אנשים שאוכלים מזונות עשירים בחומרים נוגדי חמצון הנקראים פלבנואידים, במיוחד פירות גרגריים, מגנים על עצמם מפני פרקינסון. כך טוען מחקר חדש.
מלבד בפירות אלו, פלבנואידים נמצאים במגוון מזונות כמו תפוחים, שוקולד ופירות הדר. מרכיבים אלו התגלו כמגנים מפני מספר מחלות בשל ההשפעות האנטי-חמצוניות שלהם.
יחד עם זאת, לא כל הפלבנואידים נוצרים באופן שווה. רק אלו הידועים כאנתוציאנינים, הנמצאים בפירות גרגריים, בפירות אחרים שצבעם אדום/סגול ובירקות, מגנים הן על גברים והן על נשים. כך על-פי תוצאות מחקר שמומן על-ידי המוסד האמריקני לבריאות.
למרות שעדיין מוקדם מדי לומר כי פירות גרגריים יכולים להוריד את הסיכון למחלת פרקינסון, היתרונות שלהם זוהו כבר במספר מחקרים קודמים, כמו לדוגמה, הורדת הסיכון ליתר לחץ דם. לכן, החוקרים סבורים כי 3-2 כוסות של פירות גרגריים בשבוע, גם אם לא תועיל, בוודאי שלא תזיק.
החוקרים - מבית הספר לרפואה הרווארד.
כאשר החוקרים שילבו את כל הפלבנואידים יחד, סה"כ צריכת הפלבנואידים גם היא נמצאה קשורה לירידה משמעותית בסיכון לפרקינסון בקרב גברים - אך לא בקרב נשים. רק האנתוציאנינים נמצאו בעלי השפעה מגנה על שני המינים.
תוצאות המחקר יוצגו בחודש אפריל בכינוס השנתי של האקדמיה האמריקנית לנוירולוגיה, שיתקיים בהונולולו.
הבדל בין גברים לנשים
לצורך המחקר, צוות החוקרים אסף נתונים על יותר מ-49,000 גברים שהשתתפו במחקר בשם "Health Professionals Follow-up Study", ואחר יותר מ-80,000 נשים ממחקר בשם "Nurses' Health Study".
המשתתפים מילאו שאלונים מפורטים בנושא תזונה. בעזרת המידע, חישבו החוקרים את כמות הפלבנואידים שצרכו המשתתפים. בנוסף, הם בדקו גם את צריכת התה, הפירות הגרגריים, תפוחים, יין אדום, תפוזים ומיץ תפוזים.
לאורך 22 שנה של מעקב, 805 איש פיתחו פרקינסון. בקרב הגברים, אלו שצרכו את כמות הפלבנואידים הגדולה ביותר היו בסבירות נמוכה יותר לפתח את המחלה בהשוואה לגברים שצרכו את הכמות הקטנה ביותר של פלבנואידים.
בקרב נשים, לא זוהה קשר בין סה"כ צריכת הפלבנואידים לסיכון לפתח פרקינסון. למרות זאת, תת-קבוצה של פלבנואידים הידועה, כאמור, כאנתוציאנינים - הנמצאת בפירות גרגריים - נמצאה קשורה לסיכון נמוך יותר לפרקינסון הן בגברים והן בנשים.
אם המחקר ייתמך במחקרים נוספים, הרי שאנתוציאנינים, או פירות גרגריים, יכולים להיות חומרים מגנים מפני פרקינסון.
ההשערה היא כי ההשפעה נובעת מההשפעה האנטי-חמצונית. חלק גדול מהמנגנונים בפרקינסון מסתכמים בדרך בה תאי העצב מתמודדים עם הלחץ החמצוני. רבים מהמנגנונים שנחקרו בפרקינסון קשורים לניסיון לגרום לתאים לפעול טוב יותר במונחים של לחץ חמצוני.
המחקר הנוכחי מצביע על קשר בין פלבנואידים לבין סיכון נמוך לפרקינסון, אך לא מוכיח קשר של סיבה ותוצאה. למרות שהגורם לפרקינסון עדיין לא ידוע, ההשערה היא כי מדובר בגורמים גנטיים וסביבתיים.
במקרים בהם קיימת נטייה גנטית למחלה וקיימת גם חשיפה לגורמים סביבתיים המעלים את הסיכון, ההבדל בין התפתחות מחלה לבין אי-התפתחות מחלה לא תלוי בכמות הפלבנואידים שבתזונה, הסיקו החוקרים.
