תודה לך, הארי פוטר! <br>

סיפורי הארי פוטר, בתארם עולם בו הטוב מנצח את הרוע, מעניקים לנו כוחות להתייצב מול אויבים אמיתיים.

בעת שמלחמה ארוכת-טווח מתרחשת וחשש להתקפות טרור נוספות על אדמת אמריקה, האין זאת אלא בריחה מהמציאות לפנות לסרטים כגון "הארי פוטר"? כלל וכלל לא; סרטים כאלו מעניקים משהו שהוא חיוני לניצחון במלחמה לא פחות מאשר חיילים ונשק.

הארי פוטר חי בעולם בו כובעים וציורים מדברים, מקלות מטאטא מעופפים, וגובלינים (שדונים) מנהלים בנק - - אולם אלו פרטים שאינם מהותיים. הרכיב המהותי נמצא בתיאור רב השראה על מאבקו לניצחון של ילד. הסדרה מתארת את סיפורו של יתום צעיר, השנוא על הקרובים עימם הוא גר, המגלה כי יש לו כישרון נדיר ועובד קשה לפתחו. במהלך חינוכו הוא לומד לחשוב באופן עצמאי, לנהוג ביושר, ובביטחון עצמי. הוא מוצא חברים השותפים לערכיו והוא רוכש את הערכת מוריו. הוא נלחם בבריון הכיתה ובקוסם המרושע ביותר על פני האדמה, ואנו צוהלים כאשר במאמץ ניכר ובאומץ, הארי גובר.

מהו הערך החינוכי ביצירה? ילד זקוק ללימוד עובדות קונקרטיות, כמובן, אולם אין די בכך. על-מנת לארגן ולעשות שימוש בעובדות אלו, ילד זקוק בדחיפות במסגרת עבודה בסיסית של תפיסת עולם מופשטת - - והוא זקוק לה באופן שאינו מופשט אלא עקבי ומוצג באופן מובן.

זהו הדבר אותו מספקת הספרות. באמצעות הנושא, העלילה ואפיון הדמויות - - במיוחד באשר לגיבור - - כל סיפור ילדים מתייחס במרומז לשאלות המקיפות כגון: האם העולם הוא ביסודו טוב או מרושע? האם יכול אדם לסמוך על מחשבתו או לא? האם עלי לאמץ את החיים בלהיטות או לברוח מהם בפחד? האם יכול הטוב להצליח או שמא הרוע מנצח בסופו של דבר?

סדרת הארי פוטר מרתקת ילדים כה רבים (ובמקרה, גם מבוגרים) משום שהתשובות שהיא מציעה לשאלות אלו הינן חיוביות באופן מכריע. היא מראה עולם בו ניתן להשיג אושר, ניתן להביס את הרשעים, והאמצעים להצלחה ניתנים ללימוד. כאשר בתי בת השבע מתרוצצת סביב לשולחן האוכל עוטה גלימת מגבת ישנה, עם מקל מטאטא שהורכב ממוט לוילון וקרטון מקופל, אין היא מגלה עניין במכשפות או בעל-טבעי. למעשה היא מתנסה באישיות של אינדיבידואל עצמאי, אמיץ ונבון המביס את הרשע. היא פונה בהתלהבות לראייה פילוסופית חיובית של עצמה ושל העולם.

זאת היא המשמעות המופשטת של הסיפור, לא מיקום התרחשותו הפיסית, המשפיעה על הקורא. "הקוסם מארץ עוץ" ((The Wizard of Oz, למשל, מתרחש בארץ המיושבת במכשפות, גמדים ועצים מדברים - - אולם הוא למעשה עוסק בהחלטיות של דורותי וחבריה להגשים מטרות קשות. "לורד פאונטלרוי הקטן" (Little Lord Fauntleroy) אינו ספר הדרכה לירושת תואר רוזנות, אלא תיאור של ילד שיושרו ואחדותו מסייעות לו לגבור על עימותים.

באופן מנוגד, ראו את הכותרת המבחילה "אמור צ'ייז ומות!" (Say Cheese and Die!) מסדרת האימים הפופולרית מאת ר.ל. שטיין. כאן מצלמה מקוללת גורמת למוות והרס בכל עת שהיא מצלמת. הדמות המרכזית, הנכנע באופן חוזר ונשנה לפני חבריו, מתעקש להשתמש במצלמה, הוא פחדן, מוכה פאניקה וחסר השפעה. הסרט מסתיים בתחושה מבשרת רעות כאשר מקום המחבוא של המצלמה שלא ניתן להרסה מתגלה על-ידי בריונים מקומיים המתכוננים לעשות בה שוב שימוש.

זהו ספר מחריד לא בשל המרכיב העל-טבעי אלא בשל הרשע: ה"גיבור" חסר כוח, חפץ בלתי מזיק מחולל הרס, הרשע הוא בלתי מנוצח. חשיפת יתר של ילד לעולם המרושע של "עור הברווז" - - או "בוויס ובאטהאד" (Beavis and Butthead ) או "סאות' פארק" (South Park ) - - עשוייה לעורר את התהייה מדוע עליו לקום בבוקר ממיטתו, וזאת בטרם התייחסנו לשאלה מדוע עליו להקדיש מאמץ ללימודיו ולהצטיין בספורט.

איזה צורך חשוב ממלאת סידרת הארי פוטר? בתרבות בה פחד וציניות מובילים, היא מספקת תזכורת לכך שהחיים טובים - - כי הם מלאים באתגרים ובאפשרויות מלהיבות. בקצרה, הספרים מהווים דלק למוחו של הילד המתבגר. כפי שויטמינים ומינרלים הכרחיים להתפתחותו הפיסית הבריאה, כך גם ספרות עם ראייה כזאת של העולם חיונית להתפתחותו הרוחנית הבריאה.

קחו את ילדכם לראות את סרטי הארי פוטר, או התכרבלו וקיראו את הספרים. אין בכך בריחה מהמציאות. מלחמות אינן מנוצחות רק באמצעות כלי נשק מתקדמים וכוח פיסי, אלא באמצעות אמונה כי אדם יכול וראוי לנצח.