סוף כל סוף אנו יודעים מי עומד מאחורי הקריאות להחרים את האקדמאים הישראלים באנגליה: כצפוי, יהודים, אפילו ישראלים. ואני שואל את עצמי מדוע לא מפליא אותי הדבר, ואפילו מן הכסא לא נפלתי? להלן התשובה, גם אם היא קצת ארוכה.
אם לא ידעתם עד היום, הרי לכם בשורה מרעישה שתרעיד את אמות הסיפין של כל יהודי: במשך ההיסטוריה היהודית ארוכת השנים, רבים היו היהודים שהיו מוכנים למכור את נשמתם בעבור נזיד עדשים. עוד משחר הקמתו של העם היהודי היו שהשחירו את פניו של העם: בגידות, הלשנות, הסגרות, ומה לא. אל יתפלא העם היושב בציון אם פרופסור זה או אחר עומד בראש הקוראים לחרם נגד היהודים. מזל שהם לא קראו לממשלת בריטניה להתערב צבאית כדי לעשות סדר באזור. הרי אין מקום מתאים מלונדון כדי לקרוא לחרם בגלל מדיניות הכיבוש של ישראל. לונדון היא בירת הממלכה הנאורה ביותר עלי אדמות. מעולם הבריטים לא היו כובשים, לכן יש לעודד אותם להילחם נגד הכיבוש בכל דרך אפשרית.
ישראל שלטה במשך מאות בשנים בעמים זרים. בריטניה, אשר נדמה לי שבירתה לונדון, היא בכלל יצור שירד מן השמים בבריאת העולם. האנגלים לא כבשו שום מדינה, שום עם. לכן הם המתאימים ביותר להילחם נגד הכיבוש. הבריטים אפילו עזרו לאותם היהודים, ניצולי השואה שהצליחו להישאר בחיים, לעלות לא"י ובלבד שלא יחזרו למקומותיהם באירופה שכה הסבירה פנים ליהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה.
את מחנות העקורים, היינו ניצולי השואה הרצוצים, בקפריסין ובאיי מאוריציוס לא הבריטים הקימו, אלא כובשים מן המאדים. הלורד בווין, שר החוץ של הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה, סייע ליישוב היהודים בא"י. "תוכנית בווין" הידועה לשמצה, לא דיברה על פתרון העקורים היהודים באירופה אלא, תנחשו, בא"י. בריטניה אפילו תמכה בהקמת מדינה היהודית ב-1947, כאשר הנושא הועלה לדיון באו"ם.
כמובן שכל הדברים שלעיל הם פרי מדיניותה הקולוניאלית של בריטניה. אך מה זה חשוב כאשר אתה בונה את טיעוניך על בורות הקוראים.
ועוד פרט קטן: נדמה לי, אם זכרוני אינו מטעני, שלפני כמה שנים, לא רבות כל-כך, הצבא הבריטי יצא למלחמה ממש על הבית, היינו איי פוקלנד. ממש קרוב לבריטניה. לבטח היהודים הדגולים העומדים מאחורי החרם יאמרו שהיה זה מעשה לגיטימי לחלוטין, כי הרי איי פוקלנד הובטחו לבריטניה בברית החדשה!!!
אין גבול לציניות ולבושה. כל מי שרוצה להילחם במה שהוא מכונה כיבוש, מוזמן לעשות זאת מארץ הקודש. יפעל בכל הדרכים הדמוקרטיות כדי להשיג את מבוקשו. אך, כדי לגור בלונדון, להסתובב באוקספורד סטרייט, או ללגום קפה בפיקאדילי, ולקרוא לחרם על אקדמאים ישראלים, צריך להיות כסיל.
מה הקשר בין אקדמאים לבין הכיבוש? האם כל האקדמאים וכל הפרופסורים הישראלים הם בעד הכיבוש? המחרימים יודעים היטב את התשובה.
טוב יעשו הפרופסורים המכובדים המובילים את המאבק נגד ישראל אם יחזרו לעסוק בתחום התמחותם. בטוחני שהם יכולים להרים תרומה יותר גדולה לאנושות במחקריהם מאשר לעסוק בפוליטיקה זולה, אפילו מטופשת.
ולכשיסיימו את תקופת השתלמותם בלונדון, רצוי שיחזרו לישראל ויתעדכנו בנעשה. מן הסיטי של לונדון תמיד הדברים נראים אחרת מאשר מהר הצופים.
