העליון הפחית לשש שנים את מאסרו של חנן גולדבלט

בית המשפט העליון הקל היום (ה', 17.2.11) בעונשו של השחקן חנן גולדבלט, שהורשע בסדרה של עבירות מין, והפחית שנה אחת ממאסרו. גולדבלט ירצה שש שנות מאסר בפועל, לאחר שנדחה ערעורו של רוב הרשעותיו והתקבל חלקית ערעורו על הרשעתו באחד ממעשי האונס שיוחסו לו.

גולדבלט הורשע בבית המשפט המחוזי בשורה של עבירות מין, ובראשן אונס ואונס במירמה. מרבית מעשיו בוצעו כלפי מתלוננות שונות, שאותן לימד משחק בביתו באופן פרטי. במהלך עבודתו עימן טען גולדבלט, כי לשם שיפור כישורי המשחק שלהן, ועל-מנת להתאמן לקראת אפשרות שישתתפו בטלנובלה שכתב, הכוללת סצנת מין, עליהן לקיים עימו מגע בעל אופי מיני.

בית המשפט העליון דחה את הערעור על מרבית חלקיו, תוך שהוא מותיר על כנן - לאחר בחינה פרטנית - את רוב קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי.

בין היתר, דחה בית המשפט העליון את הערעור על הרשעתו של גולדבלט באונס של תלמידתו בקורס שלימד במסגרת סוכנות שחקנים. גולדבלט התעלם מבכייה ומתחנוניה לחדול, באומרו שהכל נעשה במסגרת חזרות לקראת סצנת משחק.

עוד דחה בית המשפט את הערעור על הרשעתו של גולדבלט באישום השלישי, הגם שבהסכמת הפרקליטות - המיר את סעיף האישום למעשה מגונה שלא בהסכמה. באותו מקרה, סייע גולדבלט למתלוננת להתקבל ללהקה צבאית, ובמהלך פגישה במתנ"ס שבה ערכו חזרות, נגע באיבריה המוצנעים.

בית המשפט העליון גם דחה את הערעור על הרשעתו של גולדבלט באישום הרביעי, בעבירה של ניסיון למעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות. גולדבלט לימד את המתלוננת שיעורי משחק בביתו, הציע לה שישמש סוכנה האישי וסיפר לה על תסריט לטלנובלה שכתב, הכוללת סצנה בעלת אופי מיני, שבה היא עשויה להשתתף. במהלך שיחה בין השניים, התקרב גולדבלט אל המתלוננת ודרש ממנה לנשק אותו. בית המשפט דחה את הטענה לפיה מדובר היה רק בבקשה תמימה לנשיקה, וקבע, כי גולדבלט ניסה להביא את המתלוננת לנשקו תוך הפעלת לחץ ומגע פיזי חד ופתאומי.

עוד נדחה הערעור על הרשעתו של גולדבלט בעבירה של מעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות, נושא האישום השישי. בית המשפט מצא כי בין גולדבלט לבין המתלוננת, שהייתה תלמידו במסגרת שיעורי משחק פרטיים, התקיימו יחסי מרות. עוד מצא בית המשפט כי מעשיו של גולדבלט, אשר הפעיל על המתלוננת לחץ לנשק אותו.

השופטים עוזי פוגלמן ואשר גרוניס, כנגד דעתה החולקת של השופטת עדנה ארבל, קיבלו חלקית את הערעור בנוגע לאישום השני, זיכו את גולדבלט מעבירה של אונס במירמה ומעשה סדום במרמה, והרשיעו אותו בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. באותו מקרה, למדה המתלוננת משחק אצל גולדבלט במסגרת פרטית וקיימה עימו יחסי מין לאורך תקופה, לאחר ששוכנעה שהדבר נחוץ לשם שיפור יכולת המשחק שלה ולשם קבלתה לתפקיד בטלנובלה.

בית המשפט מצא, כי המתלוננת הייתה מודעת לאופיים המיני של יחסי המין, ומשכך אין לומר שדבר המירמה של גולדבלט נוגע ל"מהות המעשה" כנדרש בהוראה הרלוונטית בחוק העונשין. עם זאת נקבע, כי גולדבלט רימה את המתלוננת בדבר מטרתם של יחסי המין, ולפיכך כאמור הוא הורשע במעשה מגונה בנסיבות מחמירות. בעקבות זאת, הופחת עונשו של גולדבלט.

בית המשפט העליון לא מצא, כי בקיומם של מחדלי חקירה מסוימים מצד המשטרה, יש כדי להשליך על הרשעתו של גולדבלט בעבירות שיוחסו לו.

בית המשפט העליון קבע, כי גולדבלט אימץ דפוס התנהגות עברייני, שבמסגרתו ביקש בדרכי מירמה, ובמקרים מסוימים אף באמצעים פיזיים, להביא נשים צעירות וחסרות ניסיון לקיים עימו מגע מיני, תוך שהוא רואה בהן רק כלי למימוש יצריו. פעמים רבות, במשך תקופה ממושכת ולגבי מספר מתלוננות, צעירות בגילן, חזר גולדבלט על אותו דפוס של ניצול פגיעותן של המתלוננות, על-רקע יחסי מרות, פערי גיל ומעמד, ורצונן בהתקדמות מקצועית, לשם השגת מטרותיו הנפסדות.