרור ירושלים חוגגים גם חילונים, אבל גם את שחרור יו"ש יש מהם שרוצים לחגוג. קבוצה אורגנית של 15-10 צעירים מכנה את עצמה ליכוד1. חבר'ה, שכבר מזמן עברו את תקופת תנועות הנוער וסיימו צבא, בגילאי 33-21. הם לא ששים לצרף עוד חברים. הקפדה על ערכי אהבת המולדת, שלמות המולדת, כבוד לאומי, מופת ומצוינות, יושר ומוסר, חרות הפרט, כבוד האדם ועליונות המשפט - אלו הערכי עיהם הם מושתתים. הם מכירים קבוצות אחרות, שהציגו מספר גדול יותר של חברים ונפלו. לשקר אין רגליים, אומרים בקבוצה ששורדת כבר הרבה זמן.

"באמת איפשהו יש לנו את התחושה שכל מדינה נורמלית צריכה לחגוג ארועים בסדר גודל שכזה", מספר אלון מגן. בשבילו זה סוג של מהפך - לעבור ממצב שלפני ששת הימים היינו אומרים שהאחרון בנתב"ג יכבה את האור למצב של לשוב מחבלי מולדת. במקום לשמוח ישנה הלקאה עצמית באמירת "סליחה שניצחנו" ו"ככל שנמהר להיפטר מהנכסים כך יהיה טוב יותר". מתייחסים ליהודה, שומרון ואל חבל עזה כאל סוג של עול.

כיבוש אינו מילה גסה. יהושע כבש את הארץ, ואין סיבה שהמושג החיובי יהיה מזוהה עם דיכוי. מצע הליכוד מדבר על כך שצריך לתת לפלשתינים לנהל את חייהם בעצמם. יש כאלו שגורסים כי יש להחיל ריבונות על יהודה ושומרון ולשלול מהם אזרחות, אבל הליכוד הוא תנועה דמוקרטי, ואנחנו נגד שלילת אזרחות. מה שכן אנחנו אומרים: לא רק לא להתנצל על הכיבוש, אלא גם לחגוג אותו, כי לא כבשנו שטח זר וקודם בואנו לא היה שלטון פלשתיני בארץ, אלא משהו ששייך לנו.

אלון (31) הוא גולנצ'יק, במקור מכפר סבא וכיום תל אביבי. לא דתי, אבל מאמין ולא מנותק מהמקורות. גם הוא יודע שכיבוש הארץ זו מצווה, ותוך כדי שחה מגדיר את עצמו כמשתייך לאלו ש"לאו דווקא שומרים מצוות בצורה מלאה". הגדרה ארוכה, אך מדויקת. הרב צבי יהודה הכהן קוק (גם שם ארוך) הגדיר את החילונים כ"יהודים שיש להם עיכובים בתהליך התשובה". אבל בואו לא נתחיל להסתבך בהגדרות.

קיומו של האירוע במקום לא כשר לא היה מכוון, אך קומם עליו את מחאתם של שניים מחברי הקבוצה חובשי הכיפה. שאלו: איך אפשר לקיים מסיבה שכזו במקום לא כשר. אבל זה בדיוק מה שאנחנו באים לומר: ארץ ישראל לא שייכת רק לדתיים, וצריך להחזיר אותה גם לחילוניים.

אלון מבהיר כי זו אינה רק מסיבה של הנה מצאנו סיבה, בואו נחגוג. הוא רואה בה מסיבה שבאה להתריס. נגד מה? נגד אי השימוש בטיעון הזכות. "אין זה משנה אם הטיעון לבעלות על הארץ נובע ממקור דתי, לאומי - הבעיה היא שעצם הטיעון ירד מסדר היום. אם תבקש היום ממישהו שימציא לך טיעונים בעד או נגד נסיגה מיהודה ושומרון תמצא אותו משתמש בכל טיעון אחר - דמוגרפי, תועלתני, גאוגרפי וכו' - מלבד טיעון הזכות על הארץ, וזה הגיע גם לליכוד". הוא מספר על ראיון שנתן הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל.) משה (בוגי) יעלון לערוץ 2 ["פגוש את העיתונות", 26.5.07]: בוגי הוא איש נחמד, ונתן טיעונים חזקים נגד נסיגה מהגולן, אבל הטיעון שאבות אבותינו נלחמו שם לא נמצא שם.

האם כיבוש של דרום לבנון מחדש הוא גם סיבה למסיבה? כן, אבל עדיין אין מה להשוות בין זה לכיבוש יהודה ושומרון. שם התנהל העבר של העם היהודי, לא צריך להיות דתי כדי להבין שהמקומות האלו עיצבו אותנו. אני מאמין ביציאת מצרים כנקודת ההתחלה, אבל גם הטוענים לזמנים מאוחרים יותר מתקופת דוד המלך אין יכולת להכחיש שבמקומות הללו ועל ההרים האלו צמחנו.

כיבוש עזה מחדש לא עומד על הפרק, בשלב זה. ראיתי סוגיות הלכתיות, וראיתי שלפי חלק מהדעות עזה ואשקלון הם לא חלק מארץ ישראל, אל תכתוב את זה - זה יחליש את הרוח. אבל אני לא מחויב להלכה, ומבחינה היסטורית בעזה חיו יהודים הרבה לפני שחיו בתל אביב ולכן היא שלנו.

תנאי ברזל להצטרפות לקבוצת ליכוד1 הוא ההתנערות מדרך ההינתקות. מי שחושב שההינתקות הייתה טובה, מקומו אינו בקבוצה. בתקופת המאבק נגד יישום ההינתקות הגיעו אלון וכמה מחבריו החילונים לכפר מימון. הוא מאוכזב מכך שכמעט כל מי שהגיע למחות היו מתנחלים ודתיים, שלקחו לו את המונופול על הארץ. מקנא? התעלמות מהשאלה המתריסה - "יש לי הערכה עצומה כלפיהם". הערכה שלא בהכרח תתבטא בהחלפת כיפת השמיים שמעל ראשו בכיפה סרוגה. לא בשבילו, למרות שהוא מאמין בהבטחת אלוהים את הארץ לעם ישראל.

כל הארץ, גם עבר הירדן? כן, כמו עזה. עבר הירדן המזרחי הוא שלנו, אבל בנסיבות הנוחיות אני נגד כיבוש של עזה או של עבר הירדן, אבל מאמין שאם ייווצרו נסיבות היסטוריות כמו בששת הימים שיחייבו אותנו לכבוש את המקום, צריך לשמוח על כך.

מי אשם בהינתקות החילונים מטיעון הזכות על הארץ? גם לזה יש לו תשובה. אפילו שתיים: א. מערכת החינוך שלמרות שמשנת 77' הייתה בידי המחנה הלאומי (מפד"ל+ליכוד), לא השכילו שרי החינוך דאז להנחיל ערכים, ב. הכיפות הסרוגות שבחרו בבדלנות פוליטית, וטיעון הזכות על הארץ נשאר אצלם ולא יצא החוצה. גם פייגלין בליכוד? יש הבדלי גישות בין העמדות. אני חייב לציין שממה שהכרתי עד כה אותו ואת חברי מנהיגות אין לי שום בעיה איתם ואף יש הסכמה במספר תחומים. גם הוא מדבר מתוקף הדת, אלוהים הבטיח לנו את הארץ ואין מקום לטיעונים נוספים.

אז מה עושים בינתיים? חוגגים. ולמה לא ביהודה או בשומרון אלא בכפר סבא? כי רוצים חילונים, לא מתנחלים, וגם כי בעל המקום הוא ידיד טוב, וגם הכיבוש.