עשרות טירונים חזרו (16.9.07) למגורי האוהלים בבסיס זיקים המהווה יעד קבוע לתקיפות רקטות קסאם בשנים האחרונות. לאחר פגיעת הקסאם במחנה זיקים הסמוך לאשקלון ב-11 בספטמבר 2007 , שגרמה לפציעתם של 67 חיילים, נדרש צה"ל להסביר מדוע לא היה מיגון סביר לחיילים השוהים במחנה חרף איום רקטות הקסאם. בהודעה שפרסם דובר צה"ל בעקבות האירוע נאמר כדלהלן:
"במסגרת בחינה מחודשת של מיגון החיילים בבסיס, נעשתה עבודה מעמיקה בזרוע היבשה ונבנתה תוכנית תלת-שלבית: בשלב ראשון הותקנה מערכת ההתראה "צבע אדום". כמו כן קיבלו החיילים מיגון אישי: שכפ"ץ ייעודי נגד רסיסים וקסדת מיגון. השלב השלישי, מיגון אזור הלינה הפלוגתי, תוקצב ואושר - וערב האירוע היה בתהליך השלמה וסיום, וכבר הוכנה התשתית להצבת מרכיבי המיגון".
הפגיעה הראשונה של רקטת קסאם במחנה זיקים ב-21 בדצמבר 2005 גררה לחץ ציבורי על צה"ל למגן את מגורי החיילים הלנים באוהלים. צה"ל התקין אזורי ביטחון בהם יכולים החיילים למצוא מחסה בעת שיגור רקטות קסאם, ואולם החיילים הוסיפו ללון באוהלים חסרי המיגון. במלחמת לבנון בקיץ 2006 נהרגו 12 חיילי מילואים בכפר גלעדי מפגיעת קטיושה לאחר שהוצבו במקום ללא מיגון בסיסי מבלי שנלקחה בחשבון משמעות איום הקטיושות של חיזבאללה.
בדיקת הודעות נטילת האחריות של ארגון הג'יהאד האיסלאמי, האחראי (עם ועדות ההתנגדות העממית) לשיגור הקסאם ב-11 בספטמבר 2007, מלמדת שאיום הקסאמים על מחנה זיקים מאז דצמבר 2005 לא חדל ואדרבא הלך והתעצם. הג'יהאד האיסלאמי הודיע על שיפור הטווח, הדיוק ועוצמת הפיצוץ של רקטות הקסאם (הג'יהאד מכנה רקטות אלה בשם "אל-קודס") ודיווח על 13 שיגורים של רקטות לעבר מחנה זיקים במהלך 2006 (2 בפברואר, 10, 11, 16 ו- 21 באפריל, 18 במאי, 12 ו- 24 ביולי, 20 באוגוסט, 1 ו- 30 בספטמבר, 21 ו- 22 בנובמבר 2006).
בשנת 2007 עד הפגיעה במחנה זיקים נטל הג'יהאד האיסלאמי אחריות ל-29 שיגורי רקטות לעבר אזור אשקלון, ובכלל זה מחנה זיקים, בתאריכים הבאים: 17, 21 ו- 22 בינואר, 6, 7, 21, 27 ו- 28 בפברואר, 1, 2, 6, 18 ו- 28 במרץ, 2, 21, 22 ו- 23 באפריל, 9 במאי, 11 ו- 20 ביוני, 17, 23, 27 ו- 29 ביולי, 16, 21 ו- 24 באוגוסט, 3 ו- 5 בספטמבר. על נתונים אלה יש להוסיף את שיגורי רקטות הקסאם לעבר מחנה זיקים שבוצעו בשנים 2006 ו- 2007 ע"י ועדות ההתנגדות העממית.
הנה כי כן, ע"פ הנתונים שצוינו לעיל, מחנה זיקים היה ליעד אסטרטגי בעל חשיבות עליונה עבור הג'יהאד האיסלאמי שהמשיך לטווח אותו בעקביות. המענה של צה"ל, כפי שמצוין בהודעת דובר צה"ל, מלמד כי הפיקוד הבכיר לא ראה דחיפות בהעברת החיילים מהאוהלים למבני מגורים למרות החרפת האיום והשיפור ההדרגתי ברקטות הקסאם. הנחת העבודה נסמכה כפי הנראה על סטטיסטיקת הפגיעה של הקסאם עד כה וההימור, כי היא תמשיך להתקיים גם עם העלייה במספר שיגורי הקסאם והשיפורים שהוכנסו בו.
זה ביטוי נוסף לכישלון תפיסת הביטחון הישראלית לאחר ההינתקות החד-צדדית מרצועת עזה ומצפון השומרון. התפיסה לפיה "הבלגה היא עוצמה", וכי ניתן להבליג על פיגועי הטרור כל עוד פגיעתם קטנה, היא היסוד להתערערות כושר ההרתעה של צה"ל מול הפלשתינים וגם בחזיתות אחרות, בהן האויב למד להכיר את מגבלות כוחו של צה"ל. קיים פתרון צבאי לטרור והוא מצוי ראשית במידת הנחישות של מדינה לממש את זכות ההגנה העצמית וחובתה להגן על אזרחיה. ההשלמה עם תפיסה לפיה אין פתרון צבאי לטרור מבטאת חוסר אמונה ביכולת המדינה לשרוד בטווח הארוך.
