פעילות המשרד מקיפה את כל תחומי משפט עבודה ואת אלה המשיקים לו:
משפט העבודה הקיבוצי
משפט העבודה הקיבוצי חולש על מערכת היחסים שבין המעביד או ארגון מעבידים לבין העובדים באמצעות ארגון העובדים, כאשר הארגון מיוצג במקום העבודה על-ידי ועד העובדים.
בתחום משפט העבודה הקיבוצי ניצב המעביד מול ארגון העובדים וועד העובדים, ולכן נדרשים לו כלים משפטיים ייחודיים בכל הקשור לניהול מערכת יחסים זו.
מערכת היחסים שבין המעביד לבין ארגון העובדים מוסדרת, בדרך כלל, במערכת הסכמית קיבוצית, כאשר במסגרת מערכת היחסים הקיבוצית מוענקות לארגון העובדים ולוועד זכויות לפעול בשם העובדים מול המעביד.
בתקופה האחרונה התווסף למשפט העבודה הקיבוצי מימד חדש והוא "התארגנות ראשונית", הכוונה היא להתארגנות העובדים חדשה במקום עבודה לא מאורגן לצורך ייצוגם של העובדים על ידי ארגון עובדים יציג מול המעביד.
במהלך השנים האחרונות אנו ערים לתופעה זו של התארגנות ראשונית במספר לא מבוטל של מקומות עבודה לא מאורגנים. התארגנות עובדים כזו, זכתה להתייחסות נפרדת ומתאימה הן בחקיקה והן בפסיקה.
משרד
תמר גולן, במהלך השנים, עסק ועוסק רבות בתחום משפט העבודה הקיבוצי להיבטיו השונים. במסגרת זאת, המשרד עוסק באופן שוטף ביעוץ למעבידים בכל הקשור להתנהלות השוטפת והיומיומית מול ארגון העובדים, משאים ומתנים להסכמים קיבוציים, הסכמי שכר, פנסיה ועוד.
כמו כן, עוסק המשרד באופן שוטף ביעוץ למעבידים בכל הקשור להתנהלות מול ארגון עובדים בהתארגנות ראשונית. כאשר המשרד היה שותף להלכות התקדימיות בתחום זה.
במסגרת זו, עסק ועוסק המשרד בסכסוכי עבודה, שביתות, השבתות, מתן יעוץ למעסיקים בכל הנוגע להתמודדות עם שביתה, הליכי צמצום והתייעלות אצל מעסיקים. בנוסף, מסייע המשרד למעסיקים בהליכי משא ומתן לקראת חתימה על הסכמים קיבוציים ובעריכתם של המסמכים המתאימים: הסכמים קיבוציים, הסדרים קיבוציים, תקנוני ו/או נהלי עבודה פנימיים.
בתחום זה, נטל המשרד חלק פעיל בהליכי בוררות עקרוניים.
בנוסף, מייצג המשרד ארגון מעבידים לקראת חתימת הסכם קיבוצי ענפי.
משפט העבודה האינדיבידואלי
משרד תמר גולן עוסק באופן שוטף בליווי המעסיקים בכל הקשור להעסקת עובדים. במסגרת זאת, מסייע המשרד למעסיקים בטיפול השוטף בכל הבעיות המתעוררות כתוצאה מהעסקת עובדים, ומעניק הכוונה כיצד לנהוג כדי לעמוד בדרישות הדין.
מטרתם של יעוץ והכוונה אלו, הינה לסייע למעביד כך שלא ייתבע בערכאות המשפטיות השונות וככל שייתבע, להעמיד לרשותו את הכלים הטובים ביותר להגנה.
בין היתר, מטפל המשרד במסגרת היעוץ השוטף בהליכי שימוע, תיקון הסכמים, הליכי סיום עבודה וכן כל סוגיה המתעוררת במהלך העבודה השגרתית.
כמו כן, המשרד מלווה עובדים בכירים ונותן להם יעוץ בכל הקשור להסכם העבודה, להיבטיו השונים, לרבות אופציות, מענקים, מניות , בונוסים וכדומה.
בנוסף, המשרד מלווה, מעת לעת, בכירים בהליכים הקשורים בסיום עבודתם וקבלת כל התשלומים והזכויות להם הם זכאים.
פנסיה
נושא הפנסיה הוא בעל מאפיין מיוחד, שכן נושא זה נוגע ומשליך על זכויות העובד והמעביד, בשלוש תקופות שונות - במהלך תקופת העבודה השוטפת, בסיום יחסי העבודה ובתקופה שלאחר תום שנות העבודה הפעילה, כלומר בתקופת הפנסיה עצמה.
זכות העובד לפנסיה מבטיחה לעובד ולשאריו תשלומים במקרים של אובדן כושר עבודה, פטירה, ופרישה לגמלאות לאחר תום שנות העבודה הפעילות בפרישה לגמלאות.
זכויות אלה קשות מאוד לכימות, וכמידת הקושי כן מידת הסיכון החבוי בהן.
במרוצת השנים, הפך נושא הפנסיה לנושא סבוך, בעיקר נוכח הרפורמות הרבות שבוצעו בתחום זה, ועתידות להיות מבוצעות בו.
בשנים 2007 ו - 2011 נחתמו שני הסכמים קיבוציים כלליים לביטוח פנסיוני מקיף. שר התעשייה המסחר והתעסוקה הוציא צווי הרחבה להסכמים אלו וקבע כי הוראותיהם יחולו על כל העובדים והמעבידים בישראל. כפועל יוצא מכך, קיימת כיום חובת ביטוח פנסיוני כללית במשק הישראלי.
לאור מורכבותו של תחום זה והשלכותיו, נדרשת מיומנות רבה והכרה של התחום על מורכבותו.
למשרד תמר גולן התמחות מיוחדת ונסיון רב בתחום הפנסיה והביטוח הפנסיוני, ניהול משאים ומתנים בין קרנות פנסיה למעבידים ועובדים וחתימת הסכמים בהתאם; בדיקת הסדרים פנסיונים והתאמתם להסכמים הקיימים ו/או המחייבים; התאמת ההסכמים וההסדרים הפנסיוניים לשינויי החקיקה בתחום; ייצוג משפטי בתחום הפנסיה לנושאיו השונים.
הטרדה מינית
החוק למניעת הטרדה מינית נועד להוקיע את ההטרדה המינית ולהגביר את המודעות הציבורית לחומרת התופעה, על מנת לחנך את הציבור הרחב לכיבוד הזולת.
הטרדה מינית הינה פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובזכותו לשוויון.
החוק נועד לדאוג לכך כי נשים תזכנה ליחס ענייני במקום העבודה, וזאת בזכות כישוריהן והישגיהן המקצועיים, ולא תהוונה אובייקט בעל כורחן לנגיעות, לאמירות, להצעות ולהתייחסויות על רקע מינן ומיניותן.
המודעות לנושא ההטרדה המינית, על האספקטים השונים הנובעים מנושא זה, גברה מאוד בשנים האחרונות. נושא ההטרדה המינית עולה חדשות לבקרים באמצעי התקשורת השונים, וזוכה לתהודה רבה.
החוק למניעת הטרדה מינית והתקנות שהותקנו מכוחו, קבעו עקרונות בכל הקשור לאופן הטיפול בתלונות על הטרדה מינית, כאשר הפסיקה התוותה את הדרך בה על המעביד לברר את התלונות על ההטרדה המינית במקום העבודה.
החוק, התקנות והפסיקה מטילים חובה על המעסיקים לנקוט בכל האמצעים על מנת לנסות, ככל האפשר, למגר את תופעת ההטרדה המינית וכן לטפל באופן מיידי בכל תלונה בנושא זה.
נושא ההטרדה המינית הפך להיות חלק אינטגרלי ממערכת יחסי העבודה בכל מקום עבודה.
משרד תמר גולן היה מראשוני הדרך בהתוויית הכללים המשפטיים בטיפול בהטרדות מיניות, והינו בעל מיומנות רבה בטיפול בכל הנושאים הנוגעים והנובעים מן התלונות על ההטרדה המינית.
יש לציין, שהתביעות הנובעות מן התלונות על ההטרדה המינית, התרבו מאוד בשנים האחרונות, כאשר חלק מהן אף עוסקות בטענות לנזקים גופניים ונפשיים למתלוננות.
משרד תמר גולן עוסק ביעוץ שוטף למעבידים בכל הנושאים הקשורים לחוק למניעת הטרדה מינית וליישומו, וכן בייצוג בערכאות בכל הקשור לנושא.
הגבלת עיסוק
העובדים במהלך עבודתם אצל המעביד רוכשים מידע מסוגים שונים. המידע הוא אחד מאבני היסוד בתחום העשייה והמסחר.
הדינמיות הרבה המאפיינת את החיים העסקיים במדינת ישראל, ובעולם בכלל, מלווה במעבר תדיר של העובדים ממקום עבודה אחד לאחר. שינוי מקום העבודה מבטא את זכות היסוד לחופש העיסוק, ואולם בצידה של זכות היסוד לחופש העיסוק, קיים האינטרס של בעל העסק להגן על סודותיו המסחריים, קשרי העסק עם לקוחותיו, ספקיו והמוניטין שלו.
הרצון והצורך להגן על סודות העסק הוליד את השאיפה להגביל את עיסוקם של העובדים לאחר עזיבתם את מקום העבודה.
הרצון והצורך להגן על סודות העסק עומדים בסתירה לזכות היסוד לחופש העיסוק.
נושא הגבלת עובדים לאחר סיום יחסי עבודה בעסק מסוים, ומניעת עבודתם אצל מתחרה או מתחרים, חוסה תחת המינוח "הגבלת עיסוק".
נושא זה עבר מהפך בשנים האחרונות, כאשר מערכת המשפט במסגרת פסיקותיה עורכת איזון בין הזכות לחופש העיסוק לבין זכות העסק להגן על מידע אליו נחשף העובד במסגרת עבודתו בעסק.
למשרד תמר גולן מיומנות בתחום זה, כאשר המשרד היה שותף ליצירת הלכות מחייבות בתחום זה.
חילופי בעלי מניות
בכל המקרים של חילופי בעלי מניות, מכירת חברות/עסקים, מיזוג חברות/עסקים מתעוררות השאלות מה דינם של העובדים ומהן הזכויות הקיימות להם כתוצאה מאירועים אלה.
בשנים האחרונות גוברת ערנות העובדים בכל הקשור לשמירה על זכויותיהם, כאשר במקביל ארגוני העובדים עומדים על המשמר לשמירת זכויות העובדים בכל המקרים הללו, ובחלק מן המקרים אף נוקטים בהליכים משפטיים על מנת לכפות על הגופים השונים הסכמים המשמרים את זכויות העובדים ואף מוסיפים עליהם.
משרד תמר גולן מלווה עסקים שונים בכל התהליכים הללו, כאשר הליווי מתחיל למן המועד בו נולד הרעיון, ועד לגיבושו הסופי ויישומו.
במסגרת זו המשרד היה שותף לתקדימים משפטיים משמעותיים בתחום זה.
התקשרויות עם נותני שירותים
תחום נותני השירותים משיק לתחום יחסי העבודה, ובחלק מן המקרים אף דומה לו. המדובר, בנותני שירותים להם התקשרות ארוכת ימים עם גופים להם הם נותנים שירותים שונים כמו הפצת/חלוקת סחורה, שיווק, מתן שירותי עריכת דין/ ראיית חשבון וכדומה.
מערכת היחסים עם נותני שירותים משלבת בתוכה מספר סוגיות משפטיות, כמו מהות הקשר - עצמאי/נותן שירותים או יחסי עובד-מעביד; צורת סיום הקשר - החובה למתן הודעה מוקדמת, אם בכלל, החובה למתן פיצוי בגין סיום הקשר ועוד.
למשרד תמר גולן ידע והתמחות בתחום מערכת היחסים של מפעל יצרני ומחלקי/מפיצי תוצרת, כמו גם נותני שירותים נוספים מסוגים שונים.
במסגרת זו, המשרד היה צד להלכות המובילות והתקדימיות בתחום.
קבלני כוח אדם / מיקור חוץ
קבלני כוח-אדם
קבלן כוח האדם נתפס כמעביד השולח את עובדיו אל מי שנזקק להם, והנזקק לשירותי העובד הוא בבחינת "משתמש".
מבחינת המשתמש, להתקשרות זו, יש מספר יתרונות כמו: עלות העבודה, הגמישות הניהולית ועוד.
בשנת 1996 נחקק חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. תכלית החוק היתה להפסיק את העסקת כוח עבודה משמעותי בתנאים נחותים מאלו של עובדים רגילים בגוף, וכן לייחד את הזיקה לקבלני כוח אדם למתן פתרון זמני/ארעי. במסגרת זו אף קבע החוק תקופת העסקה מקסימאלית של עובד קבלן כוח אדם (הוראה אשר נכנסה לתוקף בחודש ינואר 2008).
נוכח הבעייתיות הנעוצה פעמים רבות בהתקשרות באמצעות חברות כוח אדם, קבעו בתי הדין לעבודה בפסיקותיהם מן השנים האחרונות, כי בנסיבות בהן הקבלן אינו משלם לעובד את זכויותיו שבדין, יש לראות במשתמש בפועל כמעסיק במשותף לצורך הזכויות הקבועות בחוקי המגן ובצווי ההרחבה.
מיקור חוץ
המשמעות של מיקור חוץ הינה העברת חלק מפעילות הגופים לגורמים חיצוניים, כאשר הגורמים החיצוניים מבצעים את המשימות באמצעות עובדים מטעמם.
במסגרת זו, מתעוררות מספר סוגיות משפטיות, להן השלכות משמעותיות על הגוף מקבל השירותים, כמו השאלה מיהו המעביד, מהן הזכויות של אותם עובדים לשכר ותנאים נלווים וכיצד יש לנהוג כלפיהם בכל הקשור לחוק למניעת הטרדה מינית ולסיום יחסי העבודה.
במרוצת השנים אף אירעו מספר מקרים בהם החברות הקבלניות או נותני השירותים במסגרת מיקור חוץ הגיעו לכדי פשיטת רגל, עובדה שהעלתה את השאלה מיהו זה החייב בתשלום שכר העובדים וכל תנאיהם.
משרד תמר גולן עסק ועוסק בכל הסוגיות הנובעות מהעסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, מיקור חוץ וקבלני שירותים על כל קשת הנושאים והבעיות הנובעות מהעסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, מיקור חוץ וקבלני שירותים למיניהם.
הליכים בפני התמ"ת
במסגרת משפט העבודה קיימים חוקים המכונים חוקי המגן. במסגרת חוקים אלה נכללים: חוק הגנת השכר, חוק שכר מינימום, חוק חופשה שנתית, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק דמי מחלה.
כל החוקים המכונים חוקי המגן, ואף אלו המשיקים להם, כוללים בחובם סעיפים המתייחסים לאי-קיום החוקים בהיבטים פליליים, כלומר קובעים כי ככל שגוף אינו מקיים את החוק כלשונו, אזי ניתן להעמידו לדין פלילי ולגזור דינו בהתאמה.
משרד התמ"ת הרחיב בשנים האחרונות את האכיפה והפיקוח על קיום חוקים אלה, ובמסגרת זאת עוסק בהגשת כתבי אישום כנגד מעסיקים.
בשנים האחרונות הרחיב אגף הפיקוח במסגרת משרד התמ"ת את אכיפתם של חוקים אלה.
מערכת האכיפה בנויה על מספר נדבכים, ביניהם: זימון לחקירות בתמ"ת, שהן באופיין חקירות פליליות; הגשת כתבי אישום כנגד הגוף וכנגד המנהל באופן אישי, הרשעתם בדין, והטלת קנסות.
בחודש יוני 2012 נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב - 2011.
החוק הוסיף על סמכויות התמ"ת במסגרת חוקי המגן הליך מנהלי לאכיפת חוקי העבודה, והטיל אחריות על מזמין השירות בכל הקשור לעמידה ושמירה על חוקי העבודה כלפי עובדי הקבלן או עובדי חברת השירותים.
החוק קבע את האפשרות להטיל על המעביד המפר את החוקים השונים "עיצום כספי" במסגרת הליך מנהלי בפני ממונה מטעם התמ"ת.
משרד תמר גולן עוסק בליווי מעסיקים במסגרת המפגש עם מערכת האכיפה של התמ"ת, לרבות בהגנה כנגד כתבי אישום למיניהם, ובליווי מעסיקים לקבלת היתרים המאפשרים להם העסקה חריגה מחוקי המגן.
