|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

הצעת חוק: לחשוף פרטי גולש מעוול

עד היום, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בפרשת הטוקבקיסטים האנונימיים, אם הושמצת באינטרנט וההשמצה עלתה כדי לשון הרע, יכולת "לחפש מי ינענע אותך" ח"כ זבולון אורלב מנסה לסייע
25/06/2010  |   ענבל בר-און   |   חדשות   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות
סמכות טבועה: אין כזו חיה? בטח שיש כזאת חיה! [בוצ´צ´ו]

"האנונימיות היא לפעמים פתח לחופש הביטוי"
ענבל בר-און
בית המשפט העליון הכריע, לאחר שנים של טלטלה בפסיקת הערכאות הנמוכות - הטוקבקיסטים, "אלו שיודעים", זכאים להגנה מפני חשיפת זהותם * מדוע? מפני שהזכות לאנונימיות ברשת היא הזכות לחופש ביטוי וגם הזכות לפרטיות * ואין כל הוראה חוקית או הסדר מכוח החוק שבגינו ניתן לחשוף זהותם * השופט רובינשטיין בדעת מיעוט - ממתי נדרש חוק בשיטת משפט המקצה זכויות בהליכים של פיתוח המשפט המקובל?
לרשימה המלאה

ביהמ"ש: "לחשיפת שחיתות בטוקבק ערך ציבורי רב"
ענבל בר-און
זו הייתה תגובת ביהמ"ש בתגובה לבקשת מכון התקנים לחשוף זהותו של גולש, אשר נקב בשמות עובדי מכון התקנים אשר מקבלים שכר חורג, ואשר ככל הנראה, נמנה עם עובדי מכון התקנים
לרשימה המלאה

העליון: ערך חוקתי לטוקבקים אנונימיים
איציק וולף
בית המשפט העליון דחה ערעורו של המטפל רמי מור על פסיקה שקבעה שלא יוכל לחייב ספקית אינטרנט למסור לידיו פרטיו של טוקבקיסט אנונימי שהשמיץ אותו
לרשימה המלאה

כשהמוזות (שופטים) מיתממות (ושותקות), התותחים (מחוקקים) רועמים: זהו סיפורו של פינג פונג בין הכנסת לבית המשפט העליון: הנשיא בדימוס ברק נהג לאמר תמיד, בתגובה למבקריו, כי בית המשפט העליון פועל באקטיביזם היכן שהכנסת שותקת ואינה עושה דבר: כך לדוגמה בית המשפט העליון שולח ידו ביחסי דתיים-חילוניים ודת ומדינה, משום שהכנסת אינה עושה דבר בעניין וזאת בשל הצורך לשמור על הסטטוס קוו, שיקולים קואליציונים בלתי כשרים וחשש להרגיז את הגורמים החרדים, שמשקלם הולך וגדל משנה לשנה, בקואליציה. בנסיבות שבהן, מטעמי פחדנות ואי רצון לדרוך על הזנב של החרדים, הכנסת אינה מספקת מענה לשורה ארוכה של סוגיות (יחסי הממון בין בני זוג, גיוס בחורי ישיבה, ועוד), לא נותר לבית המשפט העליון אלא להתערב.

גם תהליך הפוך מתרחש: כאשר בית המשפט העליון, אשר סוגיה מונחת לפתחו, שותק ואינו אומר דבר ומיתממם ואומר: "סוגיה זו אינה בסמכותי", הכדור שב למגרש של הכנסת אשר נאלצת להכריע. כך היה בעניין פרשת הטוקבקיסטים: מאז ראשית שנות ה - 2000, עם התקבעות השיח האינטרנטי בזירה הציבורית, אנשים אשר מוציאם את עצמם מושמצים בידי "אחד שיודע" באינטרנט - תוך שהם חסרי אונים מול היעדרו של נתבע פוטנציאלי ממשי, פונים לבתי המשפט בבקשה שאלו יסיעו בידם לחשוף את זהותו של הגולש ולאפשר להם נתבע בשר ודם למצות את הדין עימו.

היות והסוגיה הינה סוגיה חדשה, אשר הינה נגזרת של טכנולוגיה מודרנית אשר המחוקק, אשר חוקק את חוק איסור לשון הרע לא חשב עליה, בתי משפט שונים בערכאות הנמוכות השיבו על כך תשובות שונות: הגם שעשרות פסקי דין נתנו בנדון בידי ערכאות נמוכות שונות, רווחו בפסיקה שלוש גישות עיקריות: הגישה המחמירה (עם זכותו של הטוקבקיסט לפרטיות) גרסה כי אך ורק אם לשון הרע הלכאורית עולה כדי עבירה פלילית - יש להורות על חשיפת פרטי הגולש; הגישה המקלה (עם זכותו של הטוקבקיסט לפרטיות) גרסה כי גם בהתקיים עוולה אזרחית יש להורות על חשיפת פרטי הגולש; וגישת הביניים גרסה כי לא די בעוולה לכאורית אלא נדרש "דבר מה נוסף" אשר יצדיק את חשיפת פרטי הגולש.

לפני מספר שבועות הגיעה הסוגיה לפתחו של בית המשפט העליון, אשר צידד, בדעת רוב, בזכותו של הטוקבקיסט לאנונימיות מוחלטת (רע"א 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ). באותו פסק דין קבע השופט ריבלין כי היות ואין בנמצא כל מנגנון חוקי אשר מאפשר לנפגע מהשמצה אינטרנטית להגיש תביעה כנגד הספק, ותביעה כנגד המשמיץ ממילא אינה יכולה להיכון כל עוד זהותו לוטה בערפל, אין להיעתר לבקשתו של הנפגע מן ההשמצה. כל מי שבקיא קצת בענייני משפט ומודע לאפשרויות שיפוטיות כגון "סמכות טבועה" או "פיתוח המשפט המקובל", יודע שבמשפט אין "לא יכול" אלא יש רק "לא רוצה": השופט ריבלין, חסיד של חופש הביטוי, העדיף להסתתר מאחורי עלה התאנה של "אין מנגנון שכזה בחוק" וזאת בכדי להגן על חופש הביטוי - יקיר נפשו, ותוך שהוא מוכן להשליך מנגד, במחי יד מורשת שיפוטית מפוארת של אקטיביזם שיפוטי, פיתוח המשפט ושימוש בסמכות טבועה ליצירת הסדרים דיוניים יש מאין, וזאת מכוחה של האמירה המפורסמת ולפיה "מקום בו הזכות, שם הסעד". כדרכם של אנשים אשר משליכים דבר יקר ערך בתמורה להישג רגעי (ראה לדוגמה עשיו, אשר בשביל ה"אדום האדום הזה" השליך מנגד את הבכורה והעניק אותה ליעקוב אחיו הצעיר ממנו, או ממשלות ישראל לדורותיהן, אשר משליכות מנגד את עתיד האומה בתמורה לחופן עדשים קואליציוני) - התכחש השופט אליעזר ריבלין למורשת 'פיתוח המשפט המקובל נוסח ישראל', במסגרתה שופטים, כמוהם כלהטוטנים, "מוצאים כבר את הקונסטרוקציה המשפטית" מקום בו ישנה זכות הראויה להגנה, וקבע כי "אין מנגנון בחקיקה לחשיפת טוקבקיסטים אנונימיים". לא משנה שאין צורך במנגנון שכזה בחקיקה, כי החוק, מעצם טבעו הוא גנרי, אינו מתיימר ליתן מענה קונקרטי לכל סיטואציה אשר עלולה לצוץ ב'עולם האמיתי', אלא אך ורק לספק 'קווים מנחים', ולא משנה כי לכל נפגע מעוולה הזכות לתבוע את המעוול, ופתרון בעיות טכניות הוא עניין לבית המשפט לענות בו, בדרך יצירתית, לא משנה שכך - השופט ריבלין החליט, כאמור לעיל, להשליך מנגד את יכולתו של בית המשפט להכריע מכוח סמכותו הטבועה והתנהג כפי שהיה נוהג שמשון הגיבור לו היה גוזר מיוזמתו את מחלפותיו. אז נכון שאליעזר ריבלין אבה להגיע לתוצאה ולפיה חופש הביטוי מקודש, אבל בדרך לשם הוא ירק לבאר ממנה חופש הביטוי, בין היתר, שותה, בכך שניטרל את סמכותו הטבועה של בית המשפט ואת יכולתו של בית המשפט, מכוח 'פיתוח המשפט המקובל', לייצר הסדרים דיוניים כאלו או אחרים מקום בו הם דרושים: שהרי חופש הביטוי עצמו, ראה בג"צ קול העם נ' שר הפנים הוא הוא אותו יציר המשפט המקובל נוסח ישראל.

ריבלין היה צריך לאמר בריש גלי כי הגם שניתן, על דרך הקונסטרוקציה המשפטית, לייצר מנגנון לחשיפת זהותו של גולש, חופש הביטוי כה מקודש בעיניו, עד שהוא מוותר מרצונו על מנגנון זה, הגם שמנגנון זה אפשרי, וקל מאד להשגה ולהבנייה שיפוטית; ריבלין אולי השיג הישג רגעי וקיבל את "חופש הביטוי" המקודש בו חפץ, אך הוא גדע באחת את סמכותו של בית המשפט להתקין הסדרים דיוניים על-פי צרכים ממשיים, ניטרל אותו קמעה, ןוהעביר את הכוח, ואת הכדור - לכנסת.

ותרא הכנסת כי בית המשפט העליון אינו עושה דבר בעניין, ויצע חבר הכנסת זבולון אורלב הצעת חוק ברוח הכדור אשר הטיל לעברו בית המשפט העליון:

אורלב: לאפשר חשיפת זהותם של משמיצים
ח"כ זבולון אורלב [דרור כץ]

על הרקע הזה מציע בעצם ימים אלו ח"כ זבולון אורלב את הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מעוול), התש"ע–2010 אשר נועדה ליתן מענה ללקונה אשר הותיר בית המשפט העליון: לפי הצעת החוק, אדם שסבור כי הוצאה כנגדו דיבה ברשת האינטרנט, יגיש המרצת פתיחה כנגד ספקית האינטרנט לחשיפת פרטי הגולש, כאשר המרצה זו מלווה בתצהיר כי בכוונתו להגיש תביעת לשון הרע כנגד המשמיץ. לאחר שבית המשפט יקבל את הפרטים ויעין בבקשה, הוא יקבע אם יש מקום למסור למושמץ את פרטיו של המשמיץ, ואם ימנע מלעשות כן, זה יהא "מטעמים מיוחדים שירשמו", וזאת בכדי למנוע שימוש לרע במנגנון כגון השתקת דיעות לגיטימיות או ניסיון של אדם או גוף להטיל אימה במי שאינו חושב עליו טובות, או כדברי ההסבר של הצעת החוק:

  • "...ואולם החוק, כאמור, מכיר בסכנה האפשרית של ניצול המנגנון החדש לצרכים לא ראויים ועל כן מותיר הוא בידי בית המשפט שיקול דעת מסוים. החוק קובע כי בית המשפט רשאי מטעמים מיוחדים שירשמו לדחות את בקשתו של הנפגע. דוגמה לטעמים שכאלה היא מקרים בהם נראה כי על-אף שהתגבשה עילה לדרוש את חשיפת פרטיו של מפיץ המידע, מעוניין הנפגע בחשיפת פרטים אלה לצרכים לא ראויים של נקמנות, השתקת מתנגדים וכדומה. במקרים אלה ידחה בית המשפט את בקשתו של הנפגע. כן רשאי בית המשפט לקבוע כי בקשתו של הנפגע לחשיפת פרטי המפיץ לא תענה בשל כך שהדברים מהווים זוטי דברים, או שהנ"ל לא יצאו מגדר הבעת דעה שלילית וכדומה."

הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מעוול), התש"ע–2010
תאריך:  25/06/2010   |   עודכן:  26/06/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הצעת חוק: לחשוף פרטי גולש מעוול
תגובות  [ 22 ] מוצגות   [ 22 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יענקל
25/06/10 21:03
2
oooooooo
25/06/10 21:05
3
השרקן
25/06/10 21:32
 
zoomarch
26/06/10 14:03
 
השרקן
26/06/10 14:11
 
zoomarch
26/06/10 18:34
4
בן דוגית
26/06/10 12:42
 
zoomarch
26/06/10 22:51
 
גאון הדור
25/07/10 17:14
5
דני.י
26/06/10 13:42
6
נחום שחף
26/06/10 13:49
 
zoomarch
26/06/10 14:10
7
זה הסיפור
26/06/10 14:16
8
אליהו חיים
26/06/10 14:23
9
עין צופיה
26/06/10 15:46
10
ירון זכאי
26/06/10 21:13
11
C-cyclist
27/06/10 17:40
12
די לבולשיוויזם !
27/06/10 20:12
13
ולטרן
31/10/10 09:19
14
שלומציון
5/12/10 17:17
15
הצעה מטופשת
3/01/11 02:18
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות

כל מה שספרד צריכה כדי להיות בשמינית הגמר הוא ניצחון אחד. הבעיה: נבחרת צ'ילה של מונדיאל 2010 לא נראית כאחת שתעשה חיים קלים לאלופת אירופה וכששוויץ נמצאת גם היא בתמונת העלייה, יכול להיות שחניכיו של דל בוסקה יארזו מוקדם ויראו את המשך הטורניר בבית, כמו מרצ'לו ליפי וריימונד דומנק.


סשה סטוינוביץ', קשר סרבי בן 27, חתם בהפועל חיפה לעונה הקרובה ויצטרף לפתיחת האימונים. השחקן שיחק בעונה החולפת במדי אריס לימסול מהליגה הקפריסאית וכבש 10 שערים.

סטוינוביץ', שהצטרף באמצעות הסוכן דדה חדד ועורכת דינו ויקי ואקנין, החל את דרכו ברדניצ'קי ניש הקטנה מסרביה, בטרם אותר על ידי מחלקת הסקאוטינג של פ.ס.וו איינדהובן מהולנד. הוא לא הצליח להתברג בקבוצה ההולנדית הבכירה ושיחק כמושאל 35 משחקים בפ.צ. איינדהובן (6 שערים). ב-2007/8 שיחק ברוזנדאל ומשם עבר לקפריסין.


25/06/2010  |  תומר לוי  |   חדשות
הטריילר החדש לאדפטציית הקומיקס "רד" עלה לרשת.
25/06/2010  |  בן חכים  |   חדשות
הכוכבות האורחות של הערב היו שתי הדיוות מירי מסיקה וקרן פלס. הראשונה מאיימת ללדת בכל שנייה, השנייה פשוט מאיימת. מירי ההריונית לבושה בשמלה שניתן למתג תחת הלוק: "אני בדרך למקלחות המשותפות במחנה העבודה/בקיבוץ/בסיני”. לעומתה בחרה פלס במראה קלאסי יותר שכולו מחווה לנבחרת השחייה של הכוח וינה.
25/06/2010  |  בן פרץ  |   חדשות
משרד האוצר דורש לקצר את שירות החובה בצה"ל לגברים בחצי שנה, וכן להעלות את גיל הפרישה לאנשי קבע שאינם לוחמים ל-52-57 - כך עולה מסיכום דרישות האוצר ממערכת הביטחון, כפי שהן נכללות בהצעת חוק ההסדרים. האוצר אף דורש לראשונה לקבל פיקוח מלא על מערכת תשלומי השכר והגמלאות בצבא - שעד כה נשארה חסומה בפני הפיקוח של החשב הכללי והממונה על השכר באוצר. לפי ההצעות בטיוטת חוק ההסדרים, הדרישה להעלאת גיל הפרישה לאנשי קבע חלה רק על אנשי קבע שאינם לוחמים. קצינים ונגדים ששירתו יותר מעשר שנים ביחידות קרביות (גם בתפקידים שאינם של לוחמים) יהיו פטורים מהשינוי וימשיכו לפרוש בגיל 45. לעומת זאת, מי שלא שירתו לפחות עשר שנים ביחידות קרביות ייחשבו אנשי עורף, וגיל הפרישה שלהם יועלה ל-52 לקצין ו-57 לנגד - לעומת גיל פרישה ממוצע של 46 כיום.
25/06/2010  |  מירב ארלוזורוב  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il