1) המכון הישראלי לדמוקרטיה נחשב, בצדק או לא, לאחד היוקרתיים בישראל. פועלים במסגרתו אישים ידועי-שם, לרבות נשיא בית המשפט העליון (בדימ.), מאיר שמגר, פרופ' מרדכי קרמניצר ורבים טובים אחרים.
2) המכון ממומן מתרומות. המכון מפעיל עשרות אישים וסטודנטים. לחלק מהם משלם משכורות. לחלק אחר משלם המכון גמול בגין עבודות ומחקרים. פועלו המרכזי, בימים אלה: גיבוש חוקה לישראל. לכך עוד נשוב בהמשך.
3) בראש המכון עומד (בתפקיד נשיא) אריק כרמון. הוא האיש הקובע את דרכי עבודתו של המכון, הוא האיש בעל ההשפעה הרבה ביותר אילו פרויקטים יוצאו אל הפועל, ומטבע הדברים, ובשל יוקרתו של המכון, בידיו האפשרות להשפיע על דעת קהל וגם "לתת כתף" לגורמי ממשל, בעת צרתם.
4) המכון הישראלי לדמוקרטיה מוציא-לאור, במקביל, כתב-עת בנושאי תקשורת - "העין השביעית". זה אחד מכתבי העת המקצועיים שהוקמו כדי לבקר את התקשורת. עורך העין השביעית הוא עוזי בנזימן, שהינו, במקביל, אחד העיתונאים הבכירים בעיתון הארץ. מקרה או לא - כתב העת מרבה לבקר את חושפי השחיתויות של אהוד אולמרט, במקום לבדוק מדוע התקשורת אינה עושה מלאכתה בכל הקשור לעבירות השוחד של ראש הממשלה.
5) ביום 02.11.06 פורסם מה שכונה:
מכתב חמשת הפרופסורים נגד מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס. על המכתב שפורסם בעמודו הראשי של עיתון הארץ, חתם גם אריק כרמון, שחתם בדרגתו, כביכול: פרופסור. במכתבם מתחו ביקורת על התעמרותו, כביכול, של מבקר המדינה, בראש הממשלה אהוד אולמרט.
6) ביום 06.11.06 חשפנו כאן, כי את מודעת התמיכה מימנו
גורמים פרטיים, התומכים באולמרט. כרמון נתפס בקלקלתו, והחל באותו שלב "לבלף". חלק מהפרופסורים שחתמו, התנערו מאוחר יותר מנוסח מודעת התמיכה. הם טענו שלא ידעו מראש מה נוסחו המדויק של המכתב. אחד מאלה שנסוגו הוא פרופ' אמנון רובינשטיין.
7) ביום 07.11.06 חשפנו כאן כי
כרמון מתחזה לפרופסור. חשפנו מידע לפיו כרמון מנצל לרעה דרגה שניתנה לו בעבר, לתקופה קצובה, על-ידי האוניברסיטה העברית בירושלים, ומשתמש פומבית בדרגת פרופסור - למרות שאינו עומד בקריטריונים המזכים קבלת דרגה זו ממוסד אקדמי. בפועל, כרמון השתמש בדרגה שאינה מצויה ברשותו ודבר זה הינו עבירה פלילית. הנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים גינתה את כרמון על השימוש בדרגה פרופסור; כרמון הודיע כי
לא ישתמש עוד בדרגה זו.
8) בחודשים האחרונים, במקביל לסיום גיבוש "חוקה לישראל" על-ידי הצוות הבכיר בראשו עומד כאמור מאיר שמגר, הוחלט במכון לצאת בקמפיין פרסומי בתקשורת הכתובה והאלקטרונית. גוייסו תרומות ונעשו ההכנות הדרושות. משרדי פרסום הפועלים עבור המכון פנו אל כלי התקשורת ושכרו שטחי פרסום. פניות בהתאם נעשו לאתרי האינטרנט המובילים בישראל, בתחום החדשות, ובהם גם לאתרנו - Nfc. נקבע תקציב. בוצעה הזמנה ונקבע מועד עלייה לאוויר. מיותר כמעט לציין: ההחלטות בוצעו בדרג המקצועי שהבין היטב כי כ-400 אלף גולשי אתר Nfc הם יעד גדול ומבורך אליו כדאי להגיע.
9) לפני כעשרה ימים עלה הקמפיין לאוויר. ואת מי הותירו בחוץ? כמובן, את Nfc.
10) מבדיקה שערכתי התברר, כי אריק כרמון, שאת התחזותו לפרופסור חשפתי ברבים, הוא שהתערב כדי למנוע את פרסום הקמפיין ב-Nfc, ולשלול מאתרנו את תקציב הפרסום.
11) ובמילים פשוטות: אותו אריק כרמון, שאת קלונו חשפנו, מנצל לרעה את תפקידו ומשתמש בתקציב של המכון, כדי לנקום בנו - על שעשינו את מלאכתנו.
12) כרמון עושה שימוש פסול ומושחת בכסף שגויס מתרומות. וזו תופעה חמורה, במיוחד כאשר מדובר בכספים שנתרמו למכון הישראלי לדמוקרטיה, המתיימר לייצג ערכים נאורים ודמוקרטיים; כספים שיועדו לקידום חוקה לישראל, כפי שזו גובשה על-ידי הצוות בראשו עומד מאיר שמגר. כרמון טוען כי פרויקט חוקה בהסכמה ממומן על-ידי עמותת חוקה בהסכמה (ע"ר), וכי אין מדובר במכון הישראלי לדמוקרטיה. טיעון זה קלוש, שכן המכון הישראלי לדמוקרטיה וחלק מאנשיו הם הנוטלים חלק פעיל בקידום הפרויקט (המבורך, אגב), הם המתהדרים בו גם ציבורית, ולכן ניתן לראות בעמותה זרוע נוספת של המכון עצמו.
(
הערה: הנשיא (בדימ.) שמגר אינו מעורב בהתנהלות הפסולה מצד כרמון וקרוב לוודאי שאינו יודע על כך. מבחנו עתה הוא: האם יחריש, כמו רבים אחרים, או אם ידרוש הבהרות מכרמון).
- תגובת כרמון והמכון הישראלי לדמוקרטיה
המכון הישראלי לדמוקרטיה וכרמון שיגרו במוצ"ש מכתב ובו דרישה להתנצלות ולתיקון. להלן חלק מהדברים שהוצגו במכתב, ששוגר באמצעות עו"ד דניאל אלון (ציטוט):
המכון לדמוקרטיה כלל אינו מנהל את הקמפיין הפרסומי של חוקה בהסכמה, אלא עמותת חוקה בהסכמה (ע"ר), שהד"ר כרמון נמנה אומנם עם חבריה, אך אינו עומד בראשה, וכי הקמפיין שבו מדובר ממומן מתקציבה של עמותת חוקה בהסכמה ולא מתקציב המכון.
בה-במידה, הד"ר כרמון כלל אינו מעורב בהחלטות לגבי המדיה שבה מתפרסמים הפרסומים התקשורתיים במסגרת הקמפיין הזה, וההחלטות בעניין מתקבלות על-ידי הגורם המקצועי שנשכר על-ידי עמותת חוקה בהסכמה, ומשיקולים מקצועיים בלבד. מסיבה זאת, אין הד"ר כרמון יודע אם הייתה מלכתחילה כוונה לרכוש שטחי פרסום באתר האינטרנט שלך במסגרת הקמפיין התקשורתי של עמותת חוקה בהסכמה, ואם כן, מדוע הוחלט אחרי ככלות הכל להימנע מהפרסום הזה באתר שלך, ועל כל העניין הוא שמע לראשונה הערב בעקבות פרסום הכתבה. ממילא שהטענה כאילו השפיע על ההחלטה מהשיקולים שמנית או בכלל, אינה אמת. פשוט לא היו דברים מעולם.
דברי הבלע המרושעים שאתה מייחס לד"ר כרמון בכתבה, הם עלילות ושקרים שאין להם אחיזה במציאות, והם פורסמו בחוסר תום-לב, בידיעה שאין בהם ממש, בכוונת מכוון, ומתוך יצר של נקמנות, והם נועדו להכפיש את שמו של הד"ר כרמון ושל המכון לדמוקרטיה, מאותם מניעים ממש שאתה מייחס בכתבה לד"ר כרמון אלא שבהיפוך הדברים, ותוך שימוש פסול הראוי לכל גנאי באתר האינטרנט שלך, וחל עליהם הכלל של הפוסל במומו שלו הוא פוסל.
אני דוחה בתוקף את הטענות המועלות במכתבך.
פתוחה בפני המכון ישראלי לדמוקרטיה ו/או מר אריק כרמון הדרך לפנות לבית המשפט, אם סבור מר כרמון כי הוא יכול לשטות כל הזמן באחרים, וכי לא נוכל להוכיח את המידע שהוצג בפרסום, על כל חלקיו.
בברכה,
י.י.