|
יהודים בגטו וארשה [צילום: ארכיון בית לוחמי הגטאות]
|
|
|
|
מה עשתה הכנסת ה-18 למען ניצולי השואה?
|
ענבל בר-און
|
ניצולי השואה עלו לכותרות תודות ליחסם המחפיר של פקידי משרד האוצר כלפיהם, ליד הקמוצה ולבירורקרטיה הנוקשה, שכמו ממתינה שהניצולים האחרונים יתיאשו, או ימותו, טרם יעלה סיפק בידיהם לממש את זכויותיהם * ומה הכנסת ה - 18 עשתה בנדון?
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
הצעת חוק של הח"כים
זבולון אורלב ו
זאב בילסקי מיום ב', 18.10.10, מציעה להכיר ביהודים ששהו בעוצר בתקופת הכיבוש הנאצי כניצולי שואה לצורך זכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
על-פי הצעת החוק, מי ששהו בעוצר אשר הוטל על-פי צו שלטוני, ואשר חל על יהודים בלבד וצמצם את שטח המחיה שלהם, במשך מספר שעות מדי יום, ואשר עצם הפרתו סיכנה את היהודי בגופו, יהא זכאי לתגמולים של ניצולי שואה אף אם עלה לארץ גם לאחר שנת 1953.
לדברי מציעי החוק, הצעת החוק נולדה עקב פסיקת בית המשפט העליון בנושא (הרשקו נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים). ברם, לדברי מציעי החוק, פסיקת בית המשפט העליון אפשרה ליהודים ששהו בעוצר, בעיקר מבולגריה ומרומניה, לקבל תגמולים אך ורק אם עלו לארץ עד לשנת 1953 ולפי אחוזי נכותם, וזאת להבדיל מניצולי שואה אחרים אשר זכאים לקבל תגמולים בלא כל קשר למועד עלייתם ארצה:
- "....יש לציין שברבים מהמקרים ניצולי השואה שעלו ארצה לאחר שנת 1953 לא עיכבו את עלייתם מרצונם, והדבר נכפה עליהם בשל סיבות שאינן תלויות בהן כגון, אי קבלת אשרות יציאה מארצות מוצאם; בשל עיכוב העלייה סבלם - חיים בתנאים קשים תחת שלטון אכזר - התמשך לתקופה ארוכה יותר".