סגן אלוף קוזניץ איננו מוכן לשרת במילואים כל עוד עירו שדרות מופקרת. הוא במילואים כל הזמן, עירו מופגזת בכל יום, הבתים מימינו ומשמאלו מתרסקים, חציית הרחוב היא מעשה של גבורה, הבאת ילדים לבית הספר מעשה של אומץ לב. המדינה החליטה שהדבר הטוב ביותר שיכול לעשות סגן אלוף קוזניץ לעשות למען ביטחון ישראל הוא לספוג קסאמים ביחד עם אשתו ולעשות קולות של אמיץ, ולכן אין טעם לצאת למילואים.
למה ממתינה מדינת ישראל כדי לטפל בנושא ההרג הנערך בתושביה? לקסאם הזהב. זה שיפגע לא במכונית של טכנאי מחשבים אלא באוטובוס מלא ילדים. זה שיפגע בבית כנסת הומה אדם ויהרוג כמה עשרות מתפללים. זה שיפרוץ את המיגון המצ'וקמק של בית ספר ויהרוג כיתה שלמה. כאשר תתמלא קובעת הדם באופן פתאומי יחליט השלטון התקשורתי שיש לדחוף את הממשלה לעשות משהו, כי לא נעים לומר את האמת: אנשי שדרות הינם בשר התותחים של קונצפציית ההבלגה.
לאנשי שדרות אין להלין אלא על עצמם. הם לא עשו דבר כדי לעצור את הגליית היהודים מגוש קטיף, ולא התוחמת הצפונית. הם לא התגייסו לעזרת חומש ושא נור, גנים וכדים. הם בחרו שוב ושוב בנציג שלום עכשיו עמיר פרץ, לכן גם הם מופקרים, וממתינים לקסאם הזהב שיגאל אותם מן החרפה.
במחשבה שנייה, קסאם זהב אחד לא מספיק. צריך קסאם פלטינה, על רחוב שוקן בת"א כדי להזיז למישהו משהו, וגם אז הם עלולים לקרוא להידברות.
