בעקבות המכתב ששלחה בשעתו
יהודית קרפ, המשנה ליועץ המשפטי לשעבר, בו התריעה על תופעת אי-ציות של המדינה לפסקי-דין של בית המשפט העליון ובתי משפט לעניינים מינהליים, ואף הביאה דוגמאות לכך מן השנים 2009-2006, פרסם (יום ב', 2.8.10) היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, הנחיה חדשה בנושא זה.
על-פי ההנחיה החדשה, בכל פסק-דין שניתן נגד המדינה, לרבות רשות שנתכוננה על-פי דין ואשר הייתה מיוצגת בהליך בידי בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, יתקבל דיווח של פסק-הדין על-ידי הפרקליט שייצג באותו הליך ליועץ המשפטי של המשרד הממשלתי או של הרשות שהייתה צד להליך, ולכל יועץ משפטי אחר הנוגע לעניין, ויעביר אליהם עותק ממנו.
הדיווח ייעשה במועד הקרוב ביותר האפשרי למתן פסק-הדין, תוך עדיפות כי הדבר ייעשה עוד ביום פרסומו.
בהמשך, היועץ המשפטי של המשרד הממשלתי או של הרשות המינהלית, יעביר את פסק הדין, בצירוף הנחיות לביצועו, למנהל הכללי של המשרד הממשלתי הנוגע בדבר, או לראש הרשות המנהלית, ולגורמים נוספים במשרד, על-פי שיקול דעתו. המנהל הכללי של המשרד רשאי לקבוע כי פסקי-דין או החלטות שיפוטיות בעניינים שאין להם משמעות עקרונית או השפעה על עבודת המשרד יועברו לגורם המקצועי במשרד המופקד על יישומם.
לאחר מכן, יבקש היועץ המשפטי לקבל דיווח מן הגורם עליו הוטל לבצע את פסק-הדין, כיצד הנחיותיו בוצעו. במידה שלא ניתן מועד ספציפי לביצוע, על פסק-הדין להיות מבוצע תוך פרק זמן סביר.
בנסיבות מסוימות בהן יימצא קושי בביצוע של פסק-הדין במועד שנקבע, יוכל היועץ המשפטי המשרדי לבקש הארכת מועד באמצעות פנייה לפרקליט שטיפל בעניין. על פנייה שכזו להתבצע למעלה מ-30 יום לפני תום המועד לביצוע של פסק-הדין.
בקשה לבית המשפט להארכת מועד תוגש רק לאחר שניתן לה אישור מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או פרקליט מחוז, אלא אם הם סברו כי במקרה הנדון נדרש אישור של היועץ המשפטי לממשלה.
