גלעד כץ, כתב "מקור ראשון" בוועידת אנאפוליס, מדווח על תגובתו הנרגזת של אולמרט בתידרוך לעיתונאים, כלפי הארגונים היהודיים המרכזיים, ובראשם ועדת הנשיאים, שהביעו התנגדות נמרצת לחלוקת ירושלים. ראש ממשלת ישראל השיב: "אין לאף ארגון יהודי, חשוב ככל שיהיה, הזכות להכתיב למדינת ישראל, כיצד ועל מה לנהל מו"מ." גלעד כץ מספר עוד, כי מורטון קליין, יו"ר ארגון ציוני אמריקה, הציג סקר, לפיו למעלה מ-75% ממדגם מייצג של הקהילה היהודית באמריקה, מביעים התנגדות נמרצת למסירת חלקים מירושלים לידי הערבים.
עוד מצוטט בכתבה מלקולם הונליין, סגן נשיא ועידת הנשיאים, שאמר: "ירושלים שייכת לכל האומה היהודית, ולכן כל יהודי באשר הוא, גם יהודי התפוצות, רשאים וחייבים להביע את עמדתם בנושא זה".
גם הארגון הגדול של היהדות הדתית בארה"ב, ה-OU - האיחוד האורתודוקסי, התקומם נגד עמדת אולמרט בעניין ירושלים. אנשל פפר מהארץ מביא הצהרה של נשיא ה-OU, סטפן סביצקי, ובה נאמר שלכל היהודים יש חלק בירושלים ואין על ממשלת ישראל להפקיר חלקים מן העיר, אשר מהווה זה אלפי שנים הבירה הרוחנית של העם היהודי.
חבל שלא נוכחנו באותו "תידרוך" לעיתונאים שבו השתלח אולמרט בארגונים היהודיים, ולא יכולנו להציג לו את השאלה, האם גם לקונדוליזה רייס הוא אמר אי פעם "אין לך הזכות להכתיב למדינת ישראל כיצד לנהוג ומה לעשות?” והאם העזה שרת החוץ של ישראל - שחצנית, פסקנית, נוצצת כל יום בבגד חדש - להגיש מחאה רשמית לשגריר ארה"ב על התערבותו הגסה בקודש הקודשים של הדמוקרטיה הישראלית - אי תלותו של בית המשפט העליון שלה? זאת, לאחר שהשגריר האמריקני, ריצ'רד ג'ונס, הזמין את עצמו אל נשיאת ביהמ"ש העליון כדי "לבקש הבהרות" על הכשרה בדיעבד של מאחזים המכונים "בלתי חוקיים", ובמלים אחרות - רמז לה שלא תעז לפסוק ולהכשיר יישובים כאלה?
והאם רואים אנחנו את ממשלת ישראל "הריבונית" תובעת מאבו מאזן להסגיר את ראש חוליית רוצחי עידו זולדן, היד', שאותו מחזיקים חבריו המחבלים המחופשים לשוטרים במעצר-מגן כדי למנוע את ישראל מלתופסו או להורגו ועל-מנת לשחררו בסיבוב הבא של הדלת המסתובבת? האם נשמע את אולמרט, שבאנאפוליס דיבר על כיבוד כל הסכמי העבר, תובע מן הרשות הפלשתינית לכבד את הסכם-הביניים של אוסלו, בו התחייבה במפורש להסגיר עבריינים? או שמא נזכר אולמרט ב"ריבונות הישראלית" רק כדי להתריס נגד אחינו באמריקה?
והאם נותר משהו מן הטון הריבוני והאדנותי כלפי הארגונים היהודים גם בשביל הרשות הטרוריסטית הפלשתינית וחורץ לשונה, סא'אב עריקאת , המתיימר להכתיב לנו להקפיא כל בנייה אפילו בלב היישובים שלנו, דבר שעד לוועידת אנאפוליס אודנינו האמריקנים עוד התירו לנו, ובלבד שלא נעבור את קו הבנייה הקיים ביישובים, שהפך לגבול-גטו? כאשר בא עכשיו עריקאת ומתיימר לאסור עלינו גם בנייה בתוך הגטו, גזירה שלא נגזרה אפילו על היהודים המושפלים של ימי הביניים, מדוע אולמרט אינו מוצא את הטון המתנשא של "הריבונות הישראלית", שהירשה לעצמו להשמיע לארגונים היהודיים?
ואל תצפו שראש הממשלה "הריבון" שלנו יעז להקשות על הגנרל האמריקני דייטון, האחראי לבניית "כוח השיטור" הפלשתיני ששלושה מחבריו רצחו אדם צעיר, בעל לאישה ואב לילדים - האם זו התוצרת של מחנה האימונים שהקים ביריחו, זו תורת אכיפת החוק והלוחמה בטרור שלימד אותם? אל תצפו, מפני שמול האמריקנים "ריבונות" ישראל היא מזמן היסטוריה.
מה גם, שהגנרל האמריקני דייטון יכול להפנות את אולמרט אל גנרל אמריקני אחר, ג'יימס ג'ונס שמו, אותו הרכיבה קונדוליזה אלוף לראשנו באנאפוליס - להשגיח ולפקח, האם נהרוס ונעקור את המאחזים בקצב הנדרש והאם נקפיא כל בנייה גם בתוך הגטו, כדרישת עריקאת. הגנרל ג'ונס אמור לא רק להשגיח ולפקח אלא גם לשפוט ולדווח לממשלתו, לקוורטט ולליגה הערבית, האם התנהגנו כראוי, אנחנו והפלשתינים, ועל כן הוא גם הערכאה, שבפניה מותר לנו להביא תלונות נגד הפלשתינים, למשל, איך הם רוצחים את בנינו ובנותינו בכדורים שאנחנו, בפקודתם, העברנו להם.
את מה שיפסוק הגנרל לא קשה לנחש. מה גם, שקונדוליזה, המזוהה ב-100% עם האינטרס הפלשתיני, בחרה בקפידה דווקא את הגנרל הזה, מפקד נאט'ו לשעבר, הידוע - עפ'י הג'רוזלם פוסט - "ביחסו הקר" לישראל. ובמלים אחרות - מינו לנו מלכתחילה שופט חד-צדדי, שלדברי מקור במשרד הביטחון עתיד "להשקיע את רוב מאמציו בהפעלת לחץ על ישראל לוותר לפלשתינים וליטול על עצמה סיכונים ביטחוניים". למשל, להבליג על ירי הקסאמים והפצמר'ים ולהימנע מכניסה מאסיבית לרצועה.
במחשבה שנייה, אולי מוטב כך. מפני ש"מחנה השלום" - לא תאמינו! - נעשה לפתע מיליטריסטי שלא כדרכו ומאיץ בצה'ל להיכנס לרצועה בכל הכוח. ולשם מה? כדי להחזיר בה את השלטון לאבו מאזן. כי רק לטובת מי ששולט על כל הפלשתינים ניתן לגרש את 300,000 המתנחלים ולהיפטר סוף סוף, אחת ולתמיד, מיהודה, שומרון ומירושלים.
כשמאבדים ריבונות, מה שלא תעשה ישרת את האוייב. לא תגיב על הפגזות חצופות על השטח שלך - איזה מין מדינה אתה? תגיב ותכה את החמאס? שיחקת לידי הפת"ח, שבינו לבין החמאס ההבדל הוא רק בתחפושת..
והריבון הגדול אולמרט, טרם הספיק להתאושש מהבזיונות שעבר בחדרי חדרים באנאפוליס, מורץ כבר לוועידה בינלאומית נוספת. תחת השוט המונף הוא כבר קופץ, כמו חיית קירקס, לתוך עוד גלגל בוער, הפעם במוסקבה, שם יקחו ממנו את הגולן.
מי שמדבר בתקיפות ובקול מצווה הוא דווקא אבו-מאזן "החלש". ברוב נדיבות, הוא מוכן להכיר בעובדה שיש מדינה בשם ישראל שחיים בה יהודים וגם אחרים. אך בשום אופן לא יכיר בזכות היהודים על מדינת ישראל. והוא מבטיח עוד ועידה, שתפקידה לפקח על התנהגותה של ישראל במהלך המו"מ, והוא מצידו ימנה וועדה עליונה של כל ההנהגה הפלשתינית לעקוב אחרי המו"מ, כלומר - הוא יתן זכות הבעת דעה לכל נציגי "העם הפלשתיני", מה שאולמרט מסרב לתת לעם היהודי.
ובכך חזרנו אל השאלה העקרונית - האם מותר למדינת ישראל להתעלם מן העם היהודי ואף לפגוע בו? נתן שרנסקי, הפועל למען הצלת ירושלים במסגרת התנועה "ירושלים אחת" התבטא כך:
"בקשר בין העם היהודי וירושלים טמונה ההצדקה המוסרית לקיומה של מדינת ישראל, ואין כל אפשרות לוותר על הקשר הזה. הקשר לירושלים והגעגועים לירושלים מאחדים את היהודים בכל הדורות. זה הבסיס המשותף ליהודים דתיים ופחות-דתיים... אם אולמרט מתכוון להעלות את גורל ירושלים לדיון, עליו להזמין תחילה ארגונים יהודים בינלאומיים לפורום רחב ולהיוועץ בהם".
(הערה: מדוע רק ירושלים? מדוע לא חברון ובית אל, שילה שכם ויריחו, כל ארץ התנ"ך, ארץ הקודש?).
שאלת גבולות הסמכות של מדינת ישראל כלפי העם היהודי מתדפקת על סדר היום הלאומי שלנו. מבחינה היסטורית שורשה של המדינה נעוץ בהצהרת בלפור, שהובטח בה "בית לאומי לעם היהודי", ומהבית הלאומי צמחה המדינה הלאומית, שמלכתחילה ייועדה לעם היהודי. כך גם מפורש בתעודת הלידה שלה, כתב המנדט, שעל פיו העניק חבר הלאומים את השלטון על הארץ בשנת 1922 לבריטניה הגדולה:
"בכך (ע"י הקמת הבית הלאומי לעם היהודי) ניתנת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל ולזכותו להקים מחדש את ביתו הלאומי בארץ זו".
מדברים על "המנדט הבריטי". מנדט הוא ייפוי כוח. אנגליה קיבלה ייפוי כוח מאת האומות המאוגדות בחבר הלאומים (קודמו של האו"ם) - בפירוש לטובת העם היהודי. ייפוי כוח הוא סוג של נאמנות. על מיופה הכוח לפעול בנאמנות לטובתו ולתועלתו של מייפה הכוח.
בריטניה הפירה את הנאמנות, ובמקום לעודד עלייה יהודית והתיישבות יהודית, בין היתר על אדמות המדינה - כפי שהוטל עליה בפירוש בכתב המנדט - עשתה ההיפך: הגבילה את היהודים ועודדה את הערבים. הסוף היה מר - קרע בין העם היהודי לאנגליה, גזירות מכאן ומרד מזויין מכאן, ואנגליה נאלצה לצאת מארץ ישראל בבושת פנים.
במקומה באה מדינת ישראל, שעפ"י מגילת העצמאות נועדה להיות "יהודית", ובחבלי יו'ש, שם לא תפסה ריבונות, היא כפופה עדיין להוראות המנדט, כלומר - חייבת לנהל את השטח לטובת העם היהודי. על כן, בין אם בגלל מהותה הסגולית כמדינת העם היהודי, ובין אם מכוח המנדט, מדינת ישראל מחוייבת לפעול כנאמנה מטעם העם היהודי. וגם אם "ייפוי הכוח" הוא כללי, המקנה לה את כל הסמכויות האפשריות, סמכות אחת שום ייפוי כוח אינו יכול להקנות: להרוס את הפיקדון, לפעול לרעת השליחות ולא לטובתה.
על כן, אולמרט חטא כאשר הטיח בפני שליחי העם היהודי שאין זה עיסקם שמדינת ישראל גוזלת מהם את בירתם הנצחית, ואין זה עיסקם שהמדינה שוללת את מולדתו ומוסרת אותה לעם זר, ואין זה עיסקם שמי שנשלח ליישב יהודים עוקר אותם, ומי שהופקד להגן על יהודים מפקיר את חייהם לאוייב. בקיצור - אין זה עיסקם שמדינת ישראל צועדת בעקבות בריטניה הגדולה ונותנת לערבים את מה ששייך ליהודים.
אולם לא רק באמריקה חיים בני העם היהודי, גם בארץ ישראל. וגם להם, יהודים אזרחי מדינת ישראל, הזכות לתבוע את זכויותיהם כבני העם היהודי שמדינת ישראל - בידי ממשלת אולמרט - גוזלת, רומסת והורסת..
עימות חדש נפתח בתולדות ישראל, טראגי ומדאיג: מדינת ישראל נגד עם ישראל.
איך מתמודדים בו מבלי להרוס את הכל?
