את ההתחלה לכאוס הציבורי המחלחל לתוך הצמרת הפוליטית תוכלו לראות בשני חלקים שונים. באחד, קיימת ביקורת מוחצת על תפקודו של ראש ממשלה, אהוד אולמרט, כראש וכאחראי ומאידך, על שר הביטחון דאז, עמיר פרץ, בהיותו חסר ניסיון בזירה הביטחונית, בענייני ביטחון ובמדיניות, גורמים שבעצם גררו אותנו לתוך המלחמה הקשה בלבנון בה שכלנו 34 חיילים. אך מעבר לכל, קיים אי שקט מוחלט מאופן התנהלות כל צמרת הממשלה. אך כנראה שישנם נושאים יותר מעניינים עבור העיתונאים והתקשורת, התופסים את מקומם של הדברים החשובים באמת.
ביום 19.07.07 פורסמה כתבה בדף הבית של Nfc, ובה נכתב כי העיתונאי יואב יצחק חושף פרשה חדשה: מוסך תמורת תמיכה פוליטית - כיצד סייעו יחזקאל ואולמרט לפעילי הליכוד, האחים יזדי מראשון לציון. מזוז: "בשלב זה אין עילה משפטית לעצירת מינוי יחזקאל למזכיר הממשלה". ואני תוהה: עם כל הכבוד למשטרה, לפרקליטות, לאבירי שלטון החוק ולעיתונאים שרוממות הצדק וטוהר המידות בגרונם וכל חטא אנושי זר להם, יש בכל זאת מישהו שאולי אפילו הם יודו שהיה יותר חכם מהם: מי אם לא האיש שעליו נכתב זהו החכם מכול אדם, שלמה המלך, הידוע גם בכינויו בקהלת. והוא כתב במגילה הנצחית (שעוד חודשיים בסוכות נקרא בה כולנו בכל בתי הכנסת). וכך כתב שם: והאלוקים יבקש את הנרדף: ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע: ואני אמרתי בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפוט האלוקים.
שימו לב, קוראים יקרים. קהלת מדבר על רשעותם של מוסדות הצדק למינהם. מי שגלימת השופט על שכמו ורשעות לב בלבו, מי שיושב בהיכלי הצדק, אבל הרוע הוא מנחה אותו, הלו הלו. לא אמרתי לינדנשטראוס או מזוז, באופן כמעט מוזר מופיע כאן המושג "נרדף" וכתוב בעניין שאלוקים יבקש את הנרדף.
בדרך כלל לא נהוג להשתמש אצלנו באסמכתאות מהתורה כדי להוכיח עניין אקטואלי. וחבל, כי מסתבר שבתנ"ך יש את ההוכחות הכי נכונות ומוצקות. רק על-ידי קריאה בתנ"ך אפשר להבחין במקרים בהם התקשורת רודפת אחרי הקורבן כדוגמת האיש היקר עובד יחזקאל.
יואב יצחק היקר: כולם רשעים לכאורה, כולם חשודים, כולם מובאים לפלילים: ראש הממשלה נשיא המדינה הרב הראשי ועכשיו גם עובד יחזקאל שמונה למזכיר הממשלה. מדאיג אותי שעוד מעט אנו נשאר רק עם בניין כנסת בלי חברי כנסת ובלי שרים.
בכתבה שפורסמה כתבת כי: "היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מאשר כי הוא בודק, בימים אלה, גם את חלקו של עובד יחזקאל - יועצו של אולמרט, בכמה פרשות, ובהן: פרשת כרמיה, מרכז ההשקעות והרשות לעסקים קטנים. "ככל שתתקבל החלטה על פתיחה בחקירה פלילית בפרשיות האמורות, יבחנו השלכות ההחלטה על שאלת כהונתו של מר יחזקאל" אז אני אומרת לך שבעניין של יחזקאל הגזמת, כי עליו נאמר בתנ"ך: "אין צדיק בארץ ולא יחטא."
עכשיו אני סבורה שכפי שישנם כאלו שקוראים להקמת חקירה ממלכתית, חובה להקים קודם ועדה שתבדוק את תפקוד התקשורת במדינה. למסקנה זאת הגעתי אחרי שקראתי את הידיעה על מר יחזקאל הלוך ושוב, ואני שואלת אותך מר יצחק? האם הדברים נכונים או שמא כתבת אותם על-מנת לייצר כותרת ולא בצדק.
כיאה במדינה שבה חופש העיתונות הינו מערכיה המקודשים, מאז נוסדה המדינה ומאז העניק בית משפט העליון גושפנקא לערך זה, אני שואלת מה העניין לנבור בעבר הרחוק ובחייו של אדם רק בשל העובדה כי היום הוא ממלא תפקיד פוליטי כזה או אחר? אני כעיתונאית שואלת את עצמי ואת הכותבים: היכן טעינו? מישהו כאן חייב להזיז את העניינים, וכמו שכולם דורשים הקמת ועדה לחקירה ממלכתית, יש להקים ועדה שתבדוק את תפקודנו כעיתונאים. לא יתכן שניקח לעצמנו על דעתנו את האופציה לשפוט איש משפחה בגלל היותו מקורב לראש הממשלה שנמצא תחת חקירות.
אנחנו חייבים להתחיל להבין ולהפנים שמעבר לכותרות ופרסומים, מדובר כאן באנשים ולא בחפצים. מי שצריך לשפוט את מר יחזקאל יודע את העבודה. אנחנו כתקשורת כל דקה בודקים את הממשלה, המשטרה, בג"צ ואת כל הגופים במדינה. האם לא הגיע הזמן שנבדוק את דרכי פעולותינו? הגיע הזמן שמישהו ימנה וועדה מטעם העיתונות שתגביל את העיתונאים ולא תאפשר לתקשורת לשחק על המגרש הביתי לבד.
לצערי, המילה תקשורת הפכה כבר מזמן "למילה גסה", האמון שהציבור רוכש לתקשורת יורד ופוחת בגלל העובדה כי הרבה עיתונאים מזלזלים באיי-קיו של הציבור הישראלי. אל תשכחו כי עבור העיתון הלקוח משלם. אז למה לא להזין אותו בתמורה חיובית? לא רק פגיעה והרס באנשים מעלה את הרייטינג. לא על חשבון יחזקאל או עובד התפוצה תנסוק ובטח לא על המוסך בראשון לציון אפשר לתפוס כותרות. זכרו את האמרה "לא בכל מחיר".
יואב, ממך אני מצפה ליותר. כי מי שבוחן את מגפת החשדות הפליליים נגד פרנסי הציבור שלנו בכלים אנושיים ולא משפטיים, מבין שמדובר על-פי רוב בחיפוש כותרת ורייטינג על חשבון דיבה רעה.
