מומחים בתחום הנפש: האם מישהו נשאר נורמלי?

וויקס ועמיתתו, פליסיטי קאלרדף, גם היא מהמוסד לפסיכיאטריה בקינג קולג', וניק קרדוק מהמחלקה לרפואה פסיכולוגית ונוירולוגית באוניברסיטת קראדיף, אמרו כי רבים בקהילה הפסיכיאטרית מודאגים מכך שככל שהקווים המנחים יורחבו, כך גבוהה יותר הסבירות למציאות בה אף אחד לא יסווג כנורמלי יותר. "מבחינה טכנית, לאור הסיווג של כל-כך הרבה הפרעות חדשות, לכולנו יהיו הפרעות", כתבו במסגרת הצהרה משותפת. "מצב כזה עלול להוביל לרעיון שרבים יותר מאיתנו 'זקוקים' לתרופות כדי לטפל במצבים שלנו... ולתרופות רבות כאלו יהיו תופעות לוואי לא נעימות או מסוכנות".

לדברי המדענים, אבחון של "תסמונת סיכון לפסיכוזות" מדאיג במיוחד מאחר שהוא עלול להדביק תווית שגויה על אנשים צעירים שבסך-הכל נמצאים בסיכון קטן לפתח מחלה. "זה כמו לומר לעשרה אנשים הסובלים מהצטננות שהם סובלים מ'תסמונת סיכון לדלקת ריאות' כשרק אחד מהם כפי הנראה יסבול מהמצב", אמר וויקס.

איגוד הפסיכיאטריה האמריקני טרם מסר את תגובתו.

המדענים נתנו דוגמאות מסקירות קודמות של ה-DSM, שנקראו DSM 4 וכללו אבחונים וקטגוריות מקיפות לקטגוריות של הפרעות קשב וריכוז (ADHD), אוטיזם והפרעות דו-קוטביות בקרב ילדים. "זה", לדבריהם, "מה שתרם לשלוש מגיפות מדומות" של מצבים אלו, במיוחד בארצות הברית. "במהלך העשור האחרון, כמה רופאים דיווחו על הורים מודאגים שנתנו תרופות כמו ריטלין לילדים שכלל לא היו זקוקים להן?", שאלו המדענים בהצהרה.

מיליוני בני-אדם בכל העולם, רבים מהם ילדים, משתמשים בתרופות ל-ADHD כולל בריטלין, אדרול וויאונס. בארצות הברית בלבד, מכירות של התרופות הללו ב-2008 הגיעו ל-4.8 מיליארד דולר.

וויקס ועמיתיו פרסמו מאמר בכתב-העת Journal of Mental Health, בו הביעו את חששם לגבי הסקירה הקרובה של ה-DSM והדגישו עשרה מאמרים ויותר שפורסמו באותו כתב-עת על-ידי מדענים נוספים המודאגים מהנושא. DSM 5 אמור להתפרסם במאי 2013.