אני האזרח מגיע לקבל שרות ואין עם מי לדבר. הם בשביתה. האשנב סגור, הדלת לאזרח נעולה. לא עונים לפניות הציבור. אני שומע אותם מלהגים עלי מעבר לדלת. משועשעים מהמצב.
מחתימים את הכרטיס, מתפננים כל היום, עובדים כאילו. וגם דורשים ממני, האזרח, שאממן מכיסי את הישראבלוף.
ואנחנו רבותי, הפריירים - משלמים לא מעט מיסים!
הפריירים לא מתים - רק מתחלפים.
פרץ יקירי - אני האזרח נראה לך פרייר?
ואם שכחתם, יש כאן מלחמה. ישראלים רבים איבדו את מקורות הפרנסה. בשנה האחרונה בלבד נסגרו כ-50 אלף עסקים, וכל עסק שנסגר, פרנס לא מעט כולל עובדים. מאז תחילת האינתיפאדה, נסגרו כמעט מאה אלף מקומות עבודה. תעשה אדון פרץ את החשבון. ולכל אחד מהפרטים שאיבד את העסק ואת הפרנסה, לא מדובר בסטטיסטיקה. לכמה מהם אבד מפעל חיים.
המציאות לא מעניינת? אתם לא רוצים לשאת בנטל? בסדר. הדמוקרטיה מרשה לוועדים החזקים לזלזל במצב, לשבות, וגם לצחוק עלי כל הדרך לבנק. משכורת כמה מהם גבוהה כמה פעמים מהשכר הממוצע במשק. אבל פרץ, מכובדי, הדמוקרטיה לא דורשת ממני האזרח לשלם עבור שרות שלא ניתן לי.
ולי, בניגוד לך, אדוני, אין עודף כסף לזרוק. המשכורת שלי לא משהו. תאמין לי. זוכר את המצב? ואדוני אתה חי לך פנאן על הירח. מנותק מהמדינה.
ואומר לך פרץ, ולבטלנים שלך - רוצים שכר? תעבדו!
ואל תזלזל בי, באזרח האידיוט.
אני לא.
