מה נותנת לנו זכות העמידה הכמעט בלתי מוגבלת שהנהיג בג"צ בשנים האחרונות? היא נותנת פתחון פה לכל אזרחית ואזרח במדינה, לטעון בפני בית המשפט על עוול שנגרם להם ע"י המלכות, אם כפרט ואם כחלק מציבור.
ומה חסרונה? חסרונה הוא בכך שהמינהל הרע שלנו מיסודו, מידרדר עוד ועוד, לא מקשיב לציבור כי בסוף הדרך בית המשפט מקשיב, הוא גם דוחה את הטיפול הבעיות האמת שלנו בחודשים ושנים, הוא מערב את בית המשפט בויכוח הפוליטי הפנימי ו"מזהם" את בית המשפט באותם נגעים בהם נגוע המינהל, ולאחר שנים של עצלות (בלשון המעטה) מנהלית מחד, ואקיטביזם שיפוטי מאידך - איבדה לצערה הרשות השופטת את מנהיגה הכריזמטי, (אשר יצא לגמלאות), הפכה מיד לשק החבטות של החברה הישראלית, ומנגד נראה לכל כאילו היא מנצלת את זכות העמידה, על-מנת להשליט את האג'נדה שלה על החברה בישראל.
כי הרי על כל נושא בעל חשיבות עותרים כאן, משני צידי המתרס, ואז אם בית המשפט הוא "שטאנץ אחד" והאג'נדה שלו אג'נדה אחת, והמנהיג האגדי בגמלאות, הופך בעצם בית המשפט לספינה טועה ותועה בים הסוער תוך שהוא ממליך עצמו כמחוקק השופט והמבצע עוד הוא מיטלטל בין גל לגל, והמיים מציפים את חדרי המכונות שלו.
הדבר מחייב שינוי יסודי, אך לא בדרכו הקצרה והמהירה של שר המשפטים, בדמוקרטיה אין פרג', הפרג' היחידי בדמוקרטיה הוא הפיכה צבאית. שר המשפטים מנסה לנתק לנו את האוויר בגלל הזיהום, אך בלי אויר נמות מהר יותר, מה זה מהר יותר, נמות מייד, ובייסורים.
אז מה עושים.
קודם מוציאים את האצבע מה...
ואז, מקימים מנהלת רבת סמכויות, למשך 3 שנים ששמים בראשה איזה בן זונה רציני, איש ישר עם קבלות וללא פניות, אך עם כושר ביצוע ענקי. מחליפים מיידית בבן דמותו של אותו איש את נציב שרות המדינה, מחליפים מיידית בבן דמותו של אותו איש את ראש רשות החברות הממשלתיות, מחוקקים חוקים דרקוניים הכוללים ענישה קשה מאד על עבירות שוחד (אפילו אינו כספי), בונים בתי משפט מיוחדים, אולי בתי משפט למשמעת על-פי תקשי"ר עם סמכויות רחבות של ענישה כבדה ביותר בסקטור הציבורי.
מנקים את כל הסקטור הציבורי עובר ליום החלת התוכנית מאחריות פלילית על עבירות עבר (למעט עבירות מוסר ועבירות שבין אדם לחבירו בכלל), בכפוף לדיווח על העבירות על-ידי מבצעיהן (לא יתקבלו הלשנות - רק הודאות), מקיימים דיון משפטי על-פי כל כללי הצדק, על אפשרות הרחקה של כל מי שלא ילך הביתה לבד, בונים תוכניות להשבת הכספים לאוצר המדינה במסגרת הסכמה עם המדווחים, ירידה לנכסים מאד אגרסיבית ומרחיקת לכת, במקרה של חוסר הסכמה.
מי שייתפס על עבירות לאחר מכן ותוכח אשמתו, יוענש בעונשים כבדים ביותר, אם יתברר שהיו לו גם עבירות עבר שלא דיווח עליהן יוכפל העונש אוטומטית בפקטור של 4 או 5 גם בקנס וגם במאסר.
מנהלי הסקטור הציבורי החדשים, יהיו כאלה שלא נולדו בו, שלא עבדו בו מעולם, ולא נדבקו מהרוע הענק שבו, וכאלה שעשו הרבה כסף בעברם, בסקטור הפרטי, כך שאף אחד לא יוכל לשחד אותם.
ואז, במקביל חובה לצמצם במידה רבה, ולו באופן זמני, את זכות העמידה לעותרים ציבוריים וזאת מאחר שזכות זו תפריע מאד לאותו צוות לנהל את המלחמה החשובה ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל, מלחמת הקיום הקשה והאכזרית ביותר, נגד מחרביה ומהרסיה מבפנים.
שנה טובה וחתימה טובה.
