בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השד הגיאוגרפי שמאיים על ישראל מסוכן לא פחות מהשד הדמוגראפי ● לא ניתן יותר לטפל בביזור הגיאוגרפי באמצעות בניית תשתיות לטווח ארוך ● יש לנקוט צעדים חריפים לקבלת תוצאות מיידיות
רוב אוכלוסיית המדינה מרוכזת באזור המרכז. כ-40% מכלל האוכלוסיה של המדינה ויותר מ-48% מהאוכלוסיה היהודית נמצאת באופן קבוע באזור שבין גדרה לחדרה, ובשעות העבודה הם מצטופפים אף יותר לתוך גוש דן. על כך יעידו הפקקים בכניסות לאזור גוש-דן בשעות העומס של תחילת העבודה, וביציאות מגוש דן בשעות העומס של סיום העבודה. מבחינה כלכלית חשיבותו של האזור הזה היא גבוהה אף יותר, מאחר והוא מכיל בתוכו מרכזים בנקאיים, עסקיים ותעשייתיים. הריכוז הזה לא נעלם מעיניו של שליט אירן אחמדיניג'אד הרואה בישראל יעד קל לחיסול על-ידי טיל גרעיני. גם הפלשתינים באזור השומרון, המעוניינים להשיג יכולת שיגור קסאמים ואלו בעזה המעוניינים להשיג קטיושות קצרות טווח, מכוונים אל המטרה הזו. גם אם נזקם של הטילים הללו בפועל לא יהיה גבוה, די בשיתוק הפעילות הכלכלית באזור המרכז כדי לגרום נזק עצום לישראל. אך זו אינה הבעיה האסטרטגית היחידה שיוצר ריכוז האוכלוסין באזור המרכז. ריכוז האוכלוסין במרכז כה קטן יוצר פגיעות גבוה למפגעים אקולוגיים ואלו לא חסרים באזור המרכז. כבר כיום זיהום האוויר הקבוע בתל אביב הוא בערך פי שלושה מהתקן המותר, והוא גורם לתמותה של מאות אנשים מידי שנה. זיהום זה לא נגרם על-ידי מספר מפעלים מזהמים במיוחד, אלא על-ידי הצפיפות הגבוהה של כלי רכב. הפתרונות התחבורתיים שנבנים היום עבור גוש דן יחמירו את המצב. לא רק שהם ינציחו את מרכזיות גוש דן. הם יאפשרו ליותר אנשים להגיע בכל יום למרכז, למרות שלא כולם רוצים או מסוגלים לגור בתוכו. הם יביאו לתוך גוש דן יותר מקורות זיהום ויחמירו את המצב האקולוגי. כאשר מרחיבים או מוסיפים צירי תנועה לגוש דן מצדיקים זאת בכך שיכולת גישה מהירה מהפריפריה תעודד את האוכלוסיה להרחיק את מקום מגוריה מגוש דן, מאחר והיא לא תתקשה לנסוע לגוש דן כדי לעבוד בו או כדי ליהנות מהמרכזים התרבותיים והמסחריים שלו. אלא שבפועל קורה הפוך - הידיעה שצירי התנועה לגוש דן ימשיכו להתרחב ככל שתגדל הדרישה מביאה להקמה של יותר ויותר מבני יוקרה, מרכזי עסקים ומקומות עבודה בתוך גוש דן ולהנצחת הריכוזיות.
|
להפסיק הרחבת התשתית התחבורתית בכניסה לגוש דן
|
|
העובדה שאין הפנייה מסיבית של אוכלוסיה לאזורי הפריפריה מביאה תוצאות אסטרטגיות חמורות נוספות. בנגב הנטוש הולכים לאיבוד אדמות מדינה כתוצאה מהשתלטות של בדואים המנצלים את הואקום. בצפון הולך ונוצר רוב ערבי אשר מידת הזדהותו עם המדינה הולכת ופוחתת ושכניו מהחיזבאללה יהיו מעוניינים לגייסו לאינתיפאדה מסוג חדש. שילוב הסכנות האסטרטגיות הללו מביא אותנו למסקנה שלא ניתן להמתין להבשלתן של השקעות תשתיתיות ארוכות טווח, יש לנקוט בצעדי חרום שיביאו תפנית בטווח המיידי. כצעד ראשון, יש להפסיק את כל ההשקעות בהרחבת התשתית התחבורתית בכניסות לגוש דן, ולהפנות את כל התקציבים הללו לכבישים האדומים בצפון ובדרום. במקום רכבות פרברים בגוש דן, יש להשקיע בהבאת הרכבת לעפולה, מעלות, טבריה, אילת וקריית שמונה. כך ידע כל מי שמשקיע במגדלים בתל אביב, שהוא דן את עצמו לעמידה אין סופית בפקקים, ואם אינו רוצה בכך – שיעבור לפריפריה. אם הרמז הזה לא יהיה ברור מספיק, יהיה צורך להטיל מגבלות ואף להפסיק בניה לגובה באזור המרכז. בנייה, שהיא כשלעצמה מהווה טרגדיה פוטנציאלית במקרה של שריפה או רעידת אדמה. אך הצעד החשוב ביותר צריך להיות עצירת הספיראלה שגורמת לרשויות המקומיות במרכז לשגשג, ולרשויות המקומיות באזורי הפריפריה לפשוט את היד. ככל שלרשות יש יותר משלמי ארנונה עמוקי כיסים, כך יש בידה יותר מזומנים כדי להשקיע במתן שירותים שימשכו אליה עוד משלמי ארנונה כאלה, בעוד שרשויות מקומיות באזורי הפריפריה שאין להן את התקציבים הענקיים האלה, מבריחות את משלמי הארנונה העשירים, וכך הן נותרות עם עוד פחות תקציבים. את הספיראלה הזו יש לעצור, וכדי לעשות זאת, יש להעביר תקציבים מכיסי משלמי הארנונה העשירים באזור המרכז אל הרשויות המקומיות בפריפריה. לשם כך יש לחוקק חוק שיטיל על אזורי הארנונה הגבוהה באזור המרכז היטל פריפריה, כלומר להעלות להם את תשלומי הארנונה, ואת הסכומים הנוספים שייגבו לחלק לרשויות המקומיות באזורי הפריפריה. במקביל יש להפשיר קרקעות בעיירות הפריפריה לפרויקטים של בנה ביתך, למגדלי יוקרה ולפארקי תעשיות הייטק, אשר יקלטו את כל מי שירצו לחסוך לעצמם את תשלום היטל הפריפריה. הצעדים הללו נראים אולי מופרזים והיסטריים, אך אם לא יינקטו, הסכנות הן מוחשיות ומיידיות. נדרשת רק מנהיגות שמסוגלת להבין את התהליכים שאנו מצויים בהם, ויכולה להביא לשינויים.
|
|
תאריך:
|
01/07/2007
|
|
|
עודכן:
|
01/07/2007
|
|
קובי לירז
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
טל1234
|
1/07/07 22:14
|
|
2
|
|
חיפה חייבת להתפתח
|
2/07/07 12:02
|
|
דעותי בנושא השלום ידועות ומוכרות אמנם, אולם השקפתי בסוגיית הדאגה לרווחת המיעוטים בארץ נצרבה בתודעתם של רבים מחברי בפוליטיקה. ולא בכדי: מאז ומתמיד הייתי מוכר וידוע בקרב מפלגתי לשעבר, הליכוד, כמי שמצדד באפליה מתקנת כלפי ערביי ארץ ישראל בכלל והבדואים בפרט. בכך, וסליחה על חוסר הצניעות, לא הייתי שונה מזאב ז'בוטינסקי ע"ה, אשר דיבר וכתב על חמשת ה"ממים" (מעון, מזון, מלבוש, מורה, מרפא) גם למיעוטים בארץ ישראל ("אז ירווה נחת בן נצרת, בן ערב ובני").
|
|
|
1) היועץ המשפטי לממשלה שגה מספר פעמים, כאשר החליט שלא להעמיד לדין את אריאל שרון בפרשת האי-היווני וגם בפרשת הקרקעות לדודי אפל; כאשר החליט להעמיד לדין את חיים רמון, וכאשר החליט להגיש כתב אישום ראשון נגד הנשיא קצב; אולם, כעת כאשר החליט לעשות הסדר טיעון, הוא עשה פחות ממה שהיה חייב (קרי - לבטל לחלוטין הגשת כתב אישום), אך יותר ממה שהתכוון לעשות (קרי - כתב אישום חמור).
|
|
|
פיגוע מכוניות התופת נמנע השבוע רק במקרה על-ידי אזרחים ערניים. כך ששנתיים אחרי גל הפיגועים הקודם ברכבות בלונדון, ושש שנים לאחר אירועי ספטמבר 2001, מתברר כי למרות השקעות הענק של המדינות המפותחות, ובעיקר אנגליה וארצות הברית, שפיגועים נמנעים במקרה על-ידי אזרחים, ולא על-ידי שירותי הביטחון הממשלתיים ואמצעי האבטחה שבידיהם.
|
|
|
בשולי הידיעה על שבעה חיילים שנפצעו בשכם ממטעני חבלה למדנו בדרך אגב, שמשליכי המטענים היו מן הפתח, אותו הפתח שישראל משחררת חינם 250 ממחבליו, נותנת מחסה לנמלטיו, קולטת בבתי החולים שלה את פצועיו ומאפשרת לו להצטייד בנשק ובתחמושת ולקבל הדרכה צבאית מקצינים זרים. כל המהלכים המדיניים של אולמרט משועבדים למטרת-העל של "חיזוק אבו מאזן", המפקד העליון של אותו הפתח. הממסד כולו, לרבות התקשורת העוינת, מסתיר, מטשטש ומטייח את העובדה המקוממת, שמדינת ישראל מתייצבת מאחורי ארגון טרור אחר, הפתח, מול ארגון טרור אחר, החמאס.
|
|
|
דפדפת שפירסמה מועצת יש'ע מביאה דברי חרטה מדהימים מפי כמה מראש המבצעים והתומכים של הגירוש הקרוי "הינתקות". לקרוא ולא להאמין:
|
|
|
|