העיסקה
צדיק בינו חתם השבוע על הסכם לרכישת השליטה בחברת פיבי אחזקות, השולטת בבנק הבינלאומי. בכך הצליח לסגור מעגל גדול: רכישת השליטה בבנק שבו החל את דרכו כעובד זוטר, התקדם עד דרגת מנכ"ל, ועתה הוא חוזר כבעלים.
אלא שבפני בינו עלול לצוץ בזמן הקרוב קושי לא פשוט. פרשה ישנה-חדשה עלולה לחייב את בחינת כשירותו להחזיק באמצעי שליטה. המדובר ב"פרשת פז", אשר אותה חשפנו ב"גלובס". עיקרה: חשד לכאורה לפיו בינו הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תצהיר כוזב, שבו הסתיר למעשה, כי שילם "מתחת לשולחן" עוד 16 מיליון דולר לבוגוסלב בגשיק ואנדריי גונשרובסקי, תמורת רכישה חוזרת של מחצית ממניות חברת פז.
ההמלצה
בעקבות החשיפה ב"גלובס" פתחה המשטרה בחקירה, ובסופה המליצה להגיש כתב אישום נגד בינו וגורמים בכירים נוספים שהיו מעורבים בפרשה זו. התיק נוהל במשטרה ברגישות רבה, בגלל המעורבים בה: עו"ד דן אבי-יצחק, שייצג את בגשיק; ועורכי הדין רם כספי, צבי אגמון ויהושע רוזנצווייג. גם לאחר מכן פעלה הפרקליטות בתיק זה באופן שמרני למדי, תוך סחיבת זמן והימנעות מקבלת החלטות מהירות, בעיתוי הדרוש. בסופו של דבר החליט פרקליט מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) דאז, עו"ד יעקב כהן, לגנוז את תיק החקירה.
אחד הנימוקים המרכזיים להחלטה: פטירתו של עו"ד אליהו מירון, שהיה האיש המרכזי וגם העד המרכזי בפרשה. מירון היה נציגו בישראל של מפרק ארט-בי, אותה מוטטו בגשיק וגונשיורובסקי. בפרקליטות היה מי שסבר, כי עם פטירתו של מירון, אין עניין ציבורי במיצוי הדין עם החשודים, ובראשם בינו. גם העובדה שמדובר בכספים שהוצאו לכאורה בדרך לא דרך מממשלת פולין - ולא מישראל - הקלה על סגירת התיק.
התיק הגנוז
אלא שעתה עלולה הפרשה להיפתח מחדש. כידוע, הפיקוח על הבנקים מחויב לבדוק כשירותו של כל גורם המבקש לרכוש אמצעי שליטה בבנק. ומאליו מובן, כי תצהיר כוזב לכאורה לא ניתן למחוק, וגם לא את הממצאים המפלילים לכאורה שהעלתה המשטרה בחקירתה. זה השלב, איפוא, אליו יידרש הבנק המרכזי לבדוק פרשיות שונות מעברו של בינו, לרבות פרשה זו.
כידוע, בנק ישראל נוהג לפשפש בעברו של אדם המבקש לרכוש אמצעי שליטה, ולהתחשב גם בתיקים סגורים - גם אם לא הוגש כתב אישום. מה שעומד על הפרק הוא מעשיו של אדם, וההליכים שננקטו, אם ננקטו. ב-1996 למשל, כאשר הועלתה מועמדותו של עו"ד דן אבי-יצחק לכהונת היועץ המשפטי לממשלה, פסל היועץ היוצא, מיכאל בן- יאיר, את המועמדות, בגלל מעורבותו באותה פרשה.
כזכור, בנק ישראל פסל בעבר כמה מועמדים, רק בשל מידע בעייתי שהוצג. אחד הבולטים שבהם: גד זאבי, לחובתו הועלו מעשים בלתי כשרים לכאורה בחו"ל, כשזה ביקש לרכוש את בנק המזרחי. עתה עלול הסיפור הזה לחזור עם בינו: בין שייפסל ובין שלא, הוא יידרש לתת הסברים על חלקו ב"פרשת פז"; ואם לא יצליח לשכנע את אנשי הבנק המרכזי, עלול להתעורר ספק האם יותר לו לרכוש את השליטה בבנק.
