כיצד יוגדרו ויחולקו עזבונו ונכסי הקריירה של בעל מקצוע כגון עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס, וכיו"ב בעלי מקצוע המייצגים אחרים? עיסוקו של המייצג, נבדל מעיסוקים רבים אחרים, בין היתר בכך, שתשלום התמורה בגין הייצוג אינו מתבצע בהכרח במועד כריתת ההסכם, אלא בשלבים שונים של ביצועו ולעתים שנים לאחר כריתת ההסכם.
עבודתו של המייצג מאופיינת בביסוס יחסי אמון אישיים ייחודיים וארוכי טווח עם הלקוח, שההכנסות בגינה אינן ידועות תמיד מראש.
חלקו העסקי של עזבון המייצג מורכב מרכיבים כגון: מוניטין, קהל לקוחות, הסכמי שכרי טרחה, הכנסות עבר ועתיד, התחייבויות, נכסים שצבר העסק, וכיוצ"ב, אלו הם פרמטרים שקשה לכמת בכסף. הקושי בהערכת שווי העיזבון עולה כאשר אותו מוריש היה חלק משותפות עסקית, דבר הדורש לדעת להבחין מה הוא חלקו של המוריש בעסק השותפות, ומה ההיקף העסקי האמיתי של העסק.
בהערכת שווי חלקו של המוריש בעסק, יש צורך, למשל, לכמת את העבודה שתאלץ השותפות להמשיך להשקיע בתיקים ששכר הטרחה בגינם התקבל בחייו של המייצג/המוריש ו/או בתיקים שעליהם עבד המייצג/המוריש בחייו ואשר שכר הטרחה בגינם צפוי להתקבל בחלוף תקופה ארוכה ממועד פטירתו.
כן עולה השאלה לגבי המועד הקובע שלפיו יש להעריך את שווי חלקו של המייצג בשותפות, קרי, האם החישוב יעשה לפי שווי השותפות לפני מות השותף, או שמא תעשה לאחר מותו. כאמור, יכול להיווצר מצב ששווייה של השותפות ירד לאחר מות אחד מהשותפים, לאור תרומתו האישית והמוניטין האישי המיוחס לו אשר אינם ניתנים להעברה.
ולאחר שהצלחנו לכמת ולהגדיר את היקפו ושוויו של העיזבון, נשאלת השאלה מאיזו "קופה" הוא ישולם, כאשר אין בקופת השותפות כספים נזילים לשלם את שווי העזבון? הבעיה מתחדדת לאור העובדה שבמרבית המקרים לא יכול יורש להיכנס לשותפות בנעליו של המייצג אם מחמת שאין לו את הידע, המקצועיות והמומחיות הנדרשת ואם מחמת תנאים אובייקטיביים הקשורים לשותפות עצמה.
בעל מקצוע מייצג המבקש לדאוג ולהבטיח כי בתהליך המורכב של הגדרת השווי העסקי והיקפו לא ייפגעו יורשיו, צריך לבצע מהלכים להבטחת זכויות היורשים עוד בחייו, ולהלן שני צעדים עיקריים המומלצים לביצוע עוד בחיי המייצג:
1) עריכת הסכם שותפים מיד עם הקמת השותפות: מומלץ לשותפים להגדיר ביניהם מראש, כיצד ייקבע, ויכומת חלקו של כל שותף בעסק, וכיצד יתורגם וישולם לעיזבון בשעת הפטירה של אחד מהשותפים. כן מומלץ לגבות הסכם כזה בעריכת פוליסת ביטוח חיים, שסכומה אמור לשקף את שווי חלקו של כל אחד מהשותפים בשותפות, כך שבמקרה בו נפטר אחד מהם ישולם חלקו, מתוך כספי פוליסת הביטוח, לבני משפחתו, והשותפות תמשיך להתקיים מבלי שייווצר מצב בו יאלצו השותפים הנותרים בחיים לשלם את חלקו בשותפות מכיסם או מרווחיהם העתידיים. חשוב לציין כי על-פי סע' 42 לפקודת השותפויות, במקרה שאחד מן השותפים נפטר או הוכרז כפושט רגל תפורק השותפות אלא אם נקבע אחרת בהסכם שבין השותפים, דבר המעלה את חשיבות עריכת ההסכם בין השותפים.
2) עריכת צוואה ומתן הוראות מפורטות במסגרתה: חשוב כי תיערך צוואה שתהיה מפורטת מספיק מבחינת פירוט נכסי העסק ואופן חישוב שוויו, ככל שניתן, בכדי להקל על היורשים לדעת את הקף העיזבון. כן מומלץ למנות במסגרת הצוואה אדם הנאמן על המוריש, בתפקיד של מנהל עיזבון, ואשר הוא זה אשר יפקח וישגיח כי חלקם של היורשים בעסק השותפות לא ייפגע לאחר מות המוריש, עקב פעולות של השותפים הנותרים. יש לפרט בצוואה הוראות מפורטות ככל שניתן, בדבר אופן שמירת זכויות היורשים והיקף העיזבון, לרבות מצבת נכסיו של המוריש, כימות "נכסיו" מהשותפות והנחיות באשר להליכים שינקוט למימוש העיזבון. כמובן שפעולותיו של מנהל העיזבון נתונות לפיקוח ולביקורת של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, והוא מחויב לתת דוחות מפורטים לעניין פעולותיו והיקף העיזבון שבטיפולו.
