טיפול טבעי לסובלים מפיגמנטציה

החשיפה לשמש היא רק אחת מהסיבות להופעת פיגמנטציה. נשים הרות, ונשים הנוטלות גלולות למניעת היריון, סובלות לעיתים מכתמים בצורת פרפר.

קיימים גם כתמי גיל האופייניים לגילאי 50-60, הידועים גם ככתמי כבד. כתמים אלו גדלים ומתרבים אף הם כתוצאה מהחשיפה לשמש.

כמו-כן, הפיגמנטציה מתבטאת גם בהופעת נקודות חן, וכן שומות שונות ביניהן השומה על שם בקר (שמקורה תורשתי, היא נדירה יותר, וקשה עד מאוד להסירה).

חוק ראשון לטיפול בכתמי עור חומים הוא הקפדה על הגנה משמש.
הכתמים הקלים ביותר להסרה הם נמשים וכתמי שמש, שבהם הצטברות הפיגמנט נותרת בשכבה העליונה של העור.

בכתמי הריון, שבהם מסיבה לא ברורה, הפיגמנט מצטבר בדרמיס, שכבת העור העמוקה, קשה הרבה יותר לטפל. הכתמים הבעייתיים ביותר הם התורשתיים. את השומה על שם בקר אי אפשר להסיר, וגם אם מצליחים להסירם, הם חוזרים אחר-כך מסיבה לא ברורה.

• כמו מייקל ג'קסון: כאמור, היצע הטיפולים רחב וכך גם תופעות הלוואי. רוב המשחות להבהרת כתמים מבוססות על תרכובת שהחומר העיקרי בה הוא ההידרוקינון. זהו חומר הבהרה שחודר אל תאי המלנין והורס אותם. ההידרוקנין הוא בדיוק אותו החומר אשר מייקל ג'קסון הזריק לעצמו ואשר גרם להבהרת עורו. אחת הסכנות שבחומר שכזה נובעת מהחשיפה לשמש. בעת טיפול או כתוצאה משימוש לא מדוד בחומר, עלולה להיגרם למטופלים דווקא התכהות הכתם ממנו הם מנסים להיפטר, וכן עלולים להיווצר גם כתמים בהירים באזור המטופל.

• חנקן נוזלי: סכנה נוספת נובעת מהטיפול בחנקן נוזלי. טיפול זה מבוצע על-ידי רופא עור וגורם לכווית קור קלה שהורסת את השכבה העליונה של האפידרמיס. אך בעור כהה עלול הטיפול להחמיר את המצב ולגרום לחוסר פיגמנטציה שיתבטא בכתם בהיר מדי או לעודף פיגמנטציה כלומר, לכתם כהה עוד יותר.

• נזקי הפילינג: הפילינג על שלל סוגיו גורם למעשה לכוויות מבוקרות בעור. הפילינג השטחי מקלף את האפידרמיס (שכבת העור החיצונית), הבינוני את חלקו העליון של הדרמיס (שכבת העור שמתחת לאפידרמיס) והעמוק, מגיע עמוק לדרמיס, שהיא שכבת העור התחתונה. הפילינג נעשה בשלל שיטות וחומרים, ובעל אפקטיביות רבה, אך לעיתים שימוש לא מקצועי עלול לגרום לנזקים לא מבוטלים למטופלים. לאחר טיפול שכזה העור רגיש מאוד ואסור בשום פנים לצאת לשמש ללא מקדם הגנה גבוה. אצל בעלי העור הכהה, למשל, עלולה להופיע התכהות לאחר טיפולי פילינג בכל הרמות. בנוסף, עלול העור להצטלק מהקילוף אם הוא נעשה לא בצורה מקצועית. לפעמים, בפילינג בעזרת לייזר עלולים להיווצר זיהומים, דלקות, והתפרצויות של הרפס, ובפילינג עמוק עלול טיפול רשלני לסכן את הכבד והלב.

אחד מתפקידיו של העור הוא לסלק רעלים מהגוף, איברים נוספים המטהרים רעלים מהגוף הם מערכת הכבד והכליות. כאשר הגוף עמוס רעלים (מזון, זיהום אוויר, עישון, קרינה ועוד) איברים אלו אינם מסוגלים לתפקד כהלכה ואז העור משמש כאמצעי נוסף לסילוק רעלים. כאשר רעלים מופרשים דרך העור, עלולים להופיע פצעונים, כתמים והעור נעשה חסר ברק ומקומט, תוצר של רדיקלים חופשיים הקשורים בתהליכי חמצון והרס תאים בעור. לשם כך יש לצרוך סיבים תזונתיים הנמצאים בדמות פירות וירקות, דגנים מלאים וקטניות (הסיבים מאפשרים פינוי מהיר של פסולת).

מומלץ לשתות חליטות של צמחי מרפא, כגון: אכילאה, שן הארי וקורנית. כמו-כן, יש להמעיט באכילת מזונות מעובדים ומלוטשים כמו: קמח לבן, אורז לבן, סוכר לבן ולהימנע ממזונות מטוגנים, ממתיקים מלאכותיים, משקאות קלים וחומרים משמרים.

בנטילת תוספות מזון מומלץ להשתמש בכמוסות של אנטי אוקסידנטים - ויטמין E,C,A, בטא קרוטן, אומגה 3, סלניום ואבץ, המנטרלים רדיקלים חופשיים.

שימוש במסנני קרינה טבעיים המכילים ויטמינים C ו-E וכן בתכשירי לחות וחיטוי טבעיים שיאפשרו לשמור על תכולת מים מאוזנת בעור, כמו-כן, שימוש בתכשירי הבהרת כתמים.

שינויים בגוון העור יכולים לנוע על שתי קצוות:

היפרפיגמנטציה - עודף של פיגמנט:

1. שיזוף: חשיפה לאור אולטרה סגול גורמת למלנוציטים להפריש כמות גדולה של מלנין בכדי להגן על החומר הגנטי הקיים בתאים. חשיפות חוזרות לקרני השמש עלולות לגרום בהמשך לסרטן העור.

2. מקולות (נמשים): הם תוצאה על עודף מלנין שהצטבר באזור מסוים. המקולות הולכות וגדלות בעקבות החשיפה לשמש ובדרך-כלל יופיעו באזורים החשופים.

3. סינייל-לנטיגו: כתמי הגיל הנקראים גם כתמי כבד. אלה הם כתמים היפרפיגמנטריים גדולים הנוצרים כתוצאה מהצטברות מלנין באותם אזורים. ככל שחשופים יותר לשמש, הם גדלים ומתרבים. הם אופיינים לגילאים 60-50 ומופיעים בעיקר באזור הידיים והפנים.

4. כלואזמה/מלסמה: זוהי היפרפיגמנטציה האופיינית לנשים הרות ולנשים הנוטלות גלולות למניעת הריון (מופיעה בצורת פרפר) ונראה שמדובר ברמות גבוהות של אסטרוגן בדם הגורמות לרגישות יתר שתתבטא ביצירת כתמים.

5. נבוסים (נקודות חן): מהווים אינדיקציה לעודף והצטברות של מלנוציטים. נקודות חן אשר גדלות, משנות צבע, גבולותיהן אינן ברורים, מדממות או מגרדות מחייבות ביקורת של רופא עור.

6. סוג פחות שכיח של כתמי עור הוא השומה על שם בקר - Beckers Nevues, והסיבה להופעתו היא תורשתית. זהו כתם חום מלווה בשיעור המופיע אצל כ-0.5% מהגברים הצעירים בגיל ההתבגרות, בעיקר על הכתפיים, על קדמת החזה או על השכמות.

היפופיגמנטציה - חוסר בפיגמנט:

1. לוקודרמה: זוהי היפופיגמנטציה הנגרמת כתוצאה מבעיה ביצור מלנין, זאת בעקבות חוסר תזונתי בוויטמינים או כתוצאה ממחלה זיהומית.

2. ויטיליגו: מחלה בה נמצאים נוגדנים הפועלים על המלנוציטים, ולכן הנגעים יופיעו כנטולי פיגמנט. הנגעים הללו מופיעים בדרך-כלל על הפנים, הזרועות, מפשעות, עכוז, בירכיים ובתי שחי. הם מופיעים כנגעים קטנים שעם הזמן הולכים וגדלים לרבדים שלמים.

3. לבקנות: זוהי מחלה תורשתית בה יש חוסר באנזים המייצר מלנין.

4. היפופיגמנטציה שלאחר דלקת: לאחר הבראת העור מחתך כלשהו, או מתהליך דלקתי נוצר רובד חסר פגמנט, המהווה למעשה צלקת הנבדלת מהעור עקב שינויי מקרם והיווצרות גוון עור שונה (חסר פיגמנט).

הפיגמנטציה היא למעשה הצטברות של פיגמנט בשם מלנין בשכבות העור השונות. המלנין הוא הפיגמנט האחראי לצבעי העור, השיער והעיניים, והוא נוצר בעומק האפידרמיס (שכבת העור החיצונית).

כתמי העור הם למעשה הצטברות של הפיגמנט הזה על-גבי העור והם מופיעים על-פי רוב על הפנים, על הגב, בחלק העליון של החזה ובכפות הידיים. הצטברות זו איננה מסוכנת. המלנין מורכב ממולקולה שהמבנה הייחודי שלה מאפשר בליעה של קרינה באורכי גל קצרים, והוא מופרש על-מנת להגן על העור מפני כוויה.

כמות התאים המלנוציטים (המכילים מלנין) שווה בכל הגזעים והמינים, אך השוני בין גזעים כהים ובהירים איננו בכמות או בצפיפות המלנוציטים, אלא בכמות המלנין המיוצר ואיכותו - מה שמתבטא בהופעת הצטברויות מלנין (מלנוזומים) גדולות יותר באנשים הכהים.

המלנין הוא למעשה מולקולה ארוכה שהמבנה המיוחד שלה מאפשר בליעת אור בטווח רחב של אורכי גל. בשל תכונה זאת, יכול המלנין לבלוע קרינה באורכי גל קצרים כמו הקרינה העל-סגולה, ולהגן על הגוף מקרני השמש המזיקות. ככל שהאדם נחשף יותר לאור השמש, כך מפרישים המלנוציטים יותר מלנין, והופכים את העור ליותר כהה.

בצד המגרעות הרבות של קרינת השמש, יש לה לפחות תכונה אחת חשובה - יצירת ויטמין D, הנמצא בעור בעקבות קרינה אולטרה- סגולית. מנגנון ההסתגלות לקרינת השמש ולהגנה על העור הוא יצירת מלנין בעור, ובלעדיו לא יכול היה האדם לסבול חשיפה לשמש ללא חשש מכוויה או מהתפתחות סרטן העור.