יהודה מאירוביץ, הדמות המרכזית אותה הוקיעה ועדת הבדיקה לבדיקת התנהלות השירותים הווטרינריים, הגיב ל
קביעות החריפות של הוועדה נגדו, המעלות חשד לפלילים, ואמר כי ועדת הבדיקה מונתה על-ידי שר החקלאות
שלום שמחון כוועדת חיסול.
"המטרות סומנו עוד טרם תחילת תהליך הבדיקה", אמר מאירוביץ. "המלחמה של השר בי היא על-בסיס אישי ופוליטי, וזאת מאחר שכעובד מדינה סירבתי בתוקף ובאופן נחרץ לניסיונותיו לערב אינטרסים אישיים-פוליטיים שלו ושל המקורבים לו בפעילות השוטפת של השירותים הוטרינריים".
את השופט בדימוס ורדי זילר, שעמד בראש הוועדה, כינה מאירוביץ "כלי שרת", ואמר שהוא מתעלם לחלוטין בבוטות מן האמת כפי שהוצגה במסמכים שאותם הגיש לוועדה. הוא האשים אותו בכך שלא בחל בכל אמצעי לנסות לפגוע בו ובבני משפחתו - וכשל.
לדברי מאירוביץ, זילר וחבר הוועדה ד"ר יהודה עפרון פעלו בניגוד עניינים חמור, ואילו החבר היחיד האובייקטיבי והמקצועי בוועדה, יעקב שגיב, פרש ממנה במחאה על התנהלות יו"ר הוועדה ועיסוקה המגמתי בעניינים האישיים ובסכסוכים בין בכירי השירותים הווטרינריים.
"אכן, הייתי נושא משרה בכירה בשירותים הווטרינריים בתחום המינהל במשך למעלה מארבעים ושתיים שנה, ואני גאה בכך. בניגוד לאמור, בקרב הקהילה הבינ"ל, השירותים הווטרינריים הישראלים הם אחד הגופים היעילים והמקצועיים ביותר בעולם, ומשום כך לא מתפרצות בארץ מגיפות רבות, למרות היותנו מדינת אי בודד המוקפת מדינות רבות שבהן בעלי חיים רבים נגועים. האם מסע הנקמה האישי בי היה שווה למשלם המיסים כמיליון שקלים וחצי? ימים יגידו...".
לדברי מאירוביץ, לא הושעה מעבודתו ופרש מטעמים בריאותיים, בהתאם לקביעת ועדה רפואית לפני כחצי שנה.
