|   15:07:40
דלג
  אהרון רול  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

שמאל וימין, סיכום ביניים

איננו מתקיימים בעולם שכולו שחור אן לבן אלא נהפוך הוא, עולמנו מורכב מכל גווני האפור האפשריים ואף לעיתים צבעי הטכניקולור מעורבים בם
30/09/2007  |   אהרון רול   |   מאמרים   |   תגובות

לפני כשלשה שבועות התפרסם מאמרי "שמאל הוא ימין, ימין הוא שמאל" העוסק בהתקרבות הפרגמטית בין מחנות השמאל והימין בישראל. למי שהסיק אז מהעובדות כהוויתן אשר הובאו במאמר, כי המחבר רואה קירבה זו בעין יפה, הרי צפויה לו אכזבת מה. הסיפה במאמר הקודם כבר רמז לבאות במאמר זה. טיבעי הוא כי אנו דנים פה בגושים הגדולים מימין ומשמאל, אלו המכונים ימין ושמאל שפויים ומתונים ואיננו נידרשים כאן לקצוות הקיקיוניות, האנרכיסטיות משני הצדדים. אלו גם אלו אינם ראויים לאיזכור בנשימה אחת עם חלקו היהודי ציוני של עמנו.

אך פטור בלא כלום אי אפשר, לאמיתו של דבר איננו מתקיימים בעולם שכולו שחור אן לבן אלא נהפוך הוא, עולמנו מורכב מכל גווני האפור האפשריים ואף לעיתים ציבעי הטכניקולור מעורבים בהם.

לא נשוב כמובן על הנאמר במאמר הרישא, וננסה להמשיך ולאמוד את החיובי והשלילי בתופעה זו הכה מיוחדת לישראל.

היתרונות הגלומים באחידות רעיונית העכשווית בקשת הפוליטית

ללא כל ספק היתרון המרכזי האמור להיות גלום בהתקרבות מחנות השמאל והימין בישראל הינו הסיכוי לאחדות העם. באין פלגנות והתלהטות היצרים בין מחנות אידאולוגים ניצים, נעלמות המחלוקות, שקט ושלווה נופלים על הארץ וכל עם ישראל אמורים להיות חברים. דא עקא, אנו יוצאים בהנחה כי הפרגמטיזם האידאולוגי הוא המקרב רחוקים ולא היא, תהליכים אחרים, שליליים ברובם גרמו להתקרבות המחנות ועל כך בהמשך. יתירה מזו, במדה רבה ההתקרבות בין המחנות אינה מאהבת מרדכי (קרי המחנה הנגדי) אלא משנאת המן (המציאות הקרה והקשה) וכך, קטנים הסיכוים כי ניראה בקרוב את הרך הנולד מחתונה מעין זו.
ייתרון נוסף בהתקרבות-המחנות הפרגמטית כרוכה במצב ביטחוני לאומי נזיל בו נידרשת אחדות פוליטית מירבית בין המפלגות המרכזיות על-מנת לגבות את הממשלה בבקשה להעביר בזמני מצוקה לאומית החלטות קשות, הרות גורל לעתיד האומה. ייתרון זה אינו ניתן לסתירה והינו עומד בפני עצמו בבדידות ייחודית.

מדוע המצב הנוכחי כה בעייתי? כשלי ההתקרבות בין המחנות הרעיוניים


למרות כי יכולים אנו לאתר מספר יתרונות לאחידות הרעיונית הבין מפלגתית כפי שצוינו לעיל, הכשלים אשר הביאו למצב זה והנובעים ממנו שקולים מונים רבים על פניהם. הבקיעים ואף שברים חברתיים הניגרמים עקב אחידות אידאולוגית מונוליטית או גרוע מכך, העדרה של אידאולוגיה יהודית, ציונית ודמוקרטית משכבות ציבור מסויימות המוכרות בקיצוניותם הרעיונית המבולבלת מסוכנים לקיומה של האומה יותר מאגדי טילים סורי המכוון לעבר ערי ישראל.

אמנם חושים פרגמטיים חדים הביאו להתקרבות השמאל והימין אך מקורם הוא המטריד יותר. ניתן לסכם זאת בהכרת הציבור כי הגולם הדמוקרטי קם על יוצרו. ההכרה חילחלה בציבור לאיטה אך בהתמדה כי הדמוקרטיה הישראלית אשר רבים נשאו את שמה בגאווה על שיפתותיהם אינה כצעקתה. לא לרך הנולד הזה פיללו. רבים היפנימו כי מה שהיה הוא שיהיה. ממשלות באות, ממשלות הולכות והדבר הבטוח ואין בילתו שנותר הוא כי שחיתות, נהנתנות, עשיה לבית, נפוטיזם, כלנטריזם וזילזול הניבחרים בציבור בוחריהם הוא שתמיד היה והוא שתמיד יהיה. האזרח "הקטן" הובל להאמין כי הוא אכן קטן וזניח. הוא אינו יכול לשנות דבר, קולו חשוב כקליפת השום, כמוהו כאבק אדם באשפתות.

גישת ממשלות ישראל ליריביהן כמו גם לאזרחיהן הביאו יאוש ורפיון ציבורי ולאומי. האזרח השתכנע ואכן על פניו צדק בכך, כי המירב שיוכל לעשות בהעדר מנהיגות אמינה, ישרה, אחראית והדורשת את טובת הכלל, הוא להסתגר בדלית אמותיו, לעשות לביתו, עבור עצמו. ממילא דעותיו והשגותיו לא יישמעו או יילקחו בחשבון ומשכך מדוע כי ישחת מאמציו לריק. האזרח החל להאמין כי אם בארזים נפלה שלהבת, קרי מנהיגיו, מדוע יישאו אזובי הקיר, קרי כלל האזרחים, בעיקר הנטל הלאומי?

אג'נדת השרידות היא חוסר אג'נדה וחזון

ממשלות ישראל החלו לקדש אג'נדה אחת ויחידה, שרידותן, שרידותן בכל מחיר, גם במחיר פילוג בעם, גם במחיר מעבר אפשרי את סיפה של מלחמת אזרחים, גם במחיר של מכירת נכסי האומה האסטרטגיים במכירות חיסול ביזאריות בבזאר המזרת תיכוני. ממשלות ישראל האחרונות לא ראו מרחק רב ממרחק אפן, העתיד אינו מעינינן והכל בשם השרידות העכשווית הקדושה, לדעתן. ומשכך מדוע כי נלין על אזרחינו בהיותם תלמידים טובים אף מצטיינים בלוקחם דוגמה ממנהיגיהם? זכורה אימרתו הטיפשית להחריד של שר בכיר ממפלגת קדימה (וגם ראש הממשלה לא טמן ידו מדיברי הבל אלו) בנוסך מקורב, כי אג'נדה אך מפריעה לתפקוד הממשלה. רצה לומר כי צלופחות רעיונית חלקלקה אשר אינה צמודה לאידאולוגיה וחזון תאפשר לממשלה כושר תמרון רב משום שלא יהיה קריטריון בדוק לפיו יוכל הציבור לשפטה. האוזנים עדיין מצלצלות למשמע דברי ההבל השיטחיים הללו היכולים לבוא אך מכיוון חברי מפלגת מרכז אשר מחוייבותה היחידה היא נהנתנות ומנעמי השלטון של חבריה. והציבור? לעזאזל הציבור, מי סופר אותו בכלל.

אם השרידות הינה הערך העליון, כמובן יחד עם מנעמי השלטון הנילווים עמם ללא הגבלה בהם רק השמים הם הגבול, באין מכהה ומוכיח ולא ערכים ואידאולוגיה אשר אמורים אך אינם מכתיבים את הסדר הלאומי ציבורי הרי צודקים האזרחים החשים בוז עמוק למנהיגיהם. יוצא מכך כי אידאולוגיה וערכים הינם אך מילה גסה בשיח הציבורי. יוצא מכך כי ערכי מולדת, יהדות, ציונות, עתיד העם היהודי ועוד ועוד אינם נושאים ברי שיח ציבורי. יוצא מכך כי איבדנו את הסיבה המרכזית לשיבתו של העם לציון וישיבתו בה בזכות. יוצא מכך כי אין רע בשיח אודות מדינה דו-לאומית בין הנהר לים. יוצא מכך כי אין רע בהחזרת שטחים ללא חשבון וצורך אסטרטגי משום שאיבדנו את הסבלנות, איננו מוכנים "לסבול" יותר את שסבלו אבותינו בהקימם את מדינת ישראל. יוצא מכך אם כן כי חיי הרגע, כאן ועכשיו הם המכתיבים את הסדר הלאומי ולא צרכי עם ישראל כעת ולדורות הבאים לאשורם. מש"ל, סוף משוואה.

באין חזון יפרע עם

ראש ממשלה תחת חקירה? אין בעיה, מכור את גוש קטיף בנזיד עדשים חמאסי והוסרה באחת אימת הדין. ראש ממשלה מכהן תחת אימת החקירות? אין בעיה, חרחר-שלום, נהל שיח ציבורי על שלום-מרמה עם "פרטנר" מפלסטיק אשר יוחלף באחת עם אחד מהמזוקנים האיסלאמיסטים משאך היסיג את ישראל ל"גבולות אושוויץ" אשר יאפשרו לקהיליית מזוקני החמאס הרצחניים לנצל ההצלחה בדרך להשמדת ישראל. עיקר שכחנו, זה המתקרא ראש ממשלה מכהן אכן ישמור על כיסאו למרות התוצאות האפוקליפטיות לעם ישראל ואף יזכה בכבוד ויקר השמורים לשורדים מקצועיים ע"י אלו המקדשים השגיות מעוותת ולו גם במחיר שבר בעם ואף אולי הכחדתו. ממשלתנו רואה באובדן החזון אג'נדה לגיטימית ומשכך כל תרגיל מסריח הופך כשר. הנה כי כן האופורטוניזם שמעולם לא נהנה מתדמית חיובית, הופך שלילי אף יותר.

מפלגת קדימה כסמן הדמוני לקילקולים

לא בכדי קמה מפלגת קדימה. היאוש הציבורי מכל בדל אידאולוגי וההכרה כי הזרמים האידאולוגים הקיימים אינם יכולים להביא מזור לחוליי ישראל הביאה להקמת מפלגה כלנטריסטית, המאגדת בתוכה את מירב התפוחים הרקובים והצואים בפוליטיקה הישראלית (למען ההגינות, נמצאים בינהם מתי מעט ישרי דרך). בוחרי קדימה לא ראו יותר פסול בהעלאתם לשלטון של מושחתים סידרתיים, רודפי עשייה לביתם כהירשזון, אולמרט, בר-און, הנגבי, איציק ועוד רבים ורעים ויסלחו לי כל אותם מושחתים ועקומי הדרך אשר שמם ניפקד מהרשימה לעיל. נבחרי קדימה (אך לא רק הם) מימשו את אשר בוחריהם (ושוב לא רק הם) עושים זה זמן רב בזעיר אנפין בהולכת שילטונות המס שולל, ב"משיכות" ו"לקיחות" קטנות כגדולות ממקומות העבודה, ב"סחיבות" (שלא לצורכי קיום) קטנות במרכולים ובסופרמרקטים, בהונאת לקוחות סידרתית בבתי העסק, בקירצופי גב דו צדדיים תמורת שלמונים מתאימים, בשמור לי ואשמור לך, ובקומבינות מושחתות נגד כל העולם וצפונה. ניבחרי קדימה המושחתים והמעוותים נפשית וציבורית הם תמונת הראי הנאמנה של בוחריהם ומתוכם הם באים. אם אידאולוגיה אינה נחשבת יותר, אין רע למשל (בלשון סגי-נהור) בנטישת עשרות ראשי עריות ומועצות את מפלגות אמם לעבר קדימה. גם השלמונים בעלי הגוון האתנני המובהק המסריחים למרחוק מפעולת השוחד המובהקת הזו לכאורה (פוי איזו מילה גסה וקלוקלת היא הלכאורה הזה), אינם מרתיעים את כנופיות השוחד והשחיתות הללו. המשחדים, אולמרט ( היוזם והמגבה), הירשזון (המממן) ובר-און (המחלק) קראו נכון את המפה האנושית חסרת האידאולוגיה והמצפון של ראשי הערים והעיירות אשר ללא היסוס מכרו אמונתם מקדמת דנא בעבור בצע כסף. נו, הרי בסוף עונת האידאולוגיה עסקינן, הלא כן? וכך, כל המרבה במחיר יבורך בבואו (ראוי היה לבדוק אם וכמה שילשלו הללו לכיסיהם מאותם גישמי הנדבות שלא הגיעו להם בדין).

גיבורי התרבות הקלוקלת החדשים

תופעת גיבורי התרבות החדשים בחברתנו המאופיינת ברדיפה אחר נהנתנות ושטחיות רעיונית, מבהירה בריש גלי את ההתרחקות מאידאולוגית אבות מכוננת. בקירוב, כל ילד/ה ונער/ה מייחל עתידו/עתידה על במת המופעים או כמטופפת על מסלול הדוגמנות או מוקפים מצלמות טלוויזיה מפנקות. משאת נפשם של רבים מדי מצעירי ישראל בהכוונתם המובהקת של הוריהם מאחוריהם היא להפוך לסלבריטיס, ידוענים בלעז ובכך להשתזף בזרקורי הפרסום והיקר במדורי הרכילות הקרתניים. כרגיל הנהייה חסרת הפרופורציות אחר כל שבא מ"אמריקה" אינו יודע גבולות ושבעה. בישראל כך ניראה, אין יודעים כי תרבות הידוענים בצפון אמריקה אומנם מפותחת אך שולית ביחס לגודל האוכלוסיה וכי האמריקני הממוצע אינו איכפתי כפי שניראה מעבר לאוקיאנוס בישראל מכל הסובב את הידוענים שם והינו עובד קשה ביותר, על גבול העבדות מרצון, למחייתו ולשמירת רמת חייו ומתרחק כבמאש מכל הנוגע לעניין הידוענים שם.

לאותם השוגים באשליה כי נפשם הרכה והתמימה של הילדים עוצבה בצורה זו ברחם אימם שיחשוב שנית. אנו המבוגרים, ההורים, אנו מסיתים ומסיטים את ילדינו משנות ילדות תמימות ומאושרות ודוחפים אותם לחיי אכזבה וכישלון נפשי, מולכי שולל עקב פרסום ועושר קל ומהיר אשר יבטא לאמיתו של דבר את מאויינו הכמוסים ו"הניגזלים" שטופי "ההזדמנות שהוחמצה" לכאורה מעימנו בשנות נעורינו. ברי הוא כי הנהייה למעמד הידוענים אינם אלא סוג של בריחה מהמציאות הישראלית אל עולם אחר אשר האשליה שבו רק מחריפה את ההתפקחות היום יומית הבילתי נימנעת אל מציאות אחרת נורמלית יותר (באם מציאות ביטחונית קשה יכולה להיקרא נורמלית). אותם ערכים אשר אמורים להיות יפים ומעצבי נוער כמו שירה, יהדות, פרוזה, סיפרות יפה, ציונות, מחזאות ותרבות הפכו ככלל בידי הורים אופורטוניסטים רודפי עושר ו"החיים היפים" למושגים סינטטיים ממוסחרים ומשכך הפכום לסיוטם של ילדיהם.

לא בכדי נדים אנו בראשינו בזלזול בנוגע ל"בועה התל אביבית" אשר מהווה גם היא בריחה מהמציאות וחוסר רצון מופגן להתמודד עמה. חברי "הבועה" מעדיפים לשגות באשליות ובהזיות "שלום" מדומה, כאן ועכשיו, גם אם הוא בא במחיר הספסרות בעתיד האומה והדורות הבאים. שוב, חיי הרגע הריקניים הם המהווים את המוטיב המרכזי בהזיות אלו.

למי שרוצה להרחיב יותר נציין אף את "נדידת העם" הגדולה לחופי גואה, פוקט וקופיפי האפופים קטורת מסממת ומהזה. והכיצד נישכח שוב את צעירינו "המחפשים" את עצמם בזרועות המהרישים, הבודהיזם, הקבלה 'המדונית', הסיינטולוגיה ועוד תחליפי אינסטנט פסבדו-דתיים כאשר ערכי היהדות המשתווים ואף עולים עליהם---לאו דווקא ולא בהכרח האמור בנהייה אחר הדת היהודית האורתודוכסית--- הדורשים התמסרות רצינית לאורך זמן רב ונידחים לכן בבוז המעיד לשלילה יותר מכל על צעירינו והחינוך הקלוקל אשר זכו לו מידי הורי האינסטנט רודפי חמדות חיים מזוייפות וקלוקלות. דורות שלמים של צעירים וצעירות אובדים לעם ישראל-בישראל ונידונים לחיי ניוולות אפופי קטורת סמים, תרבות קלוקלת ושגיונות שוא, תוך שהם נוהים אחר חלומות "תהילה" עד ההתפקחות הבאה אשר תמיד באה במאוחר מדי.

ללא ספק, תופעת ההשתמטות מהשרות בצבא הפושה בחלקים נירחבים ומהווה מקור לגאווה הדוניסטית בקרב שכבה הזויה ומנותקת שורשים וערכים יהודיים ביננו היא הסימן הבדוק למקור הכשל החברתי והאידאולוגי במקומותינו כדוגמת אותם אמנים, אומנים, שחקנים ומחוללי\מחוללות הבעל והעשתורת (במובן המטפורי) אשר בהחלט אינם בני תרבות כהגדרתה ואשר כישרון רגליהם המפזזות ומיתרי קולם המסלסלים מהווים תחליף עלוב ונילעג לערכי אנוש יהודיים ואוניברסליים. הללו מהווים נידבך נוסף באובדן ובוז לערכי היהודית הציונית הדמוקרטית תוך נהייה אחר נהנתנות, פרסום והתעשרות קלה ומהירה, לגישתם של המשתמטים.

מערכת החינוך הישראלית האמורה להיות זו אשר מתמודדת עם אבדן הערכים היהודיים והציונים בקרב הנוער מובילה את כולנו בדיוק במסלול ההפוך. במקום לחנך לצידקת הדרך, להוויית העם בארצו ולישיבתו בה בזכות שאינה ניתנת לעירעור לאחר אלפיים שנות גלות, היא מחנכת לרפיסות ואובדן הדרך היהודית ציונית. ולמי ששוגה בהבנת הנושא נאמר כי אין סתירה בין היות האדם בן תרבות ואנושיות מחד ורצונו לשרוד ולהתקיים כפרט וכאומה ייחודית מאידך וזו אינה התנצלות, זוהי קביעה נחרצת.

כאשר בוזגלו ומסעודה מאופקים (שמות ומיקום מטפוריים) יועלו על נס בציבוריות הישראלית ויכנסו לפנתאון הישראלי גם הם כגיבורי תרבות על שהתקיימו בתנאי תת סטנדרד ישראלי, בעוני מנוול ובמחסור בעודם מגדלים עשרה ילדים לתפארת, למידות ולמעשים טובים חרף כל הסיכויים, רק אז נדע כי אמות המידה הישראליות חזרו לשפיות ולאיזון. זו תהייה ההוכחה כי אידאולוגיה יהודית-ישראלית שורשית חזרה למחוזותינו.

האדישות הציבורית במרעה

האדישות הציבורית לכל גוון של קילקולי ושחיתות הממשלה והשרות הציבורי אשר אין כל ספק כי הינם מערערים את סיכויי קיומה של האומה בארצה, מעידים יותר מכל על התפרקות הערכים הישראלית, הבאה מתוך אכזבה קשה הנובעת מתחושת חוסר התוחלת מההתנהלות המושחתת והמתנשאת של השלטון ו"המנהיגות". המחאה הכושלת של פוסט-מלחמת לבנון השניה, המעטים יחסית אשר היו מוכנים לנטוש את העשיה לביתם (החיובית לכשעצמה במקרה זה) ולהתיצב לדגל, מעידים על חולשת הדעת האידאולוגית. להוותנו, איננו חווים בארצנו את דוגמת ההתגייסות המסיבית החיובית כבארצות אחרות בעולם נגד עוולות אמיתיות אפילו במחיר אישי כבד. תושבי מדינת ישראל אינם מוכנים לכל מחיר אישי, פעוט כגדול. איש ואשה מסתגרים בקונכייתם עוסקים בעניניהם האישיים, בזים ומתעלמים (במבחן המעשה) מעוולות הציבור והמנהיגות ואף ניראה כי חדלו לקוות לימים טובים יותר. הנה היא האדישות הציבורית במרעה.

האדישות הציבורית הינה כשמן נדבות המורעף על גלגלי השחיתות הממשלתית והציבורית. "ניבחרינו" אשר כישוריהם הבולטים הינם חושים פוליטיים חדים ואופורטוניזם ללא גבולות מזהים על נקלה את ה"רשיון" והחיסון הציבורי מפני ביקורת המוענק להם ע"י אדישותנו ואכן חיש קל ממהרים הם לעשות מכך הון פוליטי ומוניטרי. וכי נידרשים אנו להוכחה טובה יותר מהתנהלותו של זה העומד בראש הממשלה אשר מזה זמן רב מנפנף בבוז את הבוז הציבורי נגדו בידעו כי אנו איננו אלה חבורת תנים מיללים אשר אך נובחים אך איננו נושכים ומשום כך מתבצר הוא בתמיכת תאומיו הנכלולים מהכנסת באין חשש.

פוסט-כל –דבר הוא המחריבנו מבפנים

המציאות הישראלית הלחוצה ביטחונית פועלת לשלילה על חלשי האופי ומרוטי העצבים ביננו ויוצרים תופעות משונות של שוללי עבר ועתיד גם יחדיו בדמות אותם פוסט כל דבר בינינו. ישראל והמציאות בו היא מתקיימת אינה קנדה, אוסטרליה או שבדיה בהן נדודי השינה של כלבו של השכן מהווים את החדשות המסעירות ביותר של היום ומשום כך ההינו מצפים לכאורה כי יקומו שם צעירים משועממים מחפשי ריגושים וירימו את נס מרד הנעורים או האנרכיזם למשל, ולא היא. שלילת ערכים ואידאולוגיות עכשוויות היא על סדר היום של מכחישי הלאומיות הישראלית דרך צורתה היהודית, ציונית ודמוקרטית לעבר בליל רעיוני מבולבל ובוסרי המאוגד תחת התואר 'קיצוני אנרכיסטי'. ומשכך, אך היגדיר עצמו בן התישחורת כאנרכיסט ניפרצים כל הגבולות, אפשר לרמוס ערכי יהדות, ציונות ודמוקרטיה בצורה בוטה קיצונית ואף אלימה וכל זאת תחת מטריית הסובלנות היהודית-ציונית-דמוקרטית אשר כה בזויה על ידם.

דוגמה מצמררת ואבי אבות אב-הטיפוסים לנאמר כאן הוא אברהם בורג, אותו בן תישחורת מזדקן ונהנתן סידרתי המהווה את אב הטיפוס לכל הבוגדים הרעיוניים ביננו. זכותו של האיש, כאדם פרטי, להחזיק בדעותיו המפותלות והמתפתלות ואף להביען בחופשיות. מאידך ובהחבא כנחש מתחת לתבן ולפי עדותו הכתובה והמפורשת שנים לאחר מכן, האיש הוביל ציבורים ותנועות יהודיות וציוניות למהדרין, שימש כיושב-ראש הכנסת המסמלת את ריבונותו של העם היהודי על ובארצו ובמשך כל זמן זה בתהומות מחשכי מוחו הקודח והמפותל אמד את המדינה כתואמת גרמניה הנאצית, דגל במדינת כל אזרחיה, שאף לביטול חוק השבות, להשגת דרכון זר 'ליתר ביטחון' ועוד פכים גדולים. אם זו אינה בגידה אידאולוגית או בפשטות בגידה, איננו יודעים בגידה מהי. האם צץ לנו כאן, אוי לאותה הבושה, תואמו של לורד "האו-האו" הישראלי? ההיפכא מיסתברא של "לנצח את היטלר".

חמור יותר, בגידתו הרעיונית והציבורית של האיש מתקבלת בשוויון נפש יחסי, ראו נא כיצד מרואיין הוא באמצעי התיקשורת לעיתים מזומנות ובצורה אוהדת-חנפנית. לכל הגורס כי הדבר מעיד אל אופיה הקלוקל הפוסט יהודי וציוני, בעצם פוסט כל דבר, של התיקשורת הישראלית נאמר, צודק אתה.

יותר מכך, עלינו לשאול עצמנו ללא התלהמות וללא נטייה לצייד מכשפות, כמה עוד ממנהיגינו, ראשי ממשלתנו ונשיאינו הינם מעמידי פנים אשר רוממות קיום העם היהודי בגרונם אך בהחבא בחדרי חדרים הינם חורשי רעתנו ופועלים לחיסולנו הלאומי והתרבותי כדוגמת אברהם בורג?.

מחרחרי השלום מביאים עלינו מלחמה

התפרקות הערכים וחיי האינסטנט וה'עכשיו' מביאים לתמיכה של שכבות רחבות ב"החזרת שטחים תמורת שלום" כאשר גם אלו המציעים זאת מודעים לעובדה כי שלום אמיתי לעולם לא יוכל לשרור כאן באווירת המזרח התיכון האיסלאמיסטי תוך תנאי וויתור והתפרקות מנכסים אסטרטגיים כה מסיבית. זוכרים את האימרה "תן לחזיר אצבע והוא ייקח את כל היד" ? כך בדיק נוהגים האיסלאמיסטים. האם נידרשים אנו להוכחות נוספות? הבאנו את האיש עם השערות על הפנים מתוניס עקב הסכם אוסלו הקלוקל, וקיבלנו פיגועים ללא ערבון מוגבל. החזרנו את רצועת הביטחון בלבנון בצורה פחדנית, מבישה ומטופשת וקיבלנו את מלחמת לבנון השניה. החזרנו את גוש קטיף עד גרגר החול האחרון וקיבלנו את חמאסטן וגשם הקסאמים (והעתיד לבוא משם עדיין בחיתוליו). אך מה לנו כי נלין? הרי אויבינו דורשים זה מכבר, השכם והערב, במלל ובכתב את כוונותיהם להשמדתה של מדינת ישראל בהתאם לתאוריית "השלבים" הערפתית. עלינו להלין רק אל עצמנו כי אנו אוטמים את אזנינו, עיננינו ומוחינו בפני העובדות הפשוטות המשודרות קבל עם ועולם.

רבותי, חכם ידוע בעמנו בשם אלברט איינשטין גרס כי החוזר על טעויותיו שוב ושוב הוא בפשטות טיפש. כמו כן גרס איינשטיין כי שני דברים בעולמנו הינם אין סופיים, גודל היקום והטיפשות האנושית וכי אינו בטוח מה קודם למה. ובכן מה זה אומר אודותינו? טיפשים? לא נעים, אך אכן כן. סליחה, אלו המכנים עצמם "מנהיגינו" אינם טיפשים. נכלוליים? בוודאי, חסרי אידאולוגיה וחזון? ברור, כלנטריסטים מטבעם? וודאי וודאי, מושחתים עד עימקי נישמתם? שאלה רטורית. אנו, הציבור, המאפשר להם להחזיק בנכלוליהם, בנהנתנותם, בשחיתותם, בהתעלמותם ובנצלם אותנו, אנו הם הטיפשים והם יודעים ומנצלים זאת עד תום.

שוב ושוב כמו במשחק "נחום תקום" מנגנים הללו על רגשותינו הכמהים לשלום, לרגיעה ולשקט המבורך מעניני ביטחון, הפצצות ופיגועים ומוכרים לנו על קרקע פוריה זו את מנטרת "השטחים תמורת שלום" ואנו בולעים את השקר כבכורות בטרם קיץ. הנה כעת כבר מכרו לנו את "היש פרטנר" ואנו בולעים. "הפרטנר" הזה למצער שולט על 'המוקטעה' ועוד שני מטרים רבועים סביב לה ואנו כבר מוכנים להשתחוות בפניו וללקק נעליו כאשר הלז "משכנע" את זה היושב בראש ממשלתנו ששוכנע זה מכבר ממילא באמצעות אימת החקירות, משאך הודיע הפרטנר כי הוא פרטנר. נו שווין אז אמר. עדיין זה לא הוכיח יכולתו לעצור שתי חגורות נפץ ואנו כבר מנשקים ידיו. עדיין אין כל וודאות כי ישרוד ואם כן לכמה זמן ובכלל האם מחליפו לא יהיה עוד אחד עם שערות על הפנים אך הממלמל בנוסף פיסקי קוראן ואנו כבר אצים רצים לחלות את פניו, להתפרק מכל נכסינו האסטרטגיים ולצקת מים על ידיו. האם התבלעה עלינו דעתנו? אנשי "ההומניזם" ביננו, האנושיים אך לאויבינו, בתמימותם המטופשת הסידרתית המנותקת מהוויות העולם הזה בכלל ומההויה המזרח תיכונית בפרט, מטיחים ראשם בקיר חזור והטח עד זוב טיפת דמנו (לא דמם חס וחלילה) האחרונה, מסרבים בעקשנות בהמית להפנים כי דרכם אשר אולי, נניח, רצופה כוונות טובות אך מוליכה אותנו כולנו היישר לגהנום. חבל, חבל מאד, אולי אפילו מעט מתסכל אך אומה אינה יכולה להתקיים בעולמנו זה על תפריט בלעדי של כוונות טובות.

תאוריית קורי העכביש

פסקה זו עלולה להרגיז וודאי רבים אך מוטב כך משיגיון באשליות. עם כל האי נעימות הכרוכה בהודאה באמת, הציב נסראללה הלבנוני תמונת מראה לנגד עינינו. האמת הערומה היא כי בטענו בבינת' ג'בייל שישראל משולה לקורי עכביש חלושים וקריעים, הוא צדק, לא נעים להודות בכך, זה ממש עולה בבריאות, אך הוא צדק. ניראה כי אנו כה שקועים בעצמנו, בדלת אמותינו עד כי איננו מסוגלים לחשיבה אמיתית, נכונה ואובייקטיבית בהערכתנו את מצבנו לאשורו ומשכך נידרשים אנו לעיתים לאותם גורמים חיצוניים, אוהבים כאויבים, אשר מסוגלים לפרספקטיבה וחשיבה תלת מימדית בנוגע למצבנו ללא כחל וסרק.

לפני תקיפת היפנים את הצי האמריקני בפרל הארבור אשר ציינה את כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השניה, רווחה האמונה בקרב הפיקוד העליון היפני כי ארה"ב תוכרע אל החומש משתוכה אנושות בתקיפה בפרל הארבור וזאת מפאת היות האומה האמריקנית חלושה ורקובה, משהוא בסגנון קונספציית 'קורי העכביש' של נסראללה. לאחר התקיפה נישמע האדמירל ימאמוטו, מפקד צי התקיפה היפני אומר כי הינו חושש שהתקיפה העירה ענק נירדם. אכן הוא צדק וההיסטוריה הוכיחה זאת עם כניעת יפן. בניגוד להתנהלות האמריקנית ד'אז, מלחמת לבנון השניה וכל התנהלות הממשלה והעומד בראשה, אשר אמורה היתה להוות את צילצול ההשכמה הלאומי הישראלי, מראה, נכון לעכשיו כי תקפותה של הצהרת נסראללה עדיין בעינה עומדת, ישראל עדיין מסובכת בתסמונת קורי העכביש ועדיין לא יצאה למרחב הביטחוני-לאומי-אסטרטגי הנחוץ לה. מדוע איננו מחקים את האמריקנים דווקא בנושא הנחישות הלאומית? לעם בישראל הפיתרונים, אולי משום שיצאנו מהגולה אך איננו מצליחים להוציא את הגולה מעימנו, הרי הורגלנו משך אלפים שנה להיות מוכים ומשכך מאי נפקא מינא. לכל התמהים כאן, הרי צה"ל התחמש והתאמן ומוכן טוב למלחמה אם תבוא יש לאמר, חוסנה הלאומי של אומה אינו נימדד במהירות ובמספר הפגזים שהטנקים שלה מסוגלים לירות. חוסנה של אומה נימדד בכושר העמידה הנפשי ונחישות האומה לעמוד איתן כאיש אחד, דרוכי אמונה ואידאולוגיה, בזמני צרה. ישראל עדיין להוותנו ונכון להיום נימצאת מרחק רב, ההולך ורב מנקודה זו. חשוב להזכיר כי במלחמות המודרניות החזית היא העורף והעורף חזית ומכאן האמור לעיל מקבל משנה תוקף.

לסיכום הדברים

קשה להניח כי כלל הסיבות אשר הובעו לעיל ואלו בבירור אינן היחידות, אינן מצדיקות דבקות רבה ונחושה באידאולוגיה היהודית, ציונית ולאומית הייחודית לעם בישראל והמהוות תנאי בל יעבור לשרידותו. ההתפרקות מערכים, כל ערכים, יהודים כאוניברסליים השוטפים ציבורים רחבים בישראל לא יאפשרו בכל טווח זמן לישראל לשרוד במרחב השמי האיסלאמיסטי. הציבור בישראל חייב לחזור למקורותיו משום שאלו הם הסיבות לצידקת היותו עם ואומה מאוחדת חזקה ונחושה והמתוות את צידקת ישיבתו בארץ ישראל, ארץ אבותיו.

ומשכך, טישטוש בסיס השוני האידאולוגי בין מפלגות הימין והשמאל מהווה מכשלה לעם ישראל. בטישטוש הרעיוני הפושה במחוזותינו הפכה הסיבה למסובב וחוזר חלילה ולכן לא ניתן להפרידם כיום. אין חשיבות כיום למה קדם למה, האם ההתפרקות הרעיונית בעם הביאה לטשטוש הרעיוני בין המפלגות ומשכך להתקרבות ביניהן או היפוכו של דבר קרה, החשוב הוא כי כל גוש רעיוני מימין אם משמאל חייב להוות אופוזיציה שלטונית ליריבו האידאולוגי שבשלטון ומשכך יהווה לו חלופה שילטונית טיבעית. מפלגות מרכז כדוגמת קדימה פועלות בבירור נגד טובת המדינה מפאת דחייתן של כל בסיס רעיוני חזוני קוטבי מעקב טיבען כממוקמות במרכזה של המפה הפוליטית. במשטר דמוקרטי אמיתי הוויכוח האידאולוגי הציבורי ביו גישות רעיוניות שונות אף מנוגדות הוא המפרה והמטייב את איכות השלטון והוא המעמיד את המפלגה השלטת ונציגיה בממשלה על בהונותיהם ומחייבם בדין וחשבון מתמשך לריבון, הוא העם.

הקוטביות הרעיונית הינה האנטיתזה לעצם קיומה של מפלגת מרכז ואכן הקמתן של מפלגות מרכז כדוגמת 'שינוי', מפלגת הפיאסקו שהיתה ומפלגת הפיאסקו העכשווית קדימה, הראשונה שקעה בתהום הנשיה וטוב שכך ולזו הקיימת ככל שניתן ומותר לחזות מצפה גורל דומה, מוכיחה כי הציבור הישראלי בסופו של יום מצוייד בחושים פוליטיים וקיומיים בריאים העולים בוודאות על אלו של נציגיו בכנסת ובממשלה. סיכום כלל דעות הפרטים המרכיבים את הציבור הישראלי מראה כי חילחלה אז ומחלחלת גם כיום התובנה כי חוסר קוטביות רעיונית חיובית ומפרה, חסרונה של אג'נדה וחזון לאומי ישראלי המתובל בדיון וויכוח ציבורי מחוץ ובתוך בית המחוקקים אשר היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, מובילים את המדינה בסופו של יום לאבדון. תושבי מדינת ישראל כדוגמת כל מדינה דמוקרטית אחרת על פני כדור הארץ מצפים ממנהיגיהם להיות פוליטיקאים ממולחים אך יתרה מזאת, הינם מצפים יותר מכל לניקיון כפיים אישי, לגדלות רוח, לדרך רעיונית, לחזון עתידי, למוביל נחוש חסר פשרות בדרכו הרעיונית אחריו ולא למובל באפו, בקצרה הציבור מצפה למנהיג ולמפלגה התואמת אותו וזו סיבת אי הנחת החריפה בציבור מאולמרט ומפלגת קדימה, הם האנטיתזה הקלוקלת והמאיימת לכל המשתמע מהנאמר כאן.

הציבור מצפה לאופק פוליטי ומדיני אשר יוענק לו ע"י אופוזיציה לוחמנית ואיכפתית. אופוזיציה מעין זו תספק את קרן האור עבור הציבור במדה והשלטון הקיים כשל ומשכך חייב להיות מוטמר במתנגדיו מהאופוזיציה. זהו הבסיס הפרקטי האמיתי של המשטר הדמוקרטי, דהיינו האלטרנטיבה הזמינה והראויה לכל שילטון מכהן.
ומשכך, האלטרנטיבה השלטונית מונחת על סיפם של שני הגושים מונחי האידאולוגיה היהודית ציונית ודמוקרטית מימין ושמאל המפה הפוליטית. עלינו להניח (ולקוות) כי תופעת מפלגת קדימה הינה אפיזודה חולפת בהתנהלותו של עם ישראל לעתיד טוב יותר ולכן על גושי הימין והשמאל להכין עצמם כדבעי מבחינה רעיונית, אידאולוגית וחזונית לימי היציאה לאור מחשכת ימי קדימה.

המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים לחברות ואירגונים בענף המחשבים
תאריך:  30/09/2007   |   עודכן:  30/09/2007
אהרון רול
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שמאל וימין, סיכום ביניים
תגובות  [ 7 ] מוצגות   [ 7 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אפרי הלפרין
30/09/07 20:28
 
א מ רול
1/10/07 10:24
2
הניה
30/09/07 22:06
3
שאול אבידור
1/10/07 05:46
4
א מ רול
1/10/07 07:32
 
שאול אבידור
1/10/07 08:20
5
יונה סוקולובסקי
1/10/07 14:36
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בימים אלו מתפרסם בעיתון מקומי בראשון לציון סיפור על נערה שהתלוננה במשטרה כי נאנסה ע"י אחד ממכריה, נער בן 18 העומד בפני גיוס.
29/09/2007  |  אביב ירון  |   מאמרים
לשחקנית חנה רובינא יוחסה האמירה כי "מי שיש לו קשרים אינו זקוק לפרוטקציה". אמירה זו עוררה בשעתו הערות עוקצניות מצד אלו שסברו שקשרים ופרוטקציה הם הינו הך. שלא במתכוון קלעה השחקנית הדגולה לחוט השערה. מי שיש לו קשרים באמת אינו נזקק לפרוטקציה. מי שיש לו קשרים אף אינו נזקק, בדרך כלל, למתן שוחד, או לקבלתו. הרשתות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות, בהן הוא ארוג יעשו עבורו את המלאכה, ללא כל צורך במאמץ מיוחד, או בתגמול נוסף ומוגדר עבור אותו המאמץ.
29/09/2007  |  עו"ד משה גולדבלט  |   מאמרים
השר החדש עמי אילון הוא איש מטעה. יכולתו להתנסח בבהירות, וחתך הדיבור שלו מרמזים על נחרצות. מאוד קל להתרשם מאנשים כאלה. אבל אם בודקים את מה שיש לו להגיד, מוצאים פוליטיקאי נכלולי, זגזגן ציני, עם חשיבה פרימיטיבית ומסוכנת.
29/09/2007  |  נרי אבנרי  |   מאמרים
מקורות ערביים מדווחים כי חדירת מטוסי חיל האוויר לסוריה הביכה יותר מכל את הגנרל עבד אל-פתאח קודסייה ראש המודיעין האווירי הסורי. זהו מנגנון הביטחון החשוב ביותר בסוריה שאחראי על הביטחון בחיל האוויר, אבטחת מטוסו של הנשיא ופעולות הריגול של סוריה בחוץ לארץ. לגנרל הסורי לא היה שמץ של מושג מה מטרת הפעולה עד שהתבררו תוצאותיה. על-פי אותם מקורות סגן נשיא סוריה פארוק א-שרע הידוע בעמדותיו הקיצוניות רתח מזעם ותמך בתגובה סורית מיידית אך שר ההגנה חסן תורכמאני והרמטכ"ל עלי חביב העדיפו כי סוריה תמנע בשלב הזה מתגובה ואכן הנשיא הסורי בשאר אסד קיבל את עמדתם.
29/09/2007  |  יוני בן מנחם  |   מאמרים
הנה התחילה שנת תשס"ח/ והלב שתש כבר סח/ חלפה שנה, שנת תשס"ז/ ובעיתונות שלנו ריח חנופה מצחין ועז/ מול ענני שחיתויות סדרתיות - ממש חזיז ורעם/ קמה עיתונות של חיפוי, עיתונות מטעם/ לשכות ממשלתיות מייצרות לנו "ספינים" לבקרים/ ויש עיתונים שמסחררים ראשינו בגלים של "סחרירים"...
29/09/2007  |  הרצל חקק  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il