|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לפעילות גופנית תרומה חיובית להפגת מתחים ● אנשים הפעילים יותר באופן פיזי, הם בעלי סיכוי קטן יותר להיות בדיכאון
|
בתקופת החיים המודרניים ובדור הפרוזק, פעילות גופנית היא הדרך היעילה והטבעית ביותר להגביר אנרגיה ולהוריד מתח (באומל 2000, תייר 2000).
לפי תייר ואחרים, פעילות גופנית מספקת תוצאות מהירות ומהימנות להורדת מתחים ולשיפור מצב הרוח. כל סוג של תנועה תורם להפעלת מערכת השלד והשרירים ולהורדת המתח. כתוצאה מכך, עולה רמת העוררות, והפרט חש באנרגיה מוגברת, המסייעת לו לתפקד באופן יעיל יותר ואובייקטיבי יותר, גם מבחינת קבלת החלטות קוגניטיביות (Cotman & Engesser-Cesar, 2002).
לפי מחקרים רבים שנערכו בעשורים האחרונים, אנשים הפעילים יותר באופן פיזי, הם בעלי סיכוי קטן יותר להיות בדיכאון, בהשוואה לאלה שאינם פעילים. פעילות גופנית מובנית יכולה להוריד את רמת החרדה והדיכאון ולהפחית את השימוש בתרופות נגד דיכאון (Simons, Epstein, McGowan, Kupfer & Robertson, 1985; North, McCullagh & Tran, 1990).
למעשה, במחקר חלוצי אחד הוכחה הפעילות הגופנית כיעילה כמו טיפול תרופתי, וכהתערבות ההתנהגותית היעילה ביותר בטיפול בדיכאון.
לפי החוקרים, הסיבה לכך נובעת ממספר גורמים:
1. השפעה חברתית: ביצוע התרגילים בקבוצה תורם לחיזוק והעשרת הקשרים החברתיים וכתוצאה מכך לירידה ברמת הדיכאון;
2. מסוגלות עצמית (Self efficacy): תרגילים מגבירים את יכולת הפרט לתפקד ולבצע פעולה ומסייעים בכך להגברת המסוגלת העצמית, תחושת השליטה העצמית והביטחון העצמי;
3. התאוריה הנוירוביולוגית: לתרגילים יש פוטנציאל לווסת מחדש את המערכת המונואמינית במוח ובהיפותלמוס, מערכות פיזיולוגיות אשר נפגמות אצל אנשים הסובלים מדיכאון. על כן, לתרגילים יש השפעה חיובית על המערכת הנוירוביולוגית;
4. תאוריית ההסחה: בעת הפעילות הגופנית מתרחשת הסחה מבעיות היומיומיות המטרידות אותנו. קיים מעין "פסק זמן" מהגורמים למתחים ולדיכאון;
5. התאוריה התרמוגנית: יתכן כי עלייה בטמפרטורה של המוח הנגרמת בעקבות פעילות גופנית, גורמת לשינויים ביוכימיים, הגורמים לשינוי במצבי הרוח;
6. תאוריית ההצלחה: בכל הנוגע להשתתפות בספורט, למשתתף תחושת הצלחה, שהינה חלק מההשתתפות ומהפעילות הגופנית עצמה. הצלחה זו מביאה לתחושת סיפוק ולהנאה, שכנראה מורידים את רמת הדיכאון.
לפי דובנוב ובארי (1998), קיומן של כמה תאוריות המסבירות את הגורמים לתוצאות במצב הרוח לאחר פעילות גופנית, מעיד על-כך שכמה וכמה מנגנונים משפיעים על מצב הרוח בעת ובעונה אחת ולא רק מנגנון אחד.
|
|
המאמר פורסם לראשונה באתר Pushup
|
|
|
|
מחבר המאמר הינו יו"ר העמותה הישראלית לפעילות גופנית מותאמת
|
|
| תאריך:
|
14/08/2007
|
|
|
עודכן:
|
14/08/2007
|
|
ד"ר חזי אהרוני
|
|
|
ראשית, יש לבהיר מהו מעמדם המשפטי של השטחים: על-פי חוק מדינת ישראל ועל-פי החוק הבינלאומי, השטחים מוגדרים, לטוב ולרע, שטחים "כבושים". שלא כמעמדה של מזרח ירושלים ולא הגולן, כל האזורים האחרים ביהודה ושומרון לא סופחו למדינת ישראל ולא הוחל עליהם החוק האזרחי. ביהודה ושומרון שולט הצבא, מכוח החלטה של ממשלות ישראל, מאז 67 ועד היום. טוב או לא, זה עניין של הגדרה ערכית של כל אחד. מבחינה משפטית, השטחים הם בריבונות צה"ל.
|
|
|
|
|
"תיק דבקה" היה יכול להיות אתר משעשע, אלמלא לקח את עצמו ברצינות רבה מדי. השם המוזר, הגרפיקה הגרועה שלו והכותרות הדרמטיות היומיומית "ידיעה בלעדית ממקורות המודיעין" משווים לו ארשת של אתר הדלפות, שהוקם בחיפזון משאריות תקציב יום הכיף לעובדי המנהל והמשק של המוסד.
|
|
|
|
|
כבר הרבה שנים - מאז מלחמת יום הכיפורים - אין מעניקים בצה"ל את עיטור הגבורה. "הטלאי הצהוב של האומץ", קרא חוקר מסוים לעיטור הזה. אי-הענקת העיטור מלמדת, כנראה, שלא הגיעו הדברים עד כדי מעלה יתירה של גבורה ושל אומץ. לפיכך, יש שלוש אפשרויות:
|
|
|
|
|
אני אישית מאמין בהתגשמותן של אמונות עתיקות. אם ציבור מסוים מאמין לאורך דורות בהתגשמותה פעם של אמונה מסוימת, סופה של אמונה זו שתתגשם. אם כי לא תמיד בצורה המדויקת שהאמינו וחזו אותה אנשים שונים בציבור זה אלא בצורה קצת אחרת, תואמת יותר לתקופה שבה היא תתגשם, ולהיסטוריה שהובילה אליה.
|
|
|
|
|
לתייר הישראלי המפונק, שטעם מכל מנעמי העולם ושכבר גמא כמעט כל נקודה על פני האטלס, יש עכשיו פינוק חדש: לשכור מטוס, עם טייס פרטי, ולהמריא עמו מאחד משדות התעופה בארץ ליעד נבחר, שעמך ישראל אפילו לא יכול להגיע אליו, ובאותה הזדמנות גם להימנע מלהתחכך, חלילה, עם המוני בית ישראל הטסים, צפוף-צפוף במטוס של חברת-תעופה רגילה.
|
|
|
|
|
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
