במייל ששלח יון פדר, העורך הראשי של האתר לעובדיו, הוא כותב: "אני שמח להודיע היום לכולם, ובראש ובראשונה לחברי מערכת Ynetnews, שהמשבר חלף והאתר יישאר על כנו, לעד! במהלך השבועות האחרונים , גיבשנו - במסחר, בשיווק ובמערכת - מתכונת פעולה שתבטיח את יציבותו ועקביותו של האתר".
הודעה זו הופכת החלטה קודמת, לפיה אתר החדשות של Ynet באנגלית יסגר, לאור חוסר אטרקטיוויות למפרסמים, וחוסר יכולת לבנות לו תשתית הכנסות יציבה. "למותר לציין ש-Ynetnews, כצינור הביטוי של Ynet בעולם, מעבה, מחזק ומשדרג את כלל הפעילות שלנו", כותב פדר.
עורך האתר, ג'ף ברק, סיים את עבודתו וכעת ימונה לו מחליף. אתר Ynet באנגלית נסמך בתכניו על תרגומים של האתר העברי, אך יש בו גם תכנים עצמאיים. הוא עלה לאוויר באמצע שנת 2005 במטרה לתת מענה לתכנים ישראלים, לגולשים בשפה האנגלית. למרבה הצער, ממשלת ישראל בתקציבי הפרסום הממלכתיים שלה, לא השכילה להכיר בחשיבותו של Ynet באנגלית ולנתב אליו תקציבי פרסום שיעזרו לו להתקיים בכבוד ואף להתפתח מעבר למידותיו כיום.
גם המפרסמים הגדולים, השייכים לישראלים מצליחים העושים עסקים מוצלחים ברחבי העולם לא השכילו להבין את משמעותו האסטרטגית של אתר Ynet באנגלית עבורם ועבור עסקיהם בח"ל - ולתמוך בו על-ידי הקצאת נתח כלשהו מתקציב הפרסום שלהם לטובת קוראי התכנים של Ynet באנגלית.
חשיבותו של Ynet באנגלית היא הרבה מעל ומעבר לעסקיהם הפרטיים בהחלט של קבוצת ידיעות אחרונות. Ynet באנגלית מהווה קול קורא במדבר, לעומת מאות אתרי תעמולה של אוייבי המדינה למיניהם.
מרבית החדשות באנגלית אודות מדינת ישראל והסכסוך הישראלי-ערבי מתפרסמות באינטרנט מטעמם של גופי תקשורת אשר במקרה הטוב יחסם לסכסוך נייטרלי (אם קיים בכלל מושג שכזה בתקשורת) ובמקרה השגרתי - עויין וחד-צדדי.
לנקודת המבט הישראלית, לאופן סיקור החדשות כפי שהן נראות מן הצד הישראלי של הסכסוך - אין כמעט ביטוי באתרי החדשות העיקריים של המדינה, והמשמעות האסטרטגית החמורה של המחדל הזה היא, תבוסה צורבת בעלת נזק מחלחל ומתמשך, אשר נזקו לקיומה ויציבותה וחוסנה של מדינת ישראל בלתי ניתן לשיעור.
על אף שכולם מרבים להתעסק כיום בשאלת הנשק הגרעיני כאילו שהוא מה שמאיים על קיומה של מדינה כזו או אחרת - בפועל לאירן יש אתר חדשות ממלכתי בשפה העברית, בעוד שלמדינת ישראל אין שום ערוץ חדשות אינטרנטי לעם האירני, והמשמעות של החסר הזה על חינוך התודעה של העם האירני, צרכן מידע אינטיליגנטי בעל חשיבה עצמאית ועירנית, משמעותית. ואת העליונות התקשורתית הזו על מדינת ישראל השיגו האירנים כבר מזמן, ולא רק באתר החדשות הרשמי שלהם בעברית, אלא במיזמים תקשורתיים נוספים משמעותיים הרבה יותר, עצמאיים ומנותקים מהקונוטציה הממלכתית, בשפה האנגלית, הצרפתית, הגרמנית והסינית.
האירנים למדו מה שאנחנו מסרבים להפנים: שבעידן הנוכחי, כוחה של התקשורת רב מכוחו של הטנק או הטיל או המטוס. עיצוב דעת הקהל בכללותו, ועיצוב דעתם של מקבלי ההחלטות באו"ם, באיחוד האירופאי, בוועדה לאנרגיה אטומית, בקונגרס, בסנאט, בפרלמנטים השונים ברחבי העולם - חזקים הרבה יותר מכל התקציבים שמדינת ישראל מבזבזת על פיתוח נשק לא קונוונציונאלי, מיגון מיותר שכל תכליתו הוא להעשיר את הממגנים במקום להגן על האזרחים, ויחסי הציבור העילגים והמצחיקים של שירות החוץ הישראלי.
חשיבותו של אתר Ynet באנגלית הינה אסטרטגית הן למדינת ישראל הממלכתית, והן לכל אנשי העסקים חובקי העולם, החייבים את העצמאות העסקית שלהם למבנה הדיפלומטי המרשים שישראל בנתה לעצמה ביחסיה עם מרבית מדינות העולם - שם המשקיע הישראלי מתקבל תמיד בזרועות פתוחות, ומקבל עדיפות משמעותית בכל הקשור בהסכמי מיסוי הדדיים, ויזות וזכויות רכש ובעלות על נכסים וחברות מקומיות, ויתרונות משמעותיים נוספים על פני משקיעים של מדינות אחרות. התדמית של מדינת ישראל היא התדמית של כל אזרחיה באשר הם.
כשדעת הקהל בעולם מעוצבת על-פי אתרי החדשות המושקעים באנגלית של עיתונים ממוסדים, חשובים ו... עויינים של המדינות הערביות - מדינת ישראל נחלשת מאוד והחסר הזה הינו בעל נזק ממשי, מוחשי, מיידי ומצטבר. דור קוראי החדשות באינטרנט באנגלית, המונה כמה מילארדים, יודע על ישראל מה שיש באינטרנט ולא מה שמדפיסים בשפה העברית באיזה מקומון או חינמון או עיתון בישראל.
ומה שיש באנגלית על ישראל באינטרנט, הוא מה שהעיתונים הדוגלים בהשמדתה של מדינת ישראל מפרסמים. זו זכותם לסקר את החדשות כפי שהם מאמינים שהחדשות נראות להם.
אבל כשמדינת ישראל מסרבת לתמוך במיזמים חדשותיים עצמאיים כגון Ynet באנגלית, על-ידי הזרמת תקציבי פרסום שוטפים ועקביים כחלק מאסטרטגית סובסידיה שהשיקול הכלכלי שבה איננו צר-אופקים וכלכלי מיידי בלבד אלא ארוך טווח ואסטרטגי - את הנזק הזה לא ניתן יהיה לתקן כשמישהו יתעורר יום אחד ויגלה שכל הציבור בעולם יודע על ישראל רק מה שהתקשורת העויינת לישראל הלעיטה אותו.
לו דעתי היתה נשמעת, ממשלת ישראל בראשות משרד החוץ ומשרד הביטחון, חייבים היו להקציב תקציב קבוע המהווה אחוז משמעותי מנתח הפרסום הממשלתי הכולל, לפרסומים קבועים בשפה האנגלית בעיתונות הממוסדת, העצמאית, המוכרת, על כל גווניה. זה נכון לגבי Ynet באנגלית ונכון גם לגבי אתר עיתון הארץ באנגלית, ולדעתי מן הראוי היה לטפח מיזמים של תרגום תכנים באנגלית של יתר אתרי העיתונות הישראלית, כולל הכלכלית, ואף כולל אתרי בלוגים בעלי אוריינטציה פוליטית, לאומית, חברתית וכלכלית.
אין מדובר חלילה בתעמולה ממלכתית יזומה ומלאכותית. מדובר בהמשכה של מסורת עיתונות חופשית ועצמאית ומגוונת - הנתמכת כלכלית בלי שום קשר אם אתר החדשות הנתמך הינו בעל אורינטציה פוליטית ימנית, שמלאנית, קפיטליסטית או סוציאליסטית.
נכון שזה יעלה כמו טיל אחד בכל שנה וזה אומר שסוחר נשק שמקורב לשלטון יפסיד איזה קופון נאה. אבל זה יחסוך למדינת ישראל מאות טילים, מיגונים, חרדות, חוסר יציבות וקרבנות. כי התקשורת היא הצבא המודרני של העידן הנוכחי, ומי שישכיל לנצח במערכה הזו - ינצח בכל מלחמה ויוכל לעשות שלום. בלי תקשורת אוהדת אין שלום אין ביטחון. ואת זה הגיע הזמן שהממונים על תקציבי הפרסום הממשלתי יפנימו ויתרגמו לתקציב משמעותי וקבוע ל Ynet באנגלית ויתר המתחרים החשובים והראוים שלו.
