ביום ה', כ"ה באב תש"ע, 5 באוגוסט 2010, בשעה 16:30 ייערך ביד ושם, ירושלים, טקס אזכרה לציון 68 שנים לשילוחם של ד"ר יאנוש קורצ'אק, סגניתו - סטפניה וילצ'נסקה וילדי בית היתומים, למחנה ההשמדה טרבלינקה. הטקס יתקיים בכיכר יאנוש קורצ'אק ביד ושם וישתתפו בו עשרות חניכי תנועת "מחנות העולים" וניצול השואה יצחק בלפר שהיה חניך בבית היתומים של קורצ'אק.
במהלך היום יתקיים ביד ושם יום לימוד לבוגרי תנועת הנוער "מחנות העולים", שבמסגרתו ישמעו הבוגרים את עדותו של יצחק בלפר.
ד"ר הנריק גולדשמידט או בשמו הספרותי יאנוש קורצ'אק, יליד ורשה, היה רופא, סופר, עיתונאי ומחנך דגול. לפני המלחמה ניהל בתי יתומים, הדריך פנימיות וקייטנות, הרצה באוניברסיטאות וסמינרים והרבה לכתוב. חיבורים וספרים רבים נכתבו אודות משנתו החינוכית של קורצ'אק, לפיה הילדות אינה תקופת הכנה לחיים, אלא חלק מהותי של החיים עצמם ולכל ילד יש להעניק מלוא הזכויות והכבוד. קורצ'אק תבע להתחשב בכל ילד לפי ייחודו, כשרונותיו וצרכיו ולא בדרך של הכללתו בקטגוריה חד-ממדית.
בתקופת השואה המשיך קורצ'אק לטפל במסירות ביתומים שהיו תחת חסותו בגטו, תוך שהוא מקפיד לשמור הן על נוהל החיים בבית היתומים והן על חינוכם של הילדים.
ידוע, כי לקורצ'אק הוצעה האפשרות לעזוב את הגטו ולעבור לצד הפולני אך הוא סירב להציל עצמו בלי הילדים. בשלבים מוקדמים יותר הוא אף סירב לענוד סרט על בגדיו ועל כן נכלא לזמן מה בבית הסוהר.
סטפניה וילצ'נסקה ילידת 1886, פולין. סיימה את לימודיה באוניברסיטת ליאז' שבבלגיה. לאחר שחזרה לוורשה מונתה אחראית על בית יתומים יהודי. ב-1909 פגשה בד"ר יאנוש קורצ'אק ונוצר קשר ביניהם. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גויס קורצ'אק לצבא, וסטפניה נותרה אחראית על ניהול בית היתומים שהתרחב ומנה כ-150 ילדים. ב-1919, הועברו כל הילדים לבית יתומים חדש, סטפניה שימשה בו מנהלת כללית וקורצ'אק היה מנהל ראשי. ב-1935 היא ביקרה בארץ ישראל ושהתה בעין חרוד עד 1939. עם הכיבוש הנאצי, הצליחו אנשי עין חרוד לסדר לסטפניה אפשרות לעזוב את פולין, אך היא סירבה ועברה עם ד"ר קורצ'אק והילדים לגטו.
ב-5 באוגוסט 1942 גורשו ד"ר יאנוש קורצ'אק וסטפניה וילצ'נסקה עם צוות בית היתומים וכ-200 הילדים למחנה טרבלינקה שם הושמדו כולם.
