הוועדה הציבורית לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים למשרד היועץ המשפטי של הכנסת, פירסמה בימים אלה הזמנה להגשת מועמדות למשרת היועץ המשפטי של הכנסת. בין היתר מבקשת הוועדה מהמועמדים: לחשוף את זהותם הפוליטית, אם אכן הם נטלו חלק פעיל - גלוי או מוסווה - במערכת הפוליטית.
על-פי תנאי המיכרז שנערך, יוכלו להציג מועמדותם אישים העומדים בתנאי הכשירות שנקבעו בחוק בתי המשפט, וכן אישים העומדים בנוסף בתנאי הכשירות שנקבעו בתיקון החדש לחוק הכנסת.
המיכרז מעורר עניין מיוחד בקרב הקהיליה המשפטית. שכן בזכות התיקון החדש בחוק הכנסת אותו הוביל יו"ר הכנסת אברהם בורג, ניתן מעמד מיוחד - המקביל לזה של היועץ המשפטי לממשלה - ליועץ המשפטי של הכנסת. התיקון בחוק הוכנס, כדי ליתן ליועץ המשפטי של הכנסת מעמד עצמאי ובלתי תלוי ביועץ המשפטי לממשלה.
על-פי החוק החדש, מינוי היועץ המשפטי לכנסת ייעשה על-ידי יושב ראש הכנסת - באישור ועדת הכנסת - מבין המועמדים עליהם המליצה "הוועדה הציבורית לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים למשרת היועץ המשפטי לכנסת". כך יתאפשר ליו"ר הכנסת להציג לבחירה יועץ משפטי, וזאת מתוך רשימה של מועמדים שיימצאו כשירים על-ידי הוועדה.
חברי הוועדה הינם: שופט בית המשפט העליון (בדימ.) גבריאל בך, יושב ראש ועדת הכנסת ח"כ סאלח טריף, יושב ראש ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ח"כ אמנון רובינשטיין, יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת ח"כ עוזי לנדאו, נציב שירות המדינה עו"ד שמואל הולנדר, ראש לישכת עורכי הדין ד"ר שלמה כהן, ופרופ' מרדכי קרמניצר מן הפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית בירושלים.
על-פי הצעת המיכרז שפירסמה הכנסת, כל אחד מחברי הוועדה הציבורית דלעיל, נשיא בית המשפט העליון והיועץ המשפטי המכהן של הכנסת, רשאים להמליץ על מועמד למשרת היועץ המשפטי לכנסת. לפי זאת, היועץ המשפטי לממשלה אינו רשאי להציג מועמד בפני הוועדה. הדבר נובע מהחלטת הכנסת לבצר ולחזק את מעמדו של היועץ המשפטי של הכנסת, כך שלא יסור למרותו או להשפעתו של היועץ המשפטי לממשלה. התיקון החדש עיקר למעשה את ההלכות הפסוקות שנקבעו על-ידי בית המשפט העליון במשך עשרות שנים, בהן נקבע שוב ושוב, כי כל גורמי הממשל בישראל חייבים לקבל את מרותו ואת הייעוץ המשפטי של היועץ המשפטי לממשלה.
בד-בבד עם ההזמנה להציג מועמדות, נקבעו תנאי סף להצגת מועמדות. לפי זאת: יכול להציג מועמדות מי שכיהן במשך חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי; או מי שרשום או זכאי להיות רשום בפנקס לישכת עורכי הדין ועסק, ב-10 שנים שחלפו (מהן חמש שנים בארץ) באחד התפקידים הבאים: עריכת דין, שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות המדינה, או מי שעסק בהוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט.
מעבר לפרטים האלמנטריים שמתבקש המועמד למלא בשאלון שנקבע, מתבקש המועמד לגלות, כאמור, בין היתר, את זהותו הפוליטית. כך, לדוגמא, נשאל המועמד: "האם היית פעיל בחיים הפוליטיים בחמש השנים האחרונות, לרבות ייצוג או מתן שירות פוליטי או לקידום גוף פוליטי, אם אם אינו מפלגתי, וכן מתן תרומות לגוף פוליטי בכסף או בשווה כסף?"; וכן - "האם היית חבר מפלגה כלשהי בחמש השנים האחרונות".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
