נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון בדימוס
דליה דורנר, מותחת ביקורת חריפה על פסיקת בג"צ שביטלה את הבטחת ההכנסה לאברכים.
מדובר בפסיקה שניתנה בחודש יוני בעתירה שהגיש חבר מועצת העיר ירושלים, ארנן יקותיאלי ז"ל, שבמסגרתה טען כי קיימת אפליה בכך שאברכים הלומדים תורה זוכים בקצבת הבטחת הכנסה ואילו מתלמידים אחרים במוסדות חינוך בישראל נשללת קצבה זו.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת
דורית ביניש, קבעה בפסק הדין כי אין מקום להבחין בין אברכים ובין סטודנטים הלומדים במוסדות שונים. לפסק הדין הצטרפה השופטת איילה פרוקצ'יה כשרק השופט
אדמונד לוי קבע בדעת מיעוט כי "לימוד התורה הוא ציווי שהכנסת והממשלה סברו שיש מקום לממן אותו בדרך של הטלת האחריות לפרנסתם של לומדי תורה על הציבור".
לדברי דורנר, גם העובדה שקיימת סתירה בין חוק התקציב שבמסגרתו נכללה הבטחת ההכנסה לאברכים לחוק הבטחת ההכנסה - האוסר באופן מפורש הבטחת הכנסת מינימום לסטודנטים ולתלמידי ישיבות - לא יכולה להיות נימוק מכריע לביטול הבטחת ההכנסה הכלולה בחוק התקציב.
"על-פי כללי הפרשנות המקובלים, במקרה של סתירה בין שתי הוראות חוק - גובר החוק הספציפי והמאוחר, ובענייננו זהו חוק התקציב השנתי", כתבה במאמר המתפרסם בגיליון מספר 8 של כתב העת "עורך הדין", אשר ייצא לאור בסוף השבוע.
דורנר ציינה עוד כי בית המשפט לא הבהיר מדוע נזקק להשתמש בפסקת ההגבלה שבחוק יסוד
כבוד האדם וחירותו בזמן שבחוק יסודות התקציב, שהיה הבסיס לביטול קצבת הבטחת ההכנסה, כלל לא קיימת פסקת הגבלה.
"השאלה אם ההוראה בחוק התקציב השנתי פוגעת בזכות הקבועה בחוק יסוד אינה פשוטה, ובית המשפט העליון לא ביסס את פסק הדין על היבט זה", קבעה.
עוד ציינה כי בפסק הדין של בית המשפט העליון כלל לא ניתן מענה לדעתו של השופט אדמונד לוי שהיה בדעת מיעוט ואשר ציין כי תלמידי הישיבות כלל אינם מצויים באותה קבוצת שיוויון כמו הסטודנטים משום שהם מקדישים את כל חייהם ללימוד תורה בעוד הסטודנטים לומדים לתקופה מוגבלת בלבד לצורך השגת תואר או רכישת מקצוע.
"אמנם ייתכנו דעות שונות במישור הציבורי האם הבחנה זו מצדיקה תמיכה דווקא באברכים, אך ספק אם עניין זה מבסס עילה משפטית", כתבה.
