הון ושלטון? ממש לא. "שלטון ועיתון - זה כן!", לדבריו, "העיתון מפחיד את השלטון, השלטון רוצה לרצות את העיתון. אז העיתון כותב וההון הולך". כך קרה שהוא מעולם לא היה בלשכה של
רון חולדאי או של
ניר ברקת.
"יצרו פה מצב שאנשי עסקים ישראלים לא משקיעים בארץ שלהם והולכים לרעות בשדות זרים, לא מרצון - מהכרח", אומר אקירוב, "יושב אחד במועצת העיר ירושלים ועושה רק דבר אחד: לא, לא ולא, והוא מאושר. יושבת חברת כנסת אחת, כל הזמן מדברת נגד, גם נגד עצמה. כל הזמן הון ושלטון, כל הזמן בעלי אינטרסים. אז תגידו איך בדיוק יפתחו את המדינה?"
ממרומי מעמדך אין לך אף מילה לומר על פיצוצי השכר שנחשפו, שוב, בעונת הדוחות שאך הסתיימה?
"יש לי מה להגיד אבל אני לא אגיד. אני רק פועל בהתאם למה שיש לי לומר. אני מקפיד, תמיד, שהשכר שלי מכל חברה שאני מנהל יהיה סביר, השנה 2,280,000 שקל מאלרוב נדל"ן ו-3,558,000 מאלרוב ישראל. המנהל השכיר בכל חברה מקבל פחות ממני. אם יבוא מנהל שירצה 5 מיליון הוא לא יקבל".
אבל אז עלול המנהל הגאון ללכת.
"מה לעשות? אני בא ממקום אחר. אני בעל שליטה שמנהל חברה. אני צריך לקבל שכר ראוי של מנהל בחברה ציבורית, ואת זה אני מקבל. כבעל מניות בחברה, השכר שלי צריך להיות זהה לזה של הציבור, כלומר דיבידנד. אם אני מחלק דיבידנדים אז אני נהנה וגם הציבור שמחזיק את המניות נהנה. אם אין דיבידנד אז גם לי לא צריך לחלק כסף מהחברה".