מירוץ החימוש 2: החמצה מקרוב

ליברפול, על אף קרבתה המתמדת לפסגה, לא באמת מסכנת את יריבותיה במאבק על הבכורה באנגליה כבר כמה שנים טובות. נכון, עדיין מדובר במועדון עטור תהילה בזירה המקומית והיבשתית, אבל זכיות במפעלים הבנויים על שיטת נוק-אאוט מזמן הוכחו כלא-מוכיחות דבר. ליברפול שזכתה בגביע הליגה ב-2003, העפילה לשני גמרי אלופות וקטפה גביע מקומי ב-2006 לא הייתה באותם רגעים הקבוצה הטובה בפרמייר-ליג, ובוודאי שלא הגדולה ביבשת. כמו שסכנין או הפועל ר"ג לא היו הטובות בישראל כשהניפו גביע באיצטדיון ר"ג.

חלק משמעותי מהבעיה של האדומים מאנפילד נובע ממדיניות הרכש. אמנם הבעלים לא בדיוק מסייעים ומשתמשים ברפא בניטס כעלה תאנה לזלזול שלהם במועדון, בערכיו ובאוהדים, אבל חלק מהשחקנים שהגיעו בשנים האחרונות הם פשוט עלבון. לליברפול, למסורת, לשאיפות. הפעם במירוץ החימוש נתמקד באחד שעזב השבוע ואחר שהגיע, דרכם ננסה להבין מה בדיוק קורה במרסיסייד.

אנדריי וורונין – מליברפול לדינמו מוסקבה
תקופת ההשאלה הקצרה בהרטה נתנה מושג לגבי גודל הפספוס של ליברפול בכל הנוגע לשחקן הנפלא הזה. אנדריי וורונין סחף תוך זמן קצר את הקבוצה הקטנה מברלין לפסגת הבונדסליגה, עם מנהיגות מוכחת, יכולת מסירה ברמה גבוהה ו-11 שערים ב-20 משחקים. ואז הוא התרסק שוב באנפילד ונמכר ב-2 מיליון יורו לדינמו מוסקבה.

הקשר-חלוץ המאסיבי בן ה-30 אמנם הספיק לאותת על יכולותיו בכמה משחקי אימון ובפתיחת העונה, אבל זכר הפציעות מהעבר וקשיי השתלבות גרמו לרפא בניטס לדחוק אותו מחוץ לרוטציה. בשביל מי? קאוט, נ'גוג, באבל, ריירה ואפילו בניון, כולם פחות פיזיים ופחות מסוכנים ממנו מול השער. בליברפול לא עשו כמעט דבר כדי לנסות ולהקל עליו להתאקלם. בלי שפה, בלי דקות ועם דיבורים על מכירה בשביל לגייס כסף מיד לאחר שנפצע בקרסולו בינואר 2008, פרויקט וורונין קרס.

מי אשם בכשלון? קצת וורונין עצמו, הרבה בניטס. המאמן הספרדי חשב ליצור עומק בעמדה שמאחורי החלוצים ולקבל במבצע גם שחקן אגף פוטנציאלי. אולם, במועדון בו ג'רארד הוא בעל הבית הבלעדי במרכז המגרש ושחקנים כמו בניון וקאוט נותנים תוצרת מעל המצופה מהם, לכוכב האוקראיני אין מקום. וורונין טוב כשהכדור אצלו ברגליים, כשהוא מכתיב את הקצב. מנגד, כל עוד סטיבי ג'י שם, איש לא ייקח ממנו את המפתחות. יכול להיות שוורונין בכלל לא היה צריך לנחות באנפילד. כנראה שרפא פישל. בכל מקרה, מדובר בהחמצה הגדולה ביותר של ליברפול בשנים האחרונות.

מקסי רודריגס – מאתלטיקו מדריד לליברפול
פרט למאורו קמוראנסי, מדובר בשחקן הכי אנדר-רייטד על פני הכדור. בעיטה מופלאה, רמה טכנית גבוהה, מהירות מסחררת באגף ויכולת לשחק כחלוץ שני הופכות את מקסי לחלום רטוב עבור כל מאמן. שחקן בן 29, בכושר טוב, עם ניסיון אירופאי, רקורד של 222 משחקי ליגה ו-45 שערים בספרד, לצד רצון עז להיכנס לסגל העמוס של ארגנטינה לדרום אפריקה 2010, הוא חיזוק כמעט מושלם.

אז איפה המלכוד? אצל רפא בניטס, כרגיל. המנג'ר הספרדי, שעשה ניסים בליברפול ביחס לסגל העומד לרשותו, יילך בסוף העונה הנוכחית. מקסי מגיע כשחקן שלו, כמשיח שאמור להציל את משחק האגפים של ליברפול. הוא לא הראשון שבא בניסיון למלא את החלל היחסי ליד קו ימין, הוא גם לא יהיה האחרון. עזיבתו של בניטס תהיה תחילת סופה של המושבה דוברת הספרדית באנפילד ורודריגס, בתור הבחור שהגיע באמצע העונה, עלול לשלם את המחיר. בעיה נוספת היא השתלבותו על חשבון קאוט, אחד היחידים שעוד מספק את הסחורה.

זה לא אומר שהוא צפוי להיכשל. מקסי ידוע בתור שחקן שמנצל כל הזדמנות שנותנים לו. כשהאגו לא בשמיים וחולצת האלביסלסטה מתנופפת מול העיניים, הוא כבר יעשה את המוטל עליו. בפתיחת קווי מסירה, בהגבהות, בדהירות לרחבה, בהגברת שיתוף הפעולה עם טורס ובשערים. רכש מצוין, אך מעט מדי ומאוחר מדי. מאוחר בשביל העונה הנוכחית, מאוחר בשביל בניטס.

נקודה למחשבה
מדיניות הרכש ושילוב הצעירים של ריאל כבר נדונה באין-ספור הזדמנויות ונטחנה עד דק. המקרה שלפנינו הוא מעט שונה. אדם ז'לאי בן ה-22 (1.93 מ'), חלוץ הונגרי, נרכש על ידי הבלאנקוס משטוטגרט לפני שנתיים וחצי תמורת כחצי מיליון יורו. בתקופה שעברה מאז הוא הפך לכוכב-על בקבוצת המילואים של מדריד, במדיה קרע רשתות ואף זכה לזימון בכורה לנבחרת הבוגרת של ארצו, ונכנס כמחליף במשחק ידידות מול ישראל בפברואר אשתקד.

הייתם חושבים שבגיל 22 הוא יקבל הזדמנות לשבת קצת על ספסל הקבוצה הראשונה של מדריד. אולי לשחק רבע שעה פה, 10 דקות שם. לא בריאל. עם 35 מיליון יורו תמורת בנזמה, כשבסגל כבר היו היגוואין, ראול, ואן ניסטלרוי והונטלאר, חיסלו הלבנים את סיכוייו של הילד לראות מגרש. הוא נשלח בהשאלה למיינץ, כשהמטרה המוצהרת היא "לצבור ניסיון" אצל מאמנו לשעבר תומאס טושל. למעשה, נראה שהיעד הוא לעשות עוד כמה גרושים ממכירה עתידית. 

עסקאות בולטות נוספות השבוע: דאריו דאינלי – מפיורנטינה לגנואה, סטיב גוהורי - ממנשנגלדבאך לוויגאן, אדם ליאייץ' - מפרטיזן בלגרד לפיורנטינה, דיאן לוברן – מדינמו זאגרב לליון, אדוארדו סאלביו – מלאנוס לאתלטיקו מדריד, אומברטו סואסו – ממונטריי לסראגוסה, גארי קולדוול – מסלטיק לוויגאן.

גישושים ושמועות מעניינות: מרואן שמאח – מבורדו לליברפול, ז'וליו באפטיסטה – מרומא לאינטר, הרנאן קרספו – מגנואה ליובנטוס, רומן פבליוצ'נקו – מטוטנהאם לזניט סנט פטרסבורג, סרחיו קנאלס – מסנטאנדר לריאל מדריד, אדין דז'קו – מוולפסבורג למילאן/צ'לסי.