לפחות מחצית מחולי הסוכרת אינם מאובחנים ולא מודעים לקיום המחלה בגופם. אלו חלק מהנתונים שפורסמו היום (ג', 21.12.10) במסגרת דיון דחוף שקיימה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ
חיים כץ (ליכוד).
מדוח שהוגש הבוקר לוועדה מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי מקרי סוכרת הנעורים בישראל עלו מ-8 מקרים למאה אלף נפש בשנת 1997, ל-12.5 מקרים בשנים 2009-2008, וכי שיעור התחלואה בקרב המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, גבוה פי חמישה משאר האוכלוסיה.
הדוח מגלה כי שיעור חולי הסוכרת הערבים בגילאי 21 ומעלה הוא כפול משיעור היהודים - 12% לעומת 6.2%. בקרב העדה האתיופית, קיימת עלייה חדה בשיעורי התחלואה: טרם עלייתם ארצה עמד שיעור חולי הסוכרת בקרב בני העדה על 0.4%, וכעבור 10 שנים הגיע ל-16%. רק 17% מחולי הסוכרת האתיופים רכשו מד למדידת רמת הסוכר בדם. הסיבה: כלכלית.
מהדוח עולה כי אם תימשך מגמת העלייה בתחלואה, מספר חולי הסוכרת בישראל יגדל פי שלושה עד שנת 2030, אז יהיו בישראל 1,200,000 חולים, שיהוו 12.5% מכלל האוכלוסיה.
כיום סוכרת היא סיבת המוות הרביעית בישראל (7% ממקרי הפטירה), ושיעור הפטירות ממחלת הסוכרת בישראל הוא השני בגודלו מבין מדינות ה-
OECD. לאור המצב, צפויה עלייה של 35% בסך הוצאות המדינה על מחלת הסוכרת, והן צפויות להגיע לכ-3.6 מיליארד שקלים בשנת 2020.
ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ ד"ר
רחל אדטו (קדימה), אמרה כי "תקציב סל הבריאות השנה נמוך מאוד יחסית לשנים קודמות. על-מנת להכניס לסל תרופות ותכשירים שהוכחו כיעילים, כדוגמת סנסור הסוכרת, יש לפעול להגדלת תקציב הסל ובמקביל לפעול להעלאת המודעות ולהפגין כפי שעשו חולי האסטמה והאוסטיאופורוזיס, שהצליחו להשפיע על חברי ועדת סל הבריאות".
ח"כ
חיים אורון (מרצ), מיוזמי הדיון, ציין כי "25% אחוזים מחולי הסוכרת בדרום נמנעים מרכישת תרופות בשל עלותן הרבה. יש להעניק לחולים טיפולים בסיסיים חינם; עלות אשפוז של חולה סוכרת גבוהה יותר מכל התרופות שיקבל במהלך חייו".